הפיזיקה של האהבה והקרב על השמיכה
בלילה חורפי וקר יתרחש בין בני זוג מאבק כוחות בלתי-נמנע. את התנועות, התנודות, ההתפתלויות והמשיכות כינה קרנו בהשראת האימונים הצבאיים שלו "סחיבות שמיכה" והמציא את חוקי התרמודינמיקה. מבט רענן על תיאוריות ותיקות
רבים כתבו רבות על הכימיה של האהבה, על הפסיכולוגיה של האהבה ואפילו על הביולוגיה של האהבה. אבל אני לא מכיר טקסטים בדבר הפיזיקה של האהבה. לכן אני מתכוון להסביר כמה תורות ותיאוריות פיזיקליות הקשורות קשר הדוק לנושא ולחשוף פרטים אישיים מחייהם של אושיות בתחום. כל מה שמעולם לא רציתם לדעת ועכשיו אולי קצת תשכילו בזכותו, מה רע?
תורת היחסות הפרטית, אלברט איינשטיין, 1905
אלברט איינשטיין היה אחד מהתומכים הגדולים בנישואים בבני אדם, וגם התחתן פעמיים בעצמו. למרות זאת הוא נודע כרודף שמלות, ובמהלך נישואיו ניהל לא פחות משישה רומנים. התנסויות אלה הובילו אותו לפתח את אחת מהתורות המשפיעות ביותר על תפישת המציאות שלנו - תורת היחסות הפרטית.
למען הקוראים שאינם בקיאים בעקרונותיהּ, אפרט אותם כעת: מסתבר שלכל אדם יש רשימה מנטאלית של מכריו בני המין השני, והם מדורגים באופן יחסי על פי האטרקטיביות שלהם בעיניו, ומכאן שמה. בכל רגע נתון ינסה האדם, לרוב באופן בלתי מודע, להשיג את מי שנמצא בראש הרשימה. ואם הוא או היא אינם זמינים או מעוניינים, יעבור לבא בתור. אם אותו אדם נמצא במערכת יחסים, הרשימה ממשיכה להתעדכן למקרה שישוב לעולם הרווקים (אם כי איינשטיין, בגרסתו הפרטית לתורה הפרטית, עשה שימוש ברשימה שלו בעודו נשוי).
תורת היחסות הכללית, אלברט איינשטיין, 1915
עשר שנים מאוחר יותר, לאחר שזכה לתהילת עולם בעקבות ניסוח תורת היחסות הפרטית, ביצע אלברט ניסוי מחשבתי נוסף (ככל הנראה במהלך הרהורי כפירה בנישואיו הראשונים), שהבשיל לגרסה הכללית של התורה וחולל מהפכה גדולה עוד יותר.
הרעיון כאן הוא שקיימת רשימה כללית של כל האנשים בני אותו המין בעולם, המדורגים באופן יחסי לפי רמת האטרקטיביות הממוצעת שלהם בעיני בני המין השני. רשימה זו מתקיימת באופן לא רשמי אבל קובעת באופן מאוד מוחשי את טווח האפשרויות לקשר הפתוחות בפני כל אחד מתושבי העולם.
בכל פעם שבחור שווה מתחתן עם בחורה שווה, מקבלים כל שאר האנשים שמתחתיהם ברשימה קידום מיידי. מסיבה זו תומך כותב שורות אלה בכל ליבו בהומוסקסואליות ומקווה שבחורים שווים נוספים יילכו בדרך זאת ויפנו את התור לאחרים.
אגב – אלברט איינשטיין, עם התסרוקת המעניינת ועיני הכלבלב שלו, גאוניותו השקטה והמבטא היקי, בוודאי הצליח להתברג גבוה ברשימת הנחשקוּת העולמית.
פיזיקה גרעינית, ארנסט רתרפורד, 1906
היוונים הקדמונים הם אלה שהגו את מושג האטומים, הידועים יותר בשם "גברים". ארנסט רתרפורד היה אטום לא קטן בעצמו, כפי שיכלה בוודאי להעיד אשתו ג'ורג'יניה, והעדיף לעסוק בניסויים עם יריעות זהב מאשר לקנות לה תכשיטים מזהב.
מעבר לאטימות של החומר האנושי המדובר, ארנסט רתרפורד היה אביה של הפיזיקה הגרעינית (וגם של בת אחת), שמתארת את נטייתם של אטומים לשבת על הספה עם פיצוחים ולבהות באוויר כל היום (הטלוויזיה הומצאה רק ב-1928) במקום לעזור עם עבודות הבית. בהמשך הובילו המחקרים שלו לפיתוח ענף פיזיקת החלקיקים המתחקה אחר תנועת הפירורים שמשאירים אטומים ברחבי הבית במקום לאכול מעל צלחת, כמו בני-אדם.
