המכרז שפרסם משרד החינוך להקמת "מערכת מתן שירותי למידה מרחוק, באמצעות קורסים מתוקשבים ושימוש במאגרי תוכן לימודי וסביבות מתוקשבות", נראה כמו יוזמה טכנולוגית-חינוכית מודרנית: הוא כולל לדרישות לכלים כמו Wiki, בלוגים,
| יוזמה אחרת |
|
| בקרוב: מאגרים מקוונים של ספרי לימוד ועיון בעברית / ניב ליליאן |
|
בנובמבר תעלה לרשת ספריה וירטואלית של 300 ספרי עיון בנושאי ארץ ישראל, השלב ראשון בדרך לספריה גדולה יותר מבית מט"ח. במקביל, האוניברסיטה הפתוחה שוקדת על מיזם משלה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
וידאוקאסטים ופודקאסטים. רק עניין אחד שכחו שם: תמיכה במשתמשי דפדפנים שאינם מתוצרת מיקרוסופט.
סעיף 4.11.1 של המכרז (פרטיו מצויים
בדף של גף המכרזים והרכישות, מכרז מספר 63/08.07) קובע: "מערכת הלמידה מרחוק תנוהל במחשב של הלומד וזאת באמצעות דפדפן ב-Explorer 6 ומעלה או דפדפנים אחרים תואמים לגרסאות אלו ונותנים מענה לשפות הרשמיות בארץ".
המערכת, כפי שהיא מתוארת במכרז, מיועדת הן לתלמידים, למורים ולעובדי מערכת החינוך, ותציע "שעורים מקוונים, קורסים, חומר לימודי, עזרים לניהול הלמידה המקוונת, כלים מקוונים שונים הכוללים בין השאר מחוללים ליצירת תוכן מקוון באתר, תבניות למידה ומבחנים מקוונים המותאמים לתוכניות הלימודים וחומרי הלימוד ומאושרים להפעלה במערכת החינוך בארץ" - כלומר, בבית, בבית הספר ובכל מקום אחר.
המכרז כולל פירוט מקסימלי לגבי התנאים, התכונות, ההטמעה ועוד, אבל מחייב את הקבלן הזוכה לשרת רק את משתמשי Internet Explorer מגירסה 6 ומעלה. הטמעת מערכת כזו עשויה לאלץ את התלמידים בישראל שאין להם Windows בבית לרכוש בכסף מערכת הפעלה של מיקרוסופט. אומנם, תלמידים יוכלו להגיש את שעורי הבית במחשבי בית הספר, אבל פתרון שכזה - מעקר את יוזמת הלימוד מרחוק מתוכנה.
כמה אחוזים מהמשתמשים גולשים שלא באמצעות Internet Explorer? הדו"ח האחרון
של חברת Net Applications מדברים על כ-14.55% מהגולשים שמשתמשים ב-Firefox, אבל באינטרנט הישראלי, שנחשב עויין יחסית עבור גולשי
דפדפנים אלטרנטיביים, מדובר במספרים קטנים יותר. אחוז קטן יותר של הגולשים בוחר ב-Konqueror, דפדפן למערכת ההפעלה החופשית לינוקס, ב-Safari
למקינטוש או Windows או אחרים.
כך למשל, עמותת המקור, מנהלת פרוייקט
שמטרתו לשלב מערכות הפעלה ותוכנות קוד פתוח בבתי ספר, אבל ייתכן בהחלט כי על מערכת הפעלה חופשית כמו לינוקס לא ניתן יהיה להשתמש במערכת הלמידה המתוכננת של משרד החינוך.
תומכי הגישה של "תקנים עולמיים לעומת סטנדרטים של מיקרוסופט בלבד" טוענים שסטטיסטיקות השימוש לא רלוונטיות - אתר ממשלתי, להבדיל מאתר של חברה פרטית, צריך להיות שיוויוני ולאפשר שימוש לכלל האוכלוסיה, ולא רק לבעלי תוכנה מבית מיקרוסופט. ניתן לעשות זאת באמצעות כתיבת האתר לפי התקנים של איגוד האינטרנט הבינלאומי (W3C),
כך שיהיו ניתנים לצפייה בכל הדפדפנים.
בישראל לא קיים חוק שמחייב במפורש התאמת האתרים לכל הגולשים, אבל ניכר כי משרדי ממשלה אחרים עושים מאמצים בכיוון: המכרז להקמת אתר הצעות העבודה של משרד התעסוקה
כלל סעיף שחייב את החברה המקימה, טלדור, להתאימו גם לדפדפנים אלטרנטיביים. מעבר לים המצב טוב יותר: בארצות הברית החליטה ועדה בין-משרדית למידע ממשלתי כי אתרי ממשלה יותאמו לצפייה ושימוש בדפדפנים שונים ומערכות הפעלה שונות. באנגליה ובניו-זילנד קיימת חובה דומה.
משרד החינוך מסר בתגובה: "משרד החינוך לא מפתח חומרי לימוד מקוונים אלא רוכש שירותים אלה במסגרת מכרז ללמידה מרחוק. השירות איננו מיועד לגולשים פרטיים אלא לבתי הספר ומותאם לחומרה שנמצאת בהם. במשרד מציינים, כי מידע משרדי הפתוח לציבור הרחב דרך אתרי אינטרנט ממשלתיים מחוייב לעמוד בתקינה שמפרסם משרד האוצר. סטנדרטים אלה ניתן לקבל דרך משרד האוצר".
