אולמרט, מקיאוולי כבר פאסה

כל מי שמתיימר להבין משהו באסטרטגיה, תקשורת וייעוץ פוליטי נוהג לצטט את היועץ האסטרטגי המפורסם ביותר – מקיאוולי, מחבר הספר "הנסיך". על פיו, על המנהיג להשתמש בטקטיקות תקיפות ומתוחכמות כדי לשרוד וכדי להרחיק כל סכנה משלטונו.

אני מניח שהטקטיקות של מקיאוולי עלו באותה ישיבה אסטרטגית שניהל אולמרט ובה הוחלט על התקפה ברוטאלית על מוסדות החקירה והאכיפה בישראל. דובריו ניסו "לקרוע" את המשטרה והפרקליטות כאילו מדובר באחמדי-נג'אד ונסראללה. אולמרט נוקט באסטרטגיה של "לשרוף את המועדון", כשהמועדון נקרא מדינת ישראל, והכל כדי לעמוד במשימתו היחידה – לשרוד עוד כמה חודשים בתפקיד ראש הממשלה.

אך אולמרט טועה טעות גדולה, והאסטרטגיה בה הוא נוקט רק מרחיקה אותו מהתפקיד.

מנהיגים עושים טעויות. טעויות ערכיות, ניהוליות, פוליטיות. הציבור בישראל ובעולם המערבי כולו יכול לקבל טעויות. למרות כל הטענות הקשות לאולמרט, אי אפשר לקחת ממנו גם את הדברים הטובים שהוא עשה בעברו למען המדינה ולמען העם. אך אולמרט זורק הכל בניהול אסטרטגי מרושל של המאבק שבוא הוא נמצא. במקום לשמור על קור רוח, לשתף פעולה ולשמור על ממלכתיות – הוא צועק, אמנם לא בקולו, על גורמי החקירה כאילו היה הוא בועז יונה.

הציבור העייף בישראל מוכן לקבל הרבה דברים, אך הוא אינו מוכן לקבל את הבעיטה המתמשכת של ראש הממשלה ויועציו בסמלי הדמוקרטיה הישראלית. הם תקפו את מפקדי הפלוגות בלבנון כדי לצאת נקיים מהביקורת של וינוגרד, הם תוקפים את בית המשפט, המשטרה והפרקליטות כאילו שיש להם תחליף. הם כמובן מתנפלים על התקשורת שהעניקה לאולמרט פרגון חסר תקדים במהלך השנים הקודמות לחקירות. רק השד העדתי עדיין לא נשלף. מעניין מתי זה יגיע.

יועציו של אולמרט לא הפנימו שבעידן שלנו, מקיאוולי הוא פאסה. הייעוץ האסטרטגי הנכון היום הוא ייעוץ ערכי. כפי שלמותג מסחרי ישנם ערכים המשווקים לציבור באינטנסיביות, כך גם לדמויות ציבוריות. אולמרט היה צריך ללמוד מרבין, ואפילו מברק, נתניהו ושרון - שנקטו בקו ממלכתי בעת החקירות כנגדם.

מעבר למעשים המיוחסים לו, הקשים גם כך, התנהלותו התקשורתית מעידה על חוסר הערכיות שלו. למרות מה שמקיאוולי אהב לומר, הציבור היום אינו טיפש – והוא לא יכול להאמין לאדם אשר תוקף את מי שכפוף לו. איך אדם המואשם בכל עבירה פלילית או אפילו בעבירת נהיגה אמור לקבל את גורמי האכיפה, אם האדם הבכיר במדינה תוקף אותם ללא הכרה?

אולמרט חייב לחשוב גם על היום הבא, היום שבו הוא כבר לא יהיה ראש ממשלה. מן הסתם הוא ירצה להמשיך בתפקיד בכיר, ציבורי או עסקי, וההתנהגות שלו היום פוגעת גם בעתיד זה. הסיכוי היחידי שלו לשפר במאום את תדמיתו היא להוכיח לציבור שאכן אכפת לו ממדינת ישראל, אכפת לו מהשלטון הדמוקרטי שלה, מעצמאות מערכת המשפט, ושהוא מאמין באותם גורמים שאמורים לשמור על רווחת כולנו – המשטרה והפרקליטות.

המשך ההתקפות לא יועילו לאולמרט בדבר, אלא רק יעמיקו את הבור שהוא שרוי בו מבחינה תדמיתית. כשהוא ינתח את תהליך נפילתו, לא יככבו שם רק וינוגרד, טלנסקי, כרמיה, ואורי מסר – אלא גם שמות יועצי התקשורת שלו.