שתף קטע נבחר

קיבלתם כסף מההורים והתגרשתם? צפו תביעה

בני זוג צעירים מקבלים לא פעם כסף מהורי אחד הצדדים, לקניית דירה או לצורך אחר. מה קורה כשהזוג מחליט להתגרש ונעשית חלוקת רכוש? האם הכסף ניתן כהלוואה או מתנה?

זוגות צעירים רבים מקבלים עזרה כלכלית מהוריה של הכלה, או מהוריו של החתן, ולפעמים אף משניהם. הכסף הזה משמש את הזוג הצעיר בדרך כלל לקניית הדירה הראשונה, ללימודים, לעזרה בתשלום ההוצאות השוטפות ופעמים רבות גם לכיסוי יתרת החובה בבנק.

 

אבל כשבני הזוג מחליטים להתגרש ונעשית חלוקת רכוש, מרגישים ההורים שהם רוצים את כספם חזרה. אחרי הכל, השקעתם בבני הזוג היתה במטרה שהם יישארו יחד. אילו היו יודעים שזה יהיה סוף הנישואים, לא היו מעניקים את הכסף.

 

אין חוק המתייחס באופן ספציפי לעניין זה, אבל בבתי המשפט לענייני משפחה יש חזקה - "הנחת עבודה" - שכספים שבני הזוג קיבלו מההורים של צד כלשהו הם כספים שניתנו במתנה. צד הטוען במהופך לחזקה זו צריך להביא ראיות על מנת לסתור אותה. הצד הטוען לחזקה זו הוא ההורים (התובעים) והבן או הבת (אחד הנתבעים).

 

ההורים מרגישים מרומים

חזקה זו נוצרה בגלל מציאות החיים. אין ספק שרוב הכספים שילדים מקבלים מהוריהם הם מתנה, ובפועל הילדים לא מחזירים את הכסף. אבל נוצר מצב בו כשהזוג מתגרש, ההורים שנתנו כספים לשני בני הזוג מרגישים מרומים ורוצים את כספם בחזרה, לפחות מבן הזוג שאינו בשר מבשרם.

 

בפועל, בית המשפט לענייני משפחה מוצף בתביעות מסוג זה, בהן תובעים ההורים את בני הזוג על כספים שנתנו להם במהלך הנישואים. ברור שרוב ההורים אינם מתכוונים לקחת כסף מילדיהם, אבל הדרך המשפטית להראות שאכן הכספים ניתנו כהלוואה ולא כמתנה היא לתבוע את שני בני הזוג. אחרת, לא תעמוד טענה שהילד קיבל את הכספים במתנה, ואילו בן הזוג קיבל אותם כהלוואה.

 

כל מקרה הוא לגופו, ולא ניתן לתת תשובה גורפת לגבי סיכויי ההצלחה של התביעה. הבחינה של בית המשפט אם הכספים ניתנו כהלוואה או כמתנה תתבצע לפי מכלול הנסיבות של התיק וכוונתם של הצדדים בעת שניתנו ונתקבלו הכספים. עם זאת, ניתן בהחלט לומר שחלק מהתביעות גורמות לכך שהאיזון הרכושי בין בני הזוג יהיה שונה מכפי שהיה ללא הגשת התביעה, שכן כל הצדדים לוקחים בחשבון מה יקרה אם יקבע בית המשפט שהכספים ניתנו כמתנה.

 

בהיעדר הסכם חתום, רוב התביעות נדחות

רוב התביעות של הורים נגד הילדים ובני זוגם, במקרים שאין הסכם חתום בידי כל הצדדים, נדחות בפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה. התביעות היחידות שמתקבלות הן אלו שמוכחות על ידי נסיבות מאוד ספציפיות, שאכן הכספים ניתנו כהלוואה וכל הצדדים ידעו והבינו כי מדובר בהלוואה. כך, לדוגמה, בפסק דין שניתן באחרונה ע"י כב' השופטת פלאוט, בביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן, נפסק לאור הראיות והוכחות שהובאו, כי הבעל ידע שהכספים הרבים שקיבלו מהוריו של אשתו הם הלוואה ולא מתנה. במקרה זה לא היה הסכם הלוואה חתום בין הצדדים, אבל מכלול הראיות הביא את בית המשפט למסקנה שהבעל ידע שמדובר בהלוואה.

 

מה לגבי אנשים שאינם קרובי משפחה? להבדיל ממצב בו קיבלו הילדים כסף מהורים, במצב בו שני אנשים שאין ביניהם קשר משפחתי של ילד-הורה מעבירים כסף, החזקה בבית המשפט היא הפוכה – מניחים שהכסף ניתן כהלוואה ולא כמתנה. במקרה כזה, מי שרוצה לטעון שהכסף התקבל כמתנה צריך להוכיח בעזרת ראיות שאכן כך היה המצב.

  

מובן שכל המקרים הנ"ל הם בהיעדר חוזה מתנה או חוזה הלוואה עליו חתמו כל הצדדים, שאומר מפורשות אם יש להחזיר את הכספים או לא.

 

ולסיכום, עצה ידידותית: אם אתם רוצים לתת לילדים כסף ורוצים לוודא שרק הבן/ת שלכם יקבל את הכסף ולא בן הזוג, עליכם להחתים את הילדים על חוזה הלוואה, גם אם זה לא נעים ונראה קטנוני.

  

• עו"ד ענבר שנהב מתמחה בדיני משפחה, גירושים וירושה. האתר שלה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לקחת בחזרה?
איור: index open
עו"ד ענבר שנהב
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים