יש דרך פשוטה מאוד להביא את גלעד שליט הביתה תוך חודש. לא מדובר במבצע צבאי מיוחד, אלא בשימוש בכסף. אותם שקלים מהסוג הישן וטוב, תוך חזרה למקורות: פדיון שבויים בת"ק שקלים (או קצת יותר).
הלחשושים על מה שכונה זמן רב "משאיות השקלים" מפציעים מידי פעם ברשת. הסיפור על העברת מליוני שקלים מישראל לחמאס נשמע הזוי בעבר, אבל לאחרונה התברר שגם גופי תקשורת רשמיים לא יכולים להתעלם מכך. בשבוע שעבר דווח ברדיו סיפור על שיירה של משאיות ברינקס שעשתה דרכה מבנק ישראל למעבר ארז ובהן 72 מיליון שקל.
דוברו האישי של שר הביטחון טען, כי מדובר בכספים של הרשות הפלסטינית המועברים ל"תשלום משכורות לפקידי הרשות" בעזה. העובדות האמיתיות החלו להתברר תוך זמן קצר. הכספים נועדו למלא את יתרות המזומנים של בנקים בעזה שנקלעו למצוקת מזומנים חריפה.
באסם, צעיר פלסטיני שסרב למסור את שם משפחתו, אמר לכתב AP: "זהו המשבר החריף ביותר מאז תפס החמאס את השלטון. בעבר היו מקרים שהיה חסר כסף והבנק היה מסכים לתת לי חלק ממה שרציתי למשוך, אבל הפעם הכסף נגמר להם לחלוטין. עוד לא ראיתי דבר כזה". אלפים כמוהו התקבצו ליד סניפי הבנקים בעזה בנסיון למשוך כספים במזומן.
החמאס משך סכומי כסף אדירים מהבנקים בעזה כדי שיוכל לשלם משכורות, שהובטחו לכל עשרות אלפי המגויסים החדשים לקראת הרמדאן. החמאס רוצה לטשטש את העובדה שהמימון שלו נעשה על ידי הבנקים בעזה (אם יתגלה קשר זה הבנקים האלו יורחקו ממערכת הבנקים העולמית), ולכן הוא נקט הפעם בגישה של יצירת פער זמנים. הכסף נמשך כבר בתחילת אוגוסט מהבנקים בעזה ורק לקראת סוף החודש יתייצבו משלמי החמאס כהרגלם, הרחק מסניפי הבנקים, בעיקר ליד סניפי הדואר ברצועה, ויחלקו את השקלים במזומן לעשרות אלפי מקבלי המשכורות.
מנהל בנק פלסטין בעזה כבר הזדרז למסור לעיתונות כי "החמאס בכלל מקבל את הכסף שלו דרך הדואר". אשרי המאמין. גורמים במערכת הביטחון מסרו על שיטה נוספת שבה משתמש החמאס – שותפות עם הסוחרים הגדולים והיבואנים בעזה: לגופים אלו יש צורך להזרים מט"ח לחו"ל כדי לאגור את רווחיהם מחוץ לעזה וכדי לשלם לספקים בחו"ל. החמאס מצד שני מעוניין להכניס כספים לעזה: נעשתה עיסקה שבה כספי התמיכה בחמאס ממדינות כמו איראן, ערב הסעודית וקטאר מועברים ישירות לחשבונותיהם של היבואנים בבבנקים אירופאים ובתמורה (במקום שהללו יפקידו את רווחיהם בבנקים בעזה) הם מעבירים את הכסף – בשקלים – לידי החמאס. מסיבה זו נוצר במערכת הבנקאות העזתית מחסור חריף של שקלים.
לא הייתה זו ההעברה הראשונה שביצעה ישראל. היו העברות גדולות בעבר, גם לאחר עליית החמאס לשלטון. העברות כמו זו בסך
72 מיליון השקלים הצילו את מערכת הבנקים בעזה מפני התמוטטות. אך ההעברה הנוכחית היתה שונה בכך שאורגנה במפתיע. שבוע קודם לכן הועבר סכום של 18 מיליון שקל שאמור היה להספיק לצריכת המזומנים בעזה עד סוף אוגוסט. אך 72 מיליוני השקלים לא הספיקו אלא לשבועיים ושוב החלו הלחצים הפלסטינאים להעביר 85 מיליון שקל נוספים – בקשה זו מחכה לאישורם של אלוף עמוס גלעד ושר הביטחון ברק. הפעם, מרוב לחץ, נידב דובר שר הבטחון לעיתונאים הסבר אודות הסיבה האמיתית שבגללה ממשיכים להעביר שקלים לעזה: "ישראל חוששת שהפלסטינים יעברו למטבע עצמאי".
רבים בישראל דווקא סבורים שיטב לישראל אם יהיה מטבע משלהם, והאמת היא שדווקא בצד הפלסטיני יש החוששים מכך. עיתונאי שחזר מביקור במשרדו של נגיד הבנק הפלסטיני הראשי, ג'יהאד אל וואזיר (בנו של חאליל אל וואזיר המכונה "אבו-ג'יהאד" אשר חוסל בידי סיירת מטכ"ל בתוניסיה ב-1988) דיווח כי במסגרת מעל שולחנו ישנו שטר ממסוגר בסך 500 אלף דולר מזימבבווה שהנגיד הפלסטיני תלה שם, כדי להזכיר לעצמו יום יום מה יכול לקרות למדינה חסרת שליטה כלכלית שמחליטה להדפיס הרבה כסף לעצמה.
החמאס מצידו הוסיף איום מרומז כי ועדה של הפרלמנט הפלסטיני בעזה שוקלת להעביר את עזה לשימוש בלירה המצרית. יש בישראל מי שחושב שאין זה רעיון רע כל כך ויתרום ליצירת בידול נוסף בין עזה – הלא היא חמאסטן, והרשות הפלסטינית ביו"ש.
אבל החשש הפלסטיני הזה לא משפיע על מעצבי המדיניות הישראלית. הם בשלהם. חוששים מכל ניסיון פלסטיני (או אף חמאסי-עזתי) להביע עצמאות ומוכנים לשלם בשביל כך במאות מליוני שקלים ישראלים בשנה. גם החמאס מוחל על כבודו ומשלם לפעיליו משכורות בשטרות שחלון שקוף בצורת מגן-דוד מאשר את אמיתותם ומודפסים עליהם דיוקנאות של גדולי הציונות.
אם החמאס כל כך זקוק לשקלים הישראלים יש הצעה פשוטה לשר הבטחון אהוד ברק: תשמש בשקלים האלו כדי להביא את סיפור חטיפתו של גלעד שליט לסיום מוצלח. בפעם הבאה שיבוא אליך סלאם פאייד לבקש שקלים לחמאס בעזה ראוי שישמעו מכם את התשובה הפשוטה הבאה:
שקלים לעזה – רק כאשר גלעד בבית.
אבי טרנגו הינו עיתונאי, מתרגם ותחקירן של עיתונות חו"ל
