שתף קטע נבחר

אלוהים בדרך לחזק את רמלה: "רציתי לדגמן"

זו לא טעות: בראשידה אלוהים, כך בתעודת הזהות, היא המתאזרחת החדשה של אלופת הנשים. היהודייה-אמריקאית סיפרה שחשבה על דוגמנות וגם הצטיינה בטניס. הגורל הביא אותה לרמלה, והמחמאות כבר זורמות. משמיים?

אולי ההכרזה הזו מתאימה יותר לקו הפמיניסטי המובהק של אנדה רמת השרון מאשר ליריבה המושבעת, אבל לפחות במקרה הספציפי הזה - אלוהים היא אישה. כמה חודשים לפני הג'אמפ בול הראשון של ליגה העל לנשים בכדורסל, זה הזמן להכיר את השחקנית החדשה של אליצור רמלה, מי שללא ספק מחזיקה בשם המיוחד ביותר שפיאר את הליגה שלנו.

 

זה אולי אירוני משהו, אבל הפעם הראשונה שברמלה שמעו על השחקנית בת ה-26 היתה כשהיא לבשה את המדים האדומים-לבנים של היריבה המרה. אלוהים, בת להורים יהודיים, הגיעה לפני כחודש לחזק את אנדה רמת השרון במשחק קדם העונה החגיגי בוושינגטון מול המיסטיקס, וקלעה 8 נקודות על הראש של אלנה בירד וצ'סיטי מלווין. וושינגטון, אגב, לא ממש התקשתה להביס את האדומות 63:87.


אלוהים היא אישה. בראשידה אלוהים על הפרקט של הוושינגטון מיסטיקס

 

למרות האירוע היוקרתי והעובדה כי ערכה אימון בודד מסודר עם הקבוצה, אלוהים שיחקה 16 דקות וסיימה עם 8 נקודות (1 מ-4 מהשדה, 6 מ-8 מהקו) בשורות רמת השרון. "היא נראתה שחקנית מאוד נחמדה, קבוצתית, אחת שתוכל לעזור לקבוצה בליגת העל", הודתה תמר פלמון-מעוז, קפטנית אנדה. "לפחות מבחינה התקפית, היא אוהבת יותר לחדור, פחות לקחת זריקות מחוץ לקשת. בסך הכל, בן אדם מאוד חיובי".

 

אלוהים (1.82 מטר), בניגוד לישראלית הממוצעת, עברה ארבע שנים אינטנסיביות בליגת המכללות, גם אם מדובר בדוויז'ן 2 ובקבוצה אלמונית העונה לשם פאייטויל. באותו קולג' שיחקה בעונות 02/03 ו-03/04 לאחר שעברה מאוניברסיטת מרילנד איסט שור (דיויז'ן 1). לא, ואל תטעו, זו לא מרילנד הגדולה של שי דורון, אלא קבוצה הזויה לא פחות מפאייטויל.

 

בשתי עונותיה בפאייטויל, אלוהים פתחה בחמישייה וקלעה 12.3 נק' למשחק בממוצע. לעומת זאת, במרילנד איסט שור, בה נכללה בסגל בעונות 00/01 (7.4 נק' למשחק) ו-01/02 (10.8 נק' למשחק), היתה בעיקר שחקנית משלימה, דבר שתצטרך לעשות גם בשורות רמלה.


שחר פאר. יש לה יריבה בדרך? (צילום: איי פי)

 

"ממה שהספקתי לקרוא ולדעת עליה, יש בה כנראה משהו מיוחד", סיפרה עוזרת מאמן רמלה, נועה רקנאטי. "היא קלעה 8 נקודות נגד קבוצת WNBA, ללא אימונים מסודרים בקבוצה, דבר שאומר לא מעט. אני לא יודעת עדיין מה היכולות שלה מבחינה התקפית, אבל המשחק מול וושינגטון בטח גורם לי להיות חיובית".

