לא חשוב מספיק? מדינה שלמה סערה בעקבות הידיעה על היעלמותה
של הילדה רוז, שנרצחה לפי החשד
בידי סבה והושלכה לנחל הירקון בתוך מזוודה. אבל מה שמסעיר את הציבור, מעניין כנראה פחות את חברי הכנסת - לדיון בפרשה שהתקיים בצהריים (יום ב') בוועדה לזכויות הילד בעניין מחדלי הרשויות לא הגיע אף אחד מחברי המשכן.
כבר שבועות שכוחות משטרה ומתנדבים מחפשים
אחר הילדה הקטנה, הנעדרת זה שלושה חודשים. בעקבות הביקורת שהוטחה ברשויות, שלא ידעו על דבר היעלמותה במשך תקופה כה ארוכה, זימנה יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ נדיה חילו (העבודה), ישיבה מיוחדת ושלחה בשבוע שעבר הזמנות לכל 120 חברי הכנסת.
בישיבה אמורים היו חברי הכנסת לשמוע סקירה מפי נציגי המשטרה ושירותי הרווחה על הטיפול בפרשת היעלמותה של רוז, אולם מלבד ח"כ חילו - אף אחד מ-13 חברי הוועדה לא טרח להופיע לדיון. הכנסת נמצאת אמנם בפגרה, אולם מדי פעם בפעם מתקיימים דיונים מיוחדים, כמו במקרה יוצא דופן זה.
חבר הוועדה, ח"כ זאב אלקין (קדימה) שהגיע לישיבה באיחור של למעלה משעה, הסביר כי שהה בעת הישיבה בדיונים אחרים בכנסת. "הייתי בדיוני ועדת כספים עד עכשיו, ואני בדרך לוועדה לזכויות הילד", הסביר בתגובה לפניית ynet.
חברי ועדה אחרים, כמו אורי אריאל (האיחוד הלאומי-מפד"ל), כלל לא היו במשכן - ואף לא היו מודעים לעובדה כי הדיון התקיים היום. "אני נמצא בסיור בגולן. כרגע דיברתי עם מזכירתי, אני זוכר וכך מופיע לי בלוח שזה ביום רביעי. ראיתי זימון ליום רביעי וביטלתי סיור למצפה רמון כדי להשתתף בדיון", טען.
מלשכתו של ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) נמסר כי "הנושא מאד חשוב בעיניו, אולם אף אחד לא עדכן אותו בנוגע לישיבה הזו וחבל". ח"כ יצחק לוי (איחוד לאומי-מפד"ל) טען אף הוא כי לא עודכן בנוגע לישיבה, ולכן בחר להשתתף בדיון בוועדת החוקה. מלשכתו של ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה) נמסר כי חבר הכנסת שוהה החו"ל, ולכן לא נכח בדיון.
לח"כ איברהים צרצור (רע"ם) היה הסבר אחר. "אני מתייחס במלוא כובד המשקל לכל הדיונים, קל וחומר בנושא טעון וכאוב", אמר. "אבל הדיונים הללו נופלים כרעם ביום בהיר, מודיעים בהתרעה קצרה שיש דיון, וזה דבר שאיננו בריא. היום זה היום הראשון של חודש הרמדאן ויש לי התחייבויות קודמות".
בתום הדיון אמרה חילו ל-ynet: "מצער אותי מאוד שנושא הילדים אינו אטרקטיבי עבור חברי הכנסת, שלא טרחו להגיע לדיון. חברי כנסת לא צריכים רק להתראיין בתקשורת על גודל הזוועה, אלא גם להירתם למניעה של מקרים כגון אלו בעתיד".
מי שכן טרח להגיע לדיון היה ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, שהביעה תקווה כי מקרה המזעזע ישמש זרז לשינוי הטיפול בילדים הסובלים מהתעללות במשפחה. "רוז הזיזה דברים שלא זזו במקרי המוות האחרים. רגע מותה של רוז היה רגע הכי קל בחייה, היא היתה ילדה מוכה ודחויה שהעבירו אותה כמו חפץ", טען.
לדבריו, הוא עצמו הכין תוכנית פעולה לשיפור מצבם של ילדים בישראל, אולם לדבריו יש צורך בהקצאת תקציב כדי להוציאה על הפועל. "אני בטוח שאנשי האוצר יזרקו את התוכנית ישר לפח. פשוט חייבים להבין שלא ניתן לחולל שינוי בלי משאבים".
קדמן אף הציג מחקר אמריקני, לפיו ב-39 אחוזים ממקרי הרצח של הילדים סבלו הקורבנות קודם לכן מהתעללות. יותר ממחצית הנרצחות היו ילדות, ו-84 אחוזים מהתוקפים היו גברים - שליש מהם עם קשר לבעיות נפשיות.
חנה סלוצקי, נציגת משרד הרווחה, ציינה כי הבעיה המרכזית היא חוסר המעקב של הרשויות אחר מקום המצאם של הילדים - כפי שאיש לא היה מודע שרוז הועברה מצרפת לישראל, אולם לא נרשמה למוסד חינוכי ולא הייתה מוכרת על ידי מוסדות הרווחה. "ילדים במדינת ישראל יכולים להיכנס או לצאת מהארץ מבלי פיקוח", טענה.
