שופטי בית משפט השלום בטבריה קבעו בפסק דין ראשון מסוגו, כי רשומות ה-(DNS (Domain Name Server הקשורות לשם מתחם מסוים ("כתובת" אתר אינטרנט) הן "נכס מוחשי" - ומשום כך ניתן לתפוס ולהחזיק בהן, במטרה לאלץ את בעל החוב לפרוע את חובו. כך דווח היום
באתר האינטרנט של עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט ואינטרנט.
בתביעה שהגישה חברת "כינרת" כנגד ספקית האינטרנט נטוויז'ן, דרשה חברת "כינרת" לחייב את חברת נטויז'ן להחזיר לה את שם-המתחם שבבעלותה, על ידי שינוי כתובת שרתי ה-DNS של המתחם.
חברת נטוויז'ן, שיוצגה על ידי עורך הדין רונן ברק, סירבה לעשות זאת, מאחר וחברת "כינרת" הייתה חייבת לספקית האינטרנט חוב כספי בעבור שירותים קודמים. נטוויז'ן טענה להגנתה כי היא מחזיקה בשם-המתחם, בכדי לאלץ את "כינרת" לפרוע את חובה.
במסגרת כתב התביעה, טענה "כינרת" כי שם-המתחם כלל אינו נכס פיזי, והוא נמסר לנטוויז'ן לצרכים אינפורמטיביים בלבד.
בית המשפט התבקש לקבוע אם שם מתחם הוא נכס מוחשי. בפסק הדין נכתב: "לכאורה, אותו שרת DNS, אינו נכס מוחשי אשר ניתן "להחזיק בו בשתי הידיים", אך ההחזקה בו היא בהחלט החזקה הדורשת ביצוע פעולות פיזיות לתפעולו - החזקה שמנעה מהתובעת להשתמש בו...ובענייננו, קיימת החזקה פיזית על ידי הנתבעת בשרת ה-DNS, גם אם נראה בו כנכס בלתי מוחשי". בכך קיבל בית המשפט את טענות נטוויז'ן.
עו"ד רביה מסביר באתרו, כי ההחלטה אינה מהווה תקדים משפטי, מאחר ומדובר בערכאה השיפוטית הנמוכה ביותר (בית משפט שלום). יחד עם זאת, ספקיות אינטרנט ושירותי אירוח אתרים, עשויות להסתמך עליו כאשר יבקשו לעכב שינוי כתובות DNS כערובה לתשלום חוב.
