חקלאות בערבה: לא רק הפלפל ירוק

הם מרוחקים כשעה וחצי נסיעה מכל מקום יישוב מרכזי, ונטועים בליבו של המדבר הצחיח. ובכל זאת, בערבה קמה בשנים האחרונות אימפריה קטנה וירוקה. רק שבעה יישובים יש באזור (עידן, חצבה, עין יהב, ספיר, צופר, צוקים ופארן), ובכולם גם יחד מתגוררים רק כ-3,000 נפש, אך הם אחראים ל-65 אחוז מכלל יצוא הירקות הטריים של מדינת ישראל ו-13 אחוז מייצוא הפרחים, בהיקף של כמיליארד שקלים בשנה.

אבל כאן לא נעצרת המהפכה. רוב הגידולים בערבה הם אורגניים: שיטות הגידול מתחשבות בסביבה, ההדברה ביולוגית והפיתוחים נעשים תוך חיסכון במים ואנרגיה, צימצום פסולת ושימוש חוזר במשאבים. בעולם שהולך ומתקרב לעבר מזון משובט ומהונדס, בערבה מנסים להגדיל את התפוקות והרווחים תוך שמירה על החולות מהם פורח הכל.

אימפריית יצוא. חממות הערבה (צילומים: באדיבות מו"פ ערבה)

פלפל סביבון ועגבניה בלי מיץ

סיור בערבה מתחיל בפלפלים ובעגבניות. הירקות המוכרים מקבלים כאן צורה, צבע ומאפיינים חדשניים. דודו אלקיים, מנהל תחנת יאיר למחקר ופיתוח חקלאי בערבה, רגיל למבטי ההשתאות שהוא מקבל כשהוא מציג לראווה את יצירות הפיסול האחרונות שלו.

יש בכל הצבעים והצורות. פלפל בחממה

ראשית הוא מציג פלפל בצבע חציל, ואחריו פלפל גמדי וכזה דמוי סביבון. אחר כך הוא עובר לעגבניות ומדבר על לא פחות מ-120 זנים שונים: החל מעגבניות שרי צהובות (ומתוקות באופן מפתיע) ועד לעגבניות מנומרות וגם כאלה נטולות מיץ - שפותחו במיוחד לכריכים. "מה שהולך היום זה בעיקר פלפל - המהווה על כל סוגיו כ-70 אחוז מכלל הגידולים באזור וגם עגבניות", הוא מסביר, אך מציין שבערבה מגדלים גם מלונים, בצלים, צמחי תבלין ו-ורדים.

אך בין אם מדובר בפלפלים או בגידולים אחרים, לכולם מכנה משותף אחד: כולם מוגדרים בעגה החקלאית "תוצרת נקייה". הירקות האורגניים תופסים כיום שטח של כ-2,500 דונם בערבה התיכונה, וגם שאר הגידולים מוגדרים "מופחתי הדברה".

רק חרקים "ידידותיים לגידולים" נכנסים לחממה

כדי להימנע מריסוס שמזיק לגידולים ומזהם את הקרקע והאוויר, אוטמים החקלאים את החממות בצורה מקסימלית כדי למנוע כניסת מזיקים שתחייב טיפול. במקביל מפעילים החקלאים הדברה ביולוגית בדמות חרקים שונים שפוגעים במזיקים שבכל זאת חודרים לחממות. בסיוע מיזם חוס"ן של משרד החקלאות (חקלאות ירוקה וסביבה ירוקה - י.ע-ד), מחליפים את הריסוס הכימי המוכר הזול והמזהם בחרקים טבעיים אחרים - "ידידותיים לגידולים".

מפרידים פסולת, ממחזרים וחוסכים באנרגיה

אבל המחשבה על הסביבה אינה נעצרת בבריאות הפלפלים. אחד מדפוסי העבודה הבולטים של חקלאי האזור הוא הניסיון לצמצם פסולת כדי להפחית את הפגיעה בסביבה. "החקלאים מפרידים הן את הפסולת האורגנית והגזם שנותר מתהליך הטיפול בצמחים, והן את הפסולת הנוספת שיוצאת מהחממות", מסבירה אורית דונסקי, מנהלת היחידה הסביבתית בערבה. "הפסולת האורגנית מובאת לאתרים מיוחדים בהם היא מקוצצת - ומובלת למפעל קומפוסט שמפיק דשן".

