גברים מספרים: דייטים מהגיהנום

נכון שאף בליינד-דייט זוועתי לא נחשב לסגור מבחינתך, עד שאת מדברת עם החברה הטובה שלך ומספרת לה את כל פרטי החוויה? מי שחושבת שלנשים יש מונופול על שיתוף, טועה. גם גברים מספרים לחברים על הדייט של אתמול בלילה, והפעם - כיוון ששאלנו אותם - הם סיפרו גם לנו על פגישות שנחרתו להם בזיכרון. ולא, לא מפני שהם כל-כך נהנו מהן.

את, אני והאקס המיתולוגי

דותן, יזם אינטרנט: "לאחר תקופת רווקות ארוכה החלטתי להירשם לאחד מאתרי ההיכרויות הפופולריים. בחרתי בחורה שמצאה חן בעיניי, ויצאתי לבליינד-דייט. כשהגעתי, הופתעתי לטובה. היא נראתה עוד הרבה יותר טוב מהתמונה שלה באתר. הקרח נשבר כבר בדרך לבית הקפה. אבל מרגע שהתיישבנו ופתחנו בשיחה, היא סיפרה לי על האקס המיתולוגי שלה, שממנו נפרדה לא מזמן. אני חושב שלא היה פרט אחד שלא נאמר עליו - תיכון, צבא, לימודים, איזה פרי גורם לו פריחה, אמא שלו - קיבלתי פרופיל עד הפרטים הכי קטנים. ניסיתי להסיט אותה לנושאים אחרים, החמאתי לה על החולצה שלבשה, אבל זה לא עזר. מרגע לרגע נהפכה הפגישה לסיוט.

"כשחשבתי שגרוע מזה כבר לא יכול להיות, הגיעה מכת המוות: פתאום היא השתתקה באמצע המשפט, ובהתה באיזה זוג שנכנס לבית הקפה, ונראה מאוהב ביותר. עשיתי אחד ועוד אחד ומיד הבנתי. כאילו בתסריט מתוזמן, האקס המיתולוגי נכנס ממש לאותו מקום עם דייט משל עצמו, ומתיישב במרחק שלושה שולחנות מאיתנו! הוא עדיין לא שם לב, אבל האינסטינקטים שלה היו זריזים משלו. היא מיד ניגשה אליו, כדי להראות שגם היא ממשיכה קדימה, כמוהו, וללא היסוס הציגה אותי בפניו. רמת המבוכה שברה שיאים. בזה תם ונשלם פרק הבליינד-דייטים בחיי".  ‬

תשתי משהו?

אליהב,  מחלק את הזמן בין ארה"ב לישראל: "לפני כמה שנים גרתי בניו-יורק. יצאתי לפגישה עיוורת מהאינטרנט עם בחורה נאה מאוד, מושכת מאוד ושנונה מאוד. נסענו לפאב‬ והערב התחיל בצחוקים ובאווירה טובה. שאלתי מה היא רוצה לשתות, וכבר בסיבוב הראשון היא הזמינה שני משקאות כפולים, חריפים מאוד. תוך כדי שיחה אני שם לב שהיא שותה בקצב שאני בחיים לא אוכל להדביק. אחרי עשרים דקות קלטתי שאני יושב מול בחורה שיכורה לגמרי. האינסטינקט שלי היה פשוט לברוח משם, אבל כשאתה בחור מבית טוב, אין לך לב להשאיר בחורה שיכורה בפאב באמצע הלילה. אמרתי שכדאי שנסגור את הערב ונזמין מונית, אבל היא אמרה שהיא רוצה עוד משקה אחרון. התווכחנו קצת, ובסוף הזמנתי לה עוד כוסית ברנדי והלכתי לשירותים.

"כשחזרתי גיליתי שאני נמצא באזור הדמדומים. הבחורה שעד לפני רבע שעה הייתה שתויה אבל באופן סביר, עמדה על הבר רק בחזייה ובתחתונים, מנופפת בחולצה שלה, ולמרגלותיה על הבר שלוש כוסיות חדשות של ברנדי. מולה כבר התחילה סוג של התקהלות. התחלחלתי וניסיתי להוריד אותה משם. תוך שנייה הברנדי עף לי לתוך הפרצוף, כשהיא צורחת ומקללת אותי באנגלית. אחר כך היא ניסתה לצאת מהבר עם המשקה בניגוד לחוק. רצתי אחריה, אבל היא זרקה את המשקה על המדרכה והתחילה להקיא. למזלי עברה שם מונית. היא דחפה אותי לתוך המונית, ונכנסה אחריי. לנהג היא נתנה כתובת שלא קיימת וכשהוא ניסה להעמיד אותה על טעותה, היא פשוט הרביצה לו. תוך כדי נסיעה היא פתחה לי את הרוכסן של המכנסיים, הייתי צריך ממש להדוף אותה. כשהגענו לבית שלה היא הודיעה לי חד-משמעית שאני מבלה את הלילה במיטה שלה. יצאתי משם, טרקתי את הדלת ורצתי חמישה רחובות בבהלה, עד שמצאתי מונית שלקחה אותי הביתה. מי שקבע את המונח 'נסיכה יהודייה‭,'‬ פשוט לא הכיר את הבחורה הזו".  ‬

