הבדואים בנגב: מחכים שהמדינה תתייחס אלינו
כ-200 איש השתתפו בכנס "לא על המפה" שדן בסינמטק תל אביב בבעיית היישובים הבדואים הלא מוכרים בנגב. ח"כ סוויד: על השלטונות לשנות את היחס וליצור תנאים של פיתוח וקדמה. יו"ר מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב: "מחכים למדינה שתבוא ותשב איתנו"
"הבדואים לא על המפה", זהו המסר המרכזי שהועבר אמש (יום א') בכנס שנערך בסינמטק תל אביב ודן בבעיית היישובים הבדואים הלא מוכרים בנגב. בכנס, בו השתתפו למעלה מ-200 אנשים, סופר על החיים ביישובים הלא מוכרים, על יחס השלטון לאוכלוסייה הבדואית ("אזרחים שקופים") ועל תוכניות המתאר השונות להעברת הבדואים ליישובי קבע.
הכנס, "לא על המפה - התוכניות לפיתוח הנגב והאוכלוסייה הערבית בנגב", אורגן על ידי חמישה גופים: מרכז אדווה, ארגון עדאלה, עמותת "במקום", הארגון לזכויות האזרח בישראל והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, שפועלים זמן רב בכדי למצוא פיתרון לבעיית הכפרים הלא מוכרים בנגב. כ-70 אלף מתוך 140 אלף הבדואים החיים בנגב מתגוררים ביישובים שאינם מוכרים על ידי הממסד כיישובי קבע. בישובים הללו לא פותחו תשתיות והם אינם מופיעים במפת מדינת ישראל.
הנוכחים בכנס, בהם צעירים ומבוגרים, אנשי הנגב ותל אביבים, בדואים ויהודים, התרשמו מדברי הנואמים וכן מתערוכת תמונות שבצידן סיפורים אישיים של בדואים החיים בכפרים לא מוכרים.
אחד הסיפורים המרגשים הוא סיפורו של ראאד אבו-אל קיעאן, מהכפר אום-אלח'ירן. ראאד, הלומד גיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, היה בעיצומו של שירות מילואים כאשר התקשרו אליו בני משפחתו והודיעו לו שבולדוזרים מאובטחים בשוטרים וחיילים מתכוונים להרוס את ביתו. לבוש מדי צה"ל, שמר ראאד על בתי מתנחלים בגוש קטיף בזמן שביתו נהרס.
_wa.jpg)
עקיל טלאלקה: "לילדים יש שנאה עד השמים" (צילום: דנה קופל)
עקיל טלאלקה, אב ל-13 ילדים מהכפר טוויל אבו-ג'רואל הנמצא צפונית לבאר שבע, השתתף אף הוא בכנס. טלאלקה סיפר ל-ynet על המציאות אותה הוא חי: "אין לנו מים ואין חשמל. את המים מביאים במכוניות". לדבריו, הרסו לו את הבית שלוש פעמים. "דמיין לעצמך מהי תחושת הילדים שיגדלו, האם תהיה בליבם אהבה או שנאה למדינה?".
על יחס ילדיו למדינה אמר טלאלקה: "יש להם שנאה עד השמים. איך ילד יהיה נאמן למדינה כאשר הורסים לו את הבית". לדעתו, כשהם יגדלו הם יחבלו במדינה - "מי שהרס לך את הבית אתה תנקום בו".
אך למרות דבריו הקשים מקווה טלאלקה לעתיד טוב יותר לבדואים וליהודים: "ההיסטוריה מעידה שהיו יחסים טובים בין היהודים לערבים. בספרד היה 'תור הזהב' של היהודים תחת שלטון מוסלמי". הוא מאמין שבכוונות טובות של שני הצדדים ניתן ליצור עתיד של שיתוף פעולה.
ח"כ סוויד: ליצור תנאים של פיתוח וקדמה
אחת הדוברות הייתה נילי ברוך, מתכננת ערים מעמותת 'במקום'. ברוך התייחסה לתוכנית המתאר 4/14, הקובעת שעל הבדואים לעבור לעשרה ישובי קבע. "מדובר בתוכנית שנמנעת מלתת פתרונות קונקרטיים לאוכלוסיה. התוכנית הגדירה מרחבים להקמת יישובים חדשים אך אלה מצומצמים מאוד וחלקם גם לא ניתנים להתיישבות".
מנגד, האדריכל אבינעם לוין, שהגיע לצפות בכנס, אמר כי מדובר דווקא בתוכנית טובה מאוד. לדעתו, "תוכנית המתאר החדשה נותנת תקווה לבדואים היות ומדובר במשא ומתן עמם כדי לקבוע במדויק איפה יקום כל ישוב".
לטענת רבים בכנס, השלטון מתייחס לבדואים בנגב כאל סכנה גיאוגרפית קיומית, ולכן עושה הכל כדי לצמצם כמה שיותר את שטחם. ח"כ ד"ר חנא סוויד (חד"ש) אמר כי האוכלוסייה הבדואית מהווה רק 5 אחוזים מכל אוכלוסיית הנגב, ולכן על השלטון לשנות את יחסו.
ח"כ סוויד אמר כי "מתוך שטח של 14 מיליון דונם, הבדואים רוצים לקבל בעלות על 650 אלף בלבד". לדבריו, יחס שונה מצד השלטונות ויצירת תנאים של פיתוח וקדמה, יוכלו להבטיח עתיד טוב יותר ליהודים ולבדואים גם יחד.
יו"ר המועצה האזורית של הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, חוסין אל-רפיעה, סיכם את הכנס באומרו: "אנחנו מחכים למדינה שתבוא ותשב איתנו, תתחשב בנו, יחד נסדיר את העניין". אל-רפיעה הוסיף כי הבדואים ימשיכו לחכות עד שהשלטון יתעשת. כשזה יקרה, לדבריו, "ניתן לפתור את בעיית הכפרים הלא מוכרים תוך שישה חודשים בלבד".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: דנה קופל")