הגזם והפסולת האורגנית הופכת לקומפוסט וחוזרת לאדמה

בינתיים מצטברת בחממות פסולת פלסטיק רבה. את החוטים הנקשרים אל הצמחים, שאריות יריעות הפלסטיק, מיכלי השתילים וצינורות הטפטוף המוחלפים מדי שנה, אוספים החקלאים ומעבירים צפונה - למפעל מיחזור בכרמיאל. "מדובר בהתנהלות ייחודית לחקלאי האזור, שקיבלו על עצמם את הנושא בהסכמה", מספר בגאווה אילון גדיאל, מנהל מרכז המחקר והפיתוח בערבה התיכונה והצפונית.

לא מתייבשים אבל חוסכים

בכל ימות השנה הערבה היא מהמקומות היבשים בישראל, עם כמות משקעים קטנה ו"אקוויפר סגור", שאינו מקושר למערכת המים הארצית. תושבי האזור תלויים למחייתם ולפרנסתם ב-50 קידוחים אזוריים. מחד אין מנוס מניצול המים אחרת הגידולים ייכשלו ואולם ברור גם שמים הם משאב יקר ערך שלא מבזבזים.

"פעם אי אפשר היה לגדל פה כלום"

על-פי ההערכות, משק חקלאי בערבה צורך כיום 70 אלף מטרים מעוקבים מים בשנה, ואלקיים מדגיש כי מדובר במים מליחים, שאינם ראויים לשתיה. בתחנת המחקר והפיתוח מנסים לצמצם את השימוש במים ופתרון אפשרי הוא מערכת התפלה חדשה שהחלה לפעול בתחנה - באמצעותה מקווים לחסוך כמחצית מכמות המים. "אין עדיין תוצאות סופיות לפיילוט הזה, אבל המטרה היא כל הזמן למצוא פתרונות לנושא", מסכם אלקיים.

עמי שחם, מנכ"ל רשות הניקוז בערבה וממקימי עין יהב, מתגאה במה שהוא מכנה "תרבות חקלאית נקייה", שהתפתחה באזור. "יש כאן 460 משקים חקלאיים, שכולם כיום פועלים כמשקי 'היי-טק'. פעם זו היתה ארץ הקיץ הנצחית, אי אפשר היה לגדל פה כלום. היום החקלאות פה פורחת", הוא אומר.

מאגר שיזף. ריק בגלל עצירת הגשמים

שחם מתגאה במיוחד במאגר שיזף, הסמוך לעין יהב, שנחנך השנה על-ידי מקורות בעלות של 16 מיליון שקלים. מאגר חדשני זה מסוגל להכיל כיום כ-180 אלף מטרים מעוקבים מים והוא משמש כמאגר רזרבות עבור חקלאי הסביבה.

פיילוט נוסף בתחנת המחקר שואף לחסוך גם באנרגיה. בחממה נסיונית שהוקמה לטובת הנושא מגדלים כיום פרחים במערכת תאורה נסיונית, הפועלת באמצעות נורות חסכוניות (לדים) בשעות הלילה. "המערכת הזו אמורה לחסוך בין 50-90 אחוז בהוצאות החשמל", אומר אלקיים. מנתוני המועצה עולה כי הוצאות החשמל הגבוהות של החקלאים באזור, עומדים על כ-3,000 שקלים לדונם - ובאם תוכתר המערכת החדשה בהצלחה, היא צפויה להביא לחיסכון כלכלי וסביבתי משמעותי.

ממחזרים כל מה שזז

"לא מדובר פה רק בחקלאים, אלא גם באוכלוסיה", מדגישה דונסקי, מנהלת היחידה הסביבתית בערבה. לדבריה, מדובר בתפיסת עולם כוללת במסגרתה ממחזרים התושבים כמעט כל מה שזז.

מיחזור נייר לכולם, גם לתאילנדים

"בכל אחד מיישובי המועצה ישנו דחסן קרטון אליו מובאים כל הקרטונים, ובכללם אלו המשרתים את המשקים", היא אומרת. לצד זה, מקפידים התושבים למחזר את כל מיכלי הפלסטיק הביתיים, את הנייר והעיתונים וגם את הסוללות. בבתים רבים הותקנו כבר מתקני קומפוסט ביתיים, ובימים אלה החל לפעול באזור גם פיילוט ראשו למיחזור זכוכית ופיילוט לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק. בהמשך מתכננים התושבים גם להתחיל למחזר טקסטיל ופסולת אלקטרונית, ולגייס כספים לפרויקט של אנרגיה סולארית.

• בין התאריכים 23-24 בינואר יתקיימו בתחנת יאיר שבמושב חצבה, יום פתוח ותערוכה חקלאית במסגרתם ניתן יהיה להתרשם מהפעילות בתחום החקלאות המים ואיכות הסביבה