שתף קטע נבחר

אנשי חינוך ערביים: "המצב הרבה יותר קשה"

בעקבות פרסום נתוני הזכאות לבגרות, המלמדים על פער גדול בין התלמידים מהמגזרים השונים, אומרים אנשי חינוך ערבים: "משרד החינוך מנסה לייפות את התמונה. אם היו מהדקים את הפיקוח המצב היה קשה יותר; זאת מערכת שמתנהלת כמו בשנות השישים". לדבריהם, הפתרון הוא טיפול שורש שמתחיל בחינוך הגיל הרך ושוויון בכל התחומים

נשארו מאחור: אנשי חינוך במגזר הערבי לא הופתעו מהנתונים שהציג היום (ב') משרד החינוך, לפיהם 58.7 אחוזים מהיהודים שנבחנו בשנת תשס"ו היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת 35.7 אחוזים מהערבים. בקרב אנשי חינוך ערביים רווחת הדעה כי מעבר למספרים, המצב הרבה יותר קשה. 

 

ד"ר האלה אספניולי, שכיהנה בעבר כיו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ויועצת שר החינוך, מסבירה את התמונה העגומה: "ראשית, כל הזמן משרד החינוך מנסה לייפות את המציאות וכך, למשל, הוא מוציא את הבדואים מהנגב מהכלל. בנוסף, הנתונים לא מתייחסים לקבוצות גיל וזה מייפה עוד יותר את התמונה".

 

לדבריה ד"ר אספניולי, הפערים בתוצאות הבחינות בין היהודים לערבים נובעים מפער בתשומות. "הפערים הללו מתבטאים כבר בבחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בבתי הספר היסודיים והם מגיעים גם לבגרות ולפסיכומטרי. אנחנו כל הזמן מתריעים על הפער במערכת החינוך, על הפערים בשיטות ההוראה והתשומות. יחד עם זאת, במגזר הערבי לא כל מי שהולך להוראה הולך מתוך מוטיבציה פנימית, אלא בשל היעדר אופציות אחרות - והדבר משפיע על מצב החינוך".

 

ד"ר אספניולי מציינת כי יש סיבות נוספות שתורמות להבדלים, חלקן עוד מהלימודים בגן. "מעורבות ההורים נמוכה ואין מערכות שמאתרות ומאבחנות את הילדים שדורשים יחס מיוחד - דבר שגם נותן את אותותיו. צריך לזכור שכבר בגן הטרום חובה יש נקודת זינוק לא שווה ולכן אין להתפלא על כך שבחלוף הזמן הפער רק הולך ומעמיק. לכן, כל מערכת החינוך הערבית לקויה וסובלת מחסרים – הן מבחינת יחס המערכת אליה והן מבחינת יחס המורים עצמם. מדובר בסוגיות מורכבות שדורשות טיפול כולל".

 

"לרשות המערכת עומדים משאבים דלים"

גם מנהל מכון "מסאר" למחקר תכנון ויעוץ חינוכי, ד"ר חאלד אבו עסבה, לא הופתע לשמוע על הנתונים. "ייתכן שרמת הפיקוח על הנבחנים היא רופפת, ולדעתי אם היו מהדקים את הפיקוח התוצאות היו אפילו קשות יותר. הפערים מתחילים כבר בשנים הראשונות ודי להסתכל על התוצאות המיצ"ב. צריך לדון על מכלול הסיבות ולא רק על הכיתות, התשתיות והציונים. זאת מערכת שמתנהלת כמו בשנות השישים".

 

לאבו עסבה ביקורת על ההשקעה במערכת החינוך במגזר הערבי. "זהו תהליך שנמשך שנתיים ויותר ומתבטא בזכאות בבגרויות והן בקבלה לאוניברסיטאות. רק משאבים דלים עומדים לרשות המערכת, אין התייחסות מספקת לילדים בעלי צרכים מיוחדים, יש חוסר שביעות רצון מתפקוד המערכת באופן כללי, וכמובן שהמתחים החברתיים והמצב הכלכלי במגזר הערבי מקשה שכן רבים עוסקים בקיום היומיומי. בנוסף, חוסר הכדאיות להמשיך ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה אינה מעודדת את הילדים. הבנות, למשל, משיגות ציונים גבוהים יותר מהבנים, כי הבנים עוסקים יותר בפרנסת המשפחה".

 

ומה הפתרון? שוויון

"צריך שוויון בחינוך, שיוויון הזדמנויות, שיוויון בחלוקת המשאבים, ויש המדברים אפילו על אפליה מתקנת", אומרת ד"ר אספניולי בנוגע לשיפור הנתונים לקראת השנה הבאה. "עדיין, עד עצם היום הזה לומדים בבתי ספר שאין בהם תנאי מינימום. לכן צריך להשוות את המצב ולהשקיע. צריך לפתוח יותר כיתות לימוד ולפתח את שיטות הלימוד ולא רק לדאוג שבתי הספר 'יספיקו את חומר הלימוד'. מדברים על שינויים אבל כשמישהי שבאה מהשטח אני רואה שהשינויים הם רק פורמליים, אין מעקב, אין ליווי וכמעט שאין חזון לבתי הספר הערביים.

 

"אין אפילו מטרות למערכת החינוך הערבית. תוכניות הלימודים זרות מאוד ומביאות לניכור אצל התלמידים. הן מאוד זרות לעולם של הילד ויש צורך לעשות שינוי דראסטי גם בתכניות הלימודים. צריך להביא חומר שמדבר אל הילד, שמתקשר לעולמו ושיהיה משמעותי לו. בנוסף, אנו דורשים גם להקים מינהל חינוך ערבי – הכוונה היא למינהל שיכול להוביל את השינוי המקווה לאורך זמן".

 

ד"ר אבו עסבה סבור כי יש תחילה לאתר את שורש הבעיה לפני שמתחילים לדון בפתרון. "מה שצריך לעשות הוא להביא לכך שמשרד החינוך יישב יחד עם ועדת המעקב וגורמים במגזר הערבי, וכל אלה ידונו בסיבות לפער", הוא אומר. "הם צריכים להיכנס לעובי הקורה וליזום מהלך רציני יותר, כמו למשל העסקת אקדמאיים ערבים, פתיחת שוק העבודה בפני הערבים ועוד. היישובים הערבים עוסקים רק בצריכה ולא מייצרים ולכן זה בא לידי ביטוי בהישגים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
"אין שוויון". אילוסטרציה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים