מה אומרים לנו הילדים בציורים שלהם
הילדים הביאו מהגן ציורים לכבוד יום המשפחה? התבוננו בציורים האלה, ותוכלו ללמוד מהם הרבה על מה שעובר על ילדיכם, ואפילו לקלוט סימני אזהרה או קריאה לעזרה
"מציור של הילד אפשר ללמוד הרבה על מצבו הנפשי, אבל חשוב תמיד לזכור שלא מדובר במדע מדויק, ולהישמר מלהסיק מסקנות נמהרות. כדאי לזכור שציור של ילד קשור גם למצב הרוח שלו באותו רגע, למה שביקשו ממנו לצייר בגן וגם לרמה ההתפתחותית שלו", מסביר ד"ר גילי גולדצויג, פסיכולוג קליני לילדים ומרצה במכללה האקדמית תל-אביב יפו.
להתבונן בפרטים
ד"ר גולדצויג מסביר מהם הפרטים שכדאי לשים לב אליהם בציורים שהילדים מביאים מהגן:
- גודל הדמויות: אם אחת הדמויות גדולה מאוד, למשל אמא, אולי הילד תופס אותה כדומיננטית במיוחד במשפחה. אם הילדים גדולים מההורים, יכול להיות שהילד מבטא את התחושה שההורים לא חזקים מספיק, שהילד מרגיש שהוא צריך לדאוג להם.
- מיקום הדמויות: אם ההורים צמודים זה לזה והילדים מצוירים בצד, יכול להיות הילד מרגיש שהוריו עסוקים בעצמם ואינם מתעניינים בו מספיק. בדרך-כלל הילד יצייר עצמו קרוב לאנשים שהוא חש קרבה אליהם.
- ההפרדה בין הדמויות: אם אחת הדמויות בציור "פולשת" לשטחה של דמות אחרת, או שהילד צייר דמות על דמות, יכול להיות שהוא מבטא תחושה של חוסר גבולות בבית, של פלישה לפרטיותו של או של הגנת יתר של ההורים.
- דמויות מוסתרות, פנים מכוסות או עם קשקושים ועיניים סגורות יכולים להעיד אולי על פחד, משהו שהילד לא רוצה לראות או פוחד לחשוף. ידיים מאחורי הגב עלולות להעיד על בושה.
- החסרת איברים: אם הילד מצייר דמויות חסרות איברים מסוימים, יכול להיות שהוא מבטא קושי בדימוי גוף. דמות בלי ידיים עשויה לבטא קושי חברתי וצורך בקשר. דמות בלי רגליים מבטאת לעתים תחושה של חוסר יציבות.
- יציבות הדמויות: אם הדמויות שצייר הילד אינן עומדות על קרקע מוצקה, יכול להיות שהוא מרגיש חסר אונים. ילד שמצייר בקו חלש ורועד, או שהדמויות בציוריו קטנות מאוד, סובל אולי מבעיה של דימוי עצמי.
לראות את התמונה הגדולה
מעבר לפרטים, מסביר ד"ר גולצויג, חשוב מאוד להסתכל על הציור באופן כללי, לראות מה האווירה בו ומה מביעות הדמויות. חשוב
במיוחד לשים לב לשינויים בציורים. אם ילד שצייר תמיד שמיים כחולים ושמש מחייכת מתחיל פתאום לצייר שמיים שחורים, כדאי לבדוק אם הוא עצוב או שקרה משהו בגן. עם זאת, יש לזכור שציור שחור איננו מעיד תמיד על דיכאון, לפעמים זה פשוט הצבע שהיה זמין לילד, או שזה מה שביקשה הגננת. תכנים מיניים או אלימים בציור אינם מעידים בהכרח על פגיעה בילד, אבל כדאי שיעוררו בנו מחשבה לגבי התכנים שהוא נחשף אליהם בטלוויזיה, במחשב וכדומה.
בכל מקרה, חשוב לא לקפוץ למסקנות מתוך ציור אחד, וחשוב לשאול את הילד לגביו בעדינות ולא לתחקר אותו. חקירה עלולה לגרום לילד להרגיש כאילו הוא עשה משהו לא בסדר.
עוד על פענוח ציורי ילדים בקהילת הורים
