האם העולים החדשים הצעירים נטמעים לגמרי בחברה הישראלית? או שהם יוצרים לעצמם זהות מעורבת חדשה? תשובות לא פשוטות לשאלות אלו ואחרות עולות ממחקר שערכה עמותת "פורום הורים" (תנועה למען אינטגרציה) בקרב עולים ממדינות חבר העמים לשעבר, בגילאי 19-14.
על-פי המחקר שערך ד"ר לאוניד פרידמן בחסות המשרד לקליטת עלייה, עולה כי רק 28.4 אחוזים מהמתבגרים רואים את עצמם כישראלים לגמרי, וכ-70 אחוזים רואים את עצמם כישראלים באופן חלקי או שאינם רואים עצמם כישראלים כלל. רובם (86.6%) מתייחסים לעצמם כאזרחי המדינה מסוג מיוחד - ישראלים רוסים.
רק 35.8 אחוזים מהנשאלים סבורים כי ציפיותיהם מהעלייה התממשו. מבין אלו שהשיבו על השאלה בנושא, 71.6 אחוזים רואים את העליה בחיוב ו-22.4 אחוזים אדישים כלפי העלייה.
בנושא השפה, 23 אחוזים מהמשיבים סבורים כי עברית תהפוך לשפת אמם בעתיד. רובם (70%) מדברים בבית רוסית, ועם זאת, 62.7 אחוזים מהמתבגרים מדברים ביניהם ועם הוריהם בשתי שפות.
ד"ר פרידמן סקר 462 מתבגרים מדרום הארץ ומרכזה, ובדק את הסתגלותם הסוציו-תרבותית והשפעתה על זהותם. בין היתר נבדק יחסם של המתבגרים לתנאים חדשים (יחסם אל העליה, בחירת חברים, ציפיות חברתיות), נכונותם של עולים להסתגל לחברה חדשה ועוד. המחקר אמור לשמש את משרד הקליטה והעלייה ואת משרד הרווחה, בטיפולם בבני נוער עולים.
רק 39 אחוזים מבין המתבגרים השיבו כי ההורים הכינו אותם לעלייה. לטענת הנסקרים, הסיבות העיקריות לעלייתם הן שיפור המצב הכלכלי (61.2%), איחוד משפחות (43.3%) וצעד למען עתיד ילדיהם (36.7%). רק 9% השיבו כי עלו מסיבות לאומיות.
לכמחצית מהמתבגרים העולים יש חברים "צברים", וכ-70 אחוזים ציינו כי היו רוצים חברים שהם ישראלים ותיקים. כשליש מהנשאלים אמרו כי יש להם חברים ערבים, או שהיו רוצים להיות בקשר עם ערבים בני גילם.
המתבגרים נשאלו גם בנושאים מדיניים. כשליש מהם (35.8%) סבורים כי לממשלה אין מסלול מדיני מוגדר וכי איננה מסוגלת להבטיח את בטחון האזרחים.
יחד עם זאת, רובם (88%) גאים להיות אזרחי ישראל ו-70 אחוזים ציינו כי היו רוצים לשרת בצה"ל. הנתון הממצה מכולם עשוי להיות זה - כמעט כל העולים הצעירים (90%) סבורים כי יש לשמר את תרבותם, ועם זאת 70% השיבו כי יש ללמוד מילידי הארץ.
ד"ר פרידמן סיכם את ממצאי המחקר: "הסיבות העיקריות לרמה הנמוכה של זהות ישראלית ויהודית אצל המתבגרים הן היעדר פעילות סיסטמטית וממוקדת, חינוכית והשכלתית". עוד ציין "רמה נמוכה של שיתוף פעולה בין בית הספר לבין המשפחה, הארגונים הציבוריים ואמצעי תקשורת, וגם חוסר הסיפוק של המתבגרים מהיחסים הבין אישיים ומחברתם של ילידי הארץ".