אתמול בערב היית שונה

עידן, מנהל חנות מנתניה: ”פעם נפגשתי עם בחורה מדליקה, פצצה אמיתית שעבדה במשרד פרסום גדול. בקושי יכולתי להגיד מילה מרוב התרגשות. המשיכה בינינו הייתה גדולה. המזמוזים התחילו עוד בארוחת הערב, ואחר כך החלטנו ללכת קצת בטיילת, כי היה מזג אוויר מדהים. הלכנו מחובקים כאילו אנחנו מכירים שנים. תוך כדי שאנחנו הולכים מחובקים ומאושרים מזה שהנה, סוף סוף מצאנו משהו שלא האמנו שנמצא, סיפרתי לה ככה, בצחוק, על בחורה שהכרתי בדיוק באותו מקום שבו נפגשנו, לפני עשר שנים. בחורה מכוערת, מטומטמת, שגם עבדה במשרד פרסום, ואיך סבלתי אז כל דקה, ואיזה כיף לי שבדיוק באותו מקום פגשתי מישהי כל כך שווה.

"פתאום אני קולט שהיא קצת מתיישרת. 'אתה זוכר איך קראו לה‭'?‬ היא שואלת. אמרתי לה איזה שם שהיה לי בראש, אבל לא הייתי בטוח. במשך הדקות הבאות היא חקרה אותי עוד ועוד על הפגישה הנוראית ההיא, ואז, בתנועה אחת, היא קמה ואמרה 'אתה דביל. זו אני. נפגשנו לפני עשר שנים וחשבתי שאתה הבחור הכי אידיוט ושטחי שהכרתי‭.'‬ עניתי לה שזה לא יכול להיות, שהייתי זוכר אותה, שהיא טועה. 'לא היית זוכר אותי‭,'‬ היא אומרת. 'אז לא רצית אותי כי הייתי שמנה. מאז החלפתי את השם והורדתי שלושים קילו. אני אולי השתניתי אבל מה שבטוח, אתה נשארת אותו אידיוט‭.'‬ והיא נעלמה".  ‬

בתיאבון

אבי, מרצה, גר בגבעת-שמואל: "הסיפור שלי אולי לא יישמע דרמטי, אבל בשביל בחורים שיוצאים לפגישות ראשונות ורוצים בדרך כלל לשלם על הדייט, זה סיפור משמעותי. לפני עשר שנים הייתי עדיין בליין מתחיל. באחד הדייטים הראשונים פגשתי בחורה שמיד ידעתי שהיא לא תהיה אשתי. משום מה, לקחתי אותה לפאב שהייתי מבלה בו תמיד. 

"הבחורה הודיעה לי מיד בתחילת הערב שהיא רעבה מאוד, מה שמצא חן בעיניי, כי אני לא סובל בנות שמנקרות באוכל שלהן כמו ציפור בזמן שהן מתות מרעב. הגענו לפאב, ואני רואה שהבחורה משעממת פחד. שום דבר שאני אומר לא מתפתח לשיחה אמיתית. המלצרית ניגשת ואומרת שיש מנות חדשות של פירות ים, ואז היא נדלקת, ומתחילה להזמין קלמארי, מולים, שרימפס. רעבה רעבה, אבל אפשר להשאיר משהו באוקיינוס. אני שתיתי אולי שני דרינקים בסך הכל. בסוף הערב מגיע חשבון של 500 שקלים, ועוד היו דברים שהברמנית לא הכניסה בפנים. הבחורה מוציאה עשרים שקל מהארנק, שמה לי על השולחן ואומרת, 'זה בסדר, נכון‭'?‬ אני, בג'נטלמניות, משלם את כל החשבון, רותח מזעם וחוזר הביתה. היום זה לא היה קורה, היא הייתה משלמת את זה".  ‬

יחסים בשלישייה

אמיר, עורך דין מתל-אביב: "אני לא מגדיר את עצמי כאוהב חיות, אבל אני בטח לא שונא אותן. משהו באמצע. לפני כמה שנים הכרתי בחורה בת גילי שהייתה לה כלבה. הגעתי אליה באותו לילה, והדבר הראשון שהכלבה עשתה זה לקרוע את תיק העור השחור והחדש שלי. הבחורה הייתה פצצה, אז לא היה אכפת לי, ויצאנו לבית קפה. הפגישה הייתה מצוינת והיא הזמינה אותי לעלות אליה באותו לילה. מפה לשם הגענו למיטה, והתחלנו להיות עסוקים. תוך כדי העניינים, כשהייתי בעיצומה של התנוחה המיסיונרית, אני מרגיש ליקוקים נעימים מאחורה. לקח לי כמה שניות להבין שזו לא הבחורה שאיתי, כי מבחינה פיזית היא לא יכלה להגיע כל כך רחוק, אלא הכלבה שלה. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שעשיתי סקס בשלישייה, כבר בערב הראשון‭."‬ 

• הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"