שתף קטע נבחר

"ינשופים" ו"השמן עם הסוני"

לונדון חשב ש"ינשופים" תהיה להיט מכל הבחינות, אבל הנסיבות והאילוצים חשבו אחרת. השמן עם הסוני התחילה בתור סדרה פוסט מודרנית וקצת מנוכרת, אבל בסוף לונדון העדיף לספר סיפור

"לפני שש שנים היה לי רעיון נפלא, קראו לזה 'ינשופים', מן משחק פסיכולוגי. היה נדמה לי שזאת תוכנית מהפכנית, אבל בקבוצות מיקוד התברר שלאנשים לא יהיה שום עניין לצפות בתוכנית כזאת, אם לא מדובר בסלבריטיז. זאת היתה אכזבה גדולה, כי המטרה הראשונית שלי היתה להביא אנשים שהציבור לא מכיר. אחר כך התברר שהסלבריטיז לא ששים לזה, או שהם לא מתאימים. בסופו של דבר התברר שאני צריך להתבסס על קבוצה של 10 או 12 ידוענים, שיחזרו וישתתפו בתוכניות. זה היה שונה לחלוטין ממה שרציתי. נוסף לכל התברר, שבניגוד למה שחשבתי, זאת לא היתה הצלחה גדולה מבחינת שיעורי הצפייה. הייתי משוכנע שזה נפלא, ומבדר, וחכם וחדשני. לא צדקתי".

 

"היתה סדרה בשם 'השמן עם הסוני', שניסיתי לביים מנקודת ראות – ואני מגביה את רמת השיחה שלנו – פוסט-מודרנית (מגחך). היא נבנתה כמענה לצורך של ערוץ 2 ביום העצמאות. היה ברור שאנחנו לא יכולים לעשות סדרה היסטורית, שתצריך ארכיונים יקרים. אני הצעתי מסע בארץ מדן ועל אילת, התעכבות על אתרים ונסיון להעלות אסוציאציות מתוכם. היה לי ברור שבגלל הביוגרפיה הארוכה יחסית שלי, וההיכרות הטובה עם הארץ, עם יושביה וההיסטוריה שלה, המפגש הזה יעשה מנקודת הראות שלי. מצד שני רציתי להגיד לצופה שזאת רק דרך אחת לראות את המציאות. אז העסקתי מצלמה נוספת, שצילמה את הצוות בעבודה, ואת סביבת העבודה. רציתי לבדל את המצלמות זו מזו, כדי שהמצלמה השנייה תראה את העולם שהוא מחוץ לעדשת המצלמה שלי.

 

"הקונספט הזה, אגב, התאפשר רק בגלל שאני בור גמור בעבודה בקולנוע. אדם מנוסה היה יודע שבסרט מוכרח להיות סיפור. שברגע שנפתח הפן הראשון, אתה נכנס לעולם של אשליה, ואם אין לך יכולת לספר סיפור עם התחלה והתפתחות וסוף, אתה כל הזמן שובר את הרצף על ידי ניכור. אז יכול לצאת סרט אקספרימנטלי מעניין, אבל הוא לא יהיה סרט מרגש. כשהבנתי שהריגוש נפסק, עברתי להשתמש במצלמה שניה כמצלמה רגילה.

 

"נשארו מזה כמה צילומים, מתוכם קטע שהוא בעיני אחד היפים - אבל רק בעיני - שאני מביים זוג שהולך על החוף. היא מורידה את הנעליים, ויש שמש שוקעת ושחפים עפים. תמונת חתונה קריקטורית כמעט, אבל בצד רואים אותי נותן את ההוראות לצוות, ובסוף אני עוד מזמין את המוסיקה. להדגיש את הקיטשיות בנימה הומוריסטית-מנוכרת קצת, להתרחק מהדמעות של ג'ורג' עובדיה. לרגע זה היה עובדיה, אבל מייד אמרתי 'אני מודע לזה שזה עובדיה'".

 

גם פה יש אמירה.

 

בעיני זה מרגש, זה יפה מאוד. אני לא בטוח שהבנתי את זה כשעשיתי את זה, אבל כשאני מתבקש לפרש את זה – ולא המון אנשים ביקשו ממני לפרש את זה, זה לא בקוריקולום של הפקולטה לקולנוע בארה"ב - אבל בפעמים הנדירות שביקשו ממני לספר על הסדרה, אלה דברים שאמרתי".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ערוץ 2
לונדון. כשלונות זה דבר נפלא
צילום: ערוץ 2
לאתר ההטבות
מומלצים