הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין קיבל אתמול החלטה עקרונית לפיה יש לשלם למתמחים עבור שעות נוספות וקבע כי "דינו של מתמחה כדין עובד, וככזה חוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו".
עמדת הלשכה בנושא נתבקשה על ידי בית הדין לעבודה בעקבות תביעה שהגישו מתמחים ויש לה משמעות רבה לגבי כלל המתמחים ובעיקר לאלו המועסקים שעות רבות ולא מקבלים שכר עבור שעות נוספות.
התביעה הוגשה לבית הדין לעבודה ב-2003 על ידי 18 מתמחים בבית המשפט המחוזי בירושלים. אלו טענו כי עבדו בפועל במשך שעות רבות ביום, וקיבלו שכר מינימום שלא כלל תוספת עבור שעות נוספות.
במגזר הפרטי המצב אינו שונה: המשרדים הגדולים משלמים למתמחים שכר של 4,000-7,000 שקל ברוטו לחודש. בתמורה לשכר זה נדרשים המתמחים לעבוד מסביב לשעון, לרבות בסופי שבוע.
אף שהחוק מחייב לשלם לעובדים עבור שעות נוספות, משרדי עורכי הדין הנהיגו פרשנות לפיה המתמחים מועסקים ב"משרת אמון אישית". במצב זה, לטענתם, מתקיים חריג לחוק המאפשר לשלם לעובדים שכר גלובלי שאינו מותנה במספר השעות הנוספות שביצעו.
פסק דין שניתן לפני שנה בבית הדין לעבודה בירושלים דחה את הפרשנות הזו, כשקיבל תביעה שהגישה עו"ד זיוה כץ וחייב את מעסיקה לשלם לה עבור שעות
נוספות בנימוק שהיא לא הועסקה במשרת אמון אישית. על פי החלטת השופט, עורך דין שכיר אשר אינו יכול לקבל על דעת עצמו כל החלטה משמעותית - לא נחשב כמי שעובד במשרת אמון אישי.
משרדי עורכי הדין טוענים כי תשלום שעות נוספות למתמחים או לעורכי דין שכירים יפגע בעובדים, כיוון שהשכר הבסיסי יופחת והתוספת בגין השעות הנוספות רק תחזיר אותו לגובהו המקורי. עוד טוענים ראשי המשרדים כי הדבר יגרום להם להתחיל לעקוב אחר העובדים ולספור את שעות עבודתם באופן שלא ישתלם להם בחישוב הכללי.
עו"ד דורון ברזילי, יו"ר ועד מחוז תל אביב, שמנסה לקדם מהלך לפיו משרדי עורכי הדין יחויבו בתשלום שעות נוספות לעורכי דין שכירים אמר בתגובה כי "לא ניתן לעצום עיניים נוכח מה שקורה בשוק המתמחים, מדובר בניצול".
עו"ד יאיר דוד ממשרד מרחב-דוד, המייצג את המתמחים בתביעה בבית הדין לעבודה, מסר בתגובה להחלטת הלשכה כי זו "מביאה לסיומו של פרק עגום בתולדות העבודה במשק. מדובר במהפכה חסרת תקדים בתחום העסקת מתמחים הן בסקטור הממשלתי והן בסקטור הפרטי". לדברי דוד, אם תתקבל התביעה יוכלו מתמחים לשעבר לדרוש לקבל תוספת רטרואקטיבית בגין שעות נוספות שלא שולמו להם.