 

כל מיני שחקניות שונות ומשונות כבר דרכו בהיסטורית ליגת העל בארץ הקודש, אף אחת מהן לא היתה גם טניסאית בעברה. סליחה, חוץ מבראשידה אלוהים. מסתבר שהמתאזרחת החדשה של רמלה יודעת להחזיר 'סמאש-וולי', לא פחות טוב מאשר למסור אסיסט. שחר פאר, מאחורייך.

 

"אם הייתי צריכה לבחור בין כדורסל לטניס, הייתי בוחרת דווקא בטניס", סיפרה אלוהים. "אני רוצה לשחק טניס כל יום, אני אוהבת את המשחק הזה, למרות שהוא קשה מנטאלית ופיזית. אני חושבת שאוכל להוציא מהטניס יותר ממה שמצפים ממני".


גורביץ' ופירסון עם הצלחת. מקבלות ברכה מאלוהים (צילום: אלי אלגרט)

 

בשנתיים האחרונות במכללה היא העדיפה להשקיע דווקא בענף הלבן והתוצאות היו בהתאם. ב-2003 היא זכתה באליפות הקונפרנס והפסידה בגמר טורניר הזוגות המקביל. שנה לאחר מכן החליטה להניח את הכדורסל בצד והתמקדה בטניס נטו. אז גם ההישגים היו בהתאם ומלבד שחזור תואר אליפות הקונפרנס, קטפה גם את טורניר הזוגות ונבחרה לשחקנית השנה ב-CIAA. 

 

אלוהים הוסיפה: "בילדותי ניסיתי את כל סוגי הספורט שיש, כולל טניס. בחרתי בכדורסל בגלל האחים שלי ומיד התמדתי בו. הייתי טובה מיד בזה ודי צפוי שהחלטתי להמשיך להשקיע. טניס הוא די דומה לכדורסל מבחינת הזריקות או החבטות, הכל קשור לזוויות. אם אתה זורק בזווית טוב אז קרוב לוודאי שתקלע, אם תחבוט לפינה הנכונה – אין ספק שתזכה בנקודה".


אוסטפלד. רמה"ש רצתה, רמלה זכתה (צילום: צפריר אביוב)

 

בכלל, מדובר בשחקנית עם אופי חזק, אחת שלא נשברת גם היא מסופסלת למשך משחק שלם או נמצאת בפיגור 5:1 במערכה המכרעת. חבריה במכללה ובעיקר המנג'ר הספורטיבי של פאייטויל מכנים אותה "אשת הברזל", כינוי שדבק בה בשני הענפים בהם שיחקה גם יחד. "את האמת, הופתעתי שהיא חתמה בישראל", מספר מריון קוואן, המנג'ר הספורטיבי בפאייטויל. "היא שחקנית כדורסל נהדרת, נתנה יופי של משחקים ויש לה מה לתרום בליגה מקצוענית באירופה, אני דווקא חשבתי שתתמקד יותר בטניס".

 

רקנאטי חושבת שעדיף לה להתמקד דווקא בכדורסל: "ברגע שמגיעה שחקנית לארץ, אחת שיכולה להתמודד עם הזרות במאסה, אז זה מבורך. היא חזקה, משחקת בעמדה מספר 3 ובריאה מאוד בגופה. עם נתונים כאלה, אין ספק שהיא יכולה לעזור, גם לאליצור רמלה".

 

מילות הסיום שייכות לאלוהים שמפתיעה: "את האמת, תמיד רציתי לדגמן, אבל לא ראיתי את עצמי בחיים מסוגלת ללכת על מסלול עם נעלי עקב. בכל מקרה, אני כבר מחכה לרגע בו אוכל לשחק ברמלה. הם ישחקו ביורוליג ובנו קבוצה מצוינת בליגה המקומית. אני יודעת אלו שחקניות היו בקבוצה בשנים האחרונות, כך שאני נכנסת לנעליים גדולות מאוד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלוהים בשר ודם
צילום: רענן וייס
מומלצים