השמש מסחררת את האסטרואידים
חוקרים הצליחו לאמת את קיומו של "אפקט יורפ", הקובע שקרינת האור מהשמש תשנה את ההקפה העצמית של אסטרואידים קטנים. וגם - כינוס אסטרונומי בינלאומי שנערך השבוע דן בסכנות הצפויות לכדור-הארץ מעצמים חלליים
שני אסטרואידים שאין ביניהם קשר, הפכו את אור השמש ל"מנוע" המאפשר להם להאיץ את קצב הסיבוב סביב עצמם, באמצעות החזרת אור השמש שספגו אל החלל. כך עולה משלושה מחקרים שונים שפורסמו השבוע.
האסטרואידים 2000 PH5 ו-1862 אפולו הם הראשונים שבוצעה בהם מדידה מדויקת של השפעת החזר אור השמש על הסיבוב סביב צירם. החוקרים גילו כי כאשר חלק גדול מהאסטרואיד - הלא סימטרי - פונה לעבר השמש, הוא מתחיל להסתחרר משום שצדדים מסויימים בו מקרינים יותר אנרגיה בחזרה לחלל. התופעה, שנחזתה מכבר אך לא נצפתה עד כה, מכונה "אפקט יורפ" - YORP - על שם החוקרים שתיארו אותה לראשונה.
אסטרואידים במסלול התנגשות
”אפקט יורפ משחק תפקיד חשוב בשינוי מסלולם של האסטרואידים בין מאדים לצדק, לרבות העברתם למסלולים החוצים מסלוליהם של כוכבי לכת“, אומר האסטרונום סטיבן לורי מאוניברסיטת בלפסט שבאירלנד. לטענתו, המחקר עשוי להתקשר לאחת התופעות המדאיגות ביותר בהקשר של כדור-הארץ והעצמים השמימיים - אסטרואידים המאיימים להתנגש בכדור הארץ.
המחקר גילה כי עוצמת ההשפעה של השמש קטנה עבור האסטרואיד 2000 PH5 - והיא גורמת להאצת סיבובו רק בשברירי שניה לשנה. אולם על האסטרואיד אפולו, הגדול יותר, ההשפעה המצטברת גורמת לו להשלים סיבוב עצמי נוסף בכל הקפה של השמש.
האסטרואיד 2000 PH5 הוא אסטרואיד קרוב ארץ, שרדיוסו בסך הכל 57 מטרים והוא משלים סיבוב עצמי בכל 12.17 דקות. "תצפיות שנעשו על האסטרואיד בין השנים 2001 ל-2005 הראו, כי היממות שלו מתקצרות במילי-שניה לשנה, וזה אומר שהסיבוב שלו גובר לאורך זמן", אומר לורי. המחקר פורסם בהרחבה ב-9 במרץ, לצד מחקר נפרד על אותו אסטרואיד שבראשו עמד החוקר פטריק טיילור מקורנל, שהשתמש בתצפיות מכ“מ.
”אנו מצפים ששיעור השינוי יהיה קטן, אך בתיאוריה, לוקח מיליוני שנים כדי לראות השפעה גדולה“, אומר לורי, שהוסיף כי צוותו השתמש בטלסקופים רבים כדי לעקוב אחר בהירות וקצב הסיבוב של האסטרואיד.
תוצאות טובות יותר של אפקט יורופ ניתנו במחקר אחר, אותו הוביל מיקו קאסלאיינן ממכון רולף נונלינה בפינלנד. במחקר, שבדק כאמור את האסטרואיד אפולו, התגלה כי אור השמש משפיע באופן משמעותי על אפולו - שרוחבו כ-1,400 מטרים. כיום, מסתובב אפולו סיבוב נוסף, או "יום אסטרואידי" נוסף, בכל פעם שהוא משלים הקפה סביב השמש. ”השינוי גדול יחסית והוא נראה בבירור בעקומות האור הפוטומטריות“, אומרים החוקרים.
ארמגדון זה כאן
בוושינגטון נאספו השבוע אסטרונומים מכל העולם כדי לנסות ולפתח תוכנית להגנת כדור הארץ מפני אסטרואידים. ”הוועידה להגנה על כוכב הלכת“, שאורגנה על ידי Aerospace - ארגון מחקרי ללא כוונות רווח במימון ממשלתי, הפגישה בין עשרות רעיונות שתכליתם לפתח טכנולוגיה למעקב אחר עצמים העושים את דרכם לכדור הארץ, ולהסיטתם ממסלול ההתנגשות. בכינוס תיבחן גם השאלה הקשה - האם מומלץ להזהיר את האוכלוסייה במידה והגרוע מכל יתרחש?”לפגיעה של אסטרואיד גדול או כוכב שביט בכדור הארץ יהיו השפעות נוראות“, כתבה הד“ר ברנט ויליאם ברבי, שחיברה בנייר עמדה מקיף לקראת המפגש. ”אירועים אלה התרחשו וייתרחשו. בכל זאת, בפעם הראשונה בהיסטוריה, המין האנושי עשוי להשיג את הטכנולוגיה הדרושה על מנת למנוע את האיום“.
עצמים קטנים רבים, שסובבים את כדור הארץ, מתפוררים כשהם נכנסים לאטמוספירה, ללא השפעה מלבד "מופע" קצר בשמים. אולם גוף בקוטר שגדול מקילומטר אחד, פוגע בכדור הארץ פעם בכמה מאות אלפי שנים, ואילו גוף בקוטר של מעל שישה קילומטרים, וגורם להכחדה המונית, פוגע בכוכב הלכת פעם במאה מיליון שנה. המומחים מסכימים על כך שמטאור ענק כבר אמור היה לפגוע בנו.
כיום, מופנית תשומת הלב לעבר אפופיס, אסטרואיד בקוטר של 390 מטר שהתגלה ב-2004, ויש סיכוי קלוש שהוא יפגע בכדור הארץ ב-2036. אם זה יקרה, הפגיעה תשחרר אנרגיה גדולה פי מאה אלף מזו שהשתחררה בהפצצה הגרעינית על הירושימה. אלפי קילומטרים רבועים יפגעו ישירות מהפיצוץ. כוכב הלכת כולו יושפע מהאבק שישתחרר לאטמוספירה שעשוי לגרום להרס יבולים ברחבי העולם.
הכותב הוא עורך אתר "הידען"
כיצד משפיע האור על האסטרואידים?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