התנהגות זו עשויה לערער מאוד את יציבותו של החומר הנשי ואף להוביל לפיצוץ.
עקרון אי-הוודאות, וורנר הייזנברג, 1927
וורנר הייזנברג פגש באליזבת, העתידה להיות אשתו, באירוע מוזיקלי, והם מיד מצאו חן זה בעיני זו. מה שידוע פחות הוא שלאחר פגישתם הראשונה ישבה אליזבת ליד מכשיר הטלפון החדיש שלה וחיכתה לצלצול המיוחל, אבל המכשיר נותר דומם. וורנר השכיל לייסד את אחד מהעקרונות הפיזיקליים החשובים ביותר, המנחה דורות של גברים מאז: לא להתקשר למחרת הדייט, במיוחד אם נכלל בו מגע פיזי. עקרון זה מאפשר לשמור על רמה גבוהה של אי-ודאות אצל המושא.
רק שבוע לאחר מכן הואיל בטובו להרים את השפופרת ולחייג.
"הלו, ליזי? היי, זה וורנר. מה? לא, אני... הייתי עסוק במעבדה. וואו, איך הזמן טס. לא היתה לי שנייה לנשום. קיצר, את שומעת? בא לך להיפגש שוב?"
עקרון אי-הוודאות 2, אליזבת הייזנברג, 1938
"אם אתה לא יודע מה מפריע לי, וורנר - אני בטח לא מתכוונת להגיד לך".
חוקי התרמודינמיקה, ניקולא לאונרד סאדי קרנו, 1824
הצרפתי בעל השם הבלתי סביר הזה לא נישא מעולם, אבל בלוריתו המתנפנפת ועיניו הבהירות סייעו לו כנראה לחמם את מיטותיהן של גבירות פריזאיות רבות. חוויותיו אלה, כמו גם שירותו הצבאי במהלכו נאלץ לישון חשוף לאיתני הטבע, הובילו אותו לנסח את החוקים החשובים של התרמודינמיקה. חוקים אלה עוסקים בתנועת חום ובפרט במעבר חום במהלך השינה.
כאשר שני בני זוג ישנים באותה המיטה בלילה חורפי וקר יתרחש מאבק כוחות בלתי-נמנע על השמיכה. את כלל פעולת כוחות אלה - התנועות, התנודות, ההתפתלויות והמשיכות - כינה קרנו בהשראת האימונים הצבאיים שלו "סחיבות שמיכה". בעקבות אחת מהתגוששויות-מיטה אלה התפתח ויכוח קולני בין ניק לבין בת זוגו, במהלכו צעק, כנראה, "די כבר לגנוב ת'שמיכה, יא מלעונה, את מביאה לי חום!". חייבים להעריך את האירוניה בכך. ולהלן החוקים.
החוק הראשון של התרמודינמיקה: השמיכה לעולם לא גדולה מספיק.
החוק השני של התרמודינמיקה: הציפית תמיד גדולה יותר מהשמיכה, וזו לעולם לא תתפרש בתוכה בצורה אחידה.
החוק השלישי של התרמודינמיקה: מי שישיג את כל השמיכה הוא לא זה שמושך הכי חזק, אלא זה שבועט הכי חזק.
חוקי התנועה, אייזיק ניוטון, 1687
יצחק ניוטון נפטר ערירי וככל הנראה לא היה מוצלח במיוחד עם נשים, מה שגרם לעיסוק האובססיבי שלו בכוח המשיכה (או חסרונו, במקרה שלו). בכל אופן, אלה שלושת החוקים שלו.
חוק התנועה הראשון של ניוטון: נשים לא יודעות לחנות ברוורס.
חוק התנועה השני של ניוטון: גם גברים לא יודעים לחנות ברוורס, אבל הם יתרצו את זה ב"אני לא יודע מה קרה לי היום, אני כנראה לא מרוכז".
חוק התנועה השלישי של ניוטון: בכל פעם שרכב לפניך יבצע עבירת תנועה מסוכנת או טפשית ותסנן: "פפפף, זו בטח נהגת!" תגלה כשתעקוף אותו שבעצם מדובר בנהג, והוא בגילך ודווקא די דומה לך.
תורת הגלים, כריסטיאן דופלר, 1842
"אפקט דופלר" מתאר את השינויים הנובעים כתוצאה ממרחקו של אובייקט ממקור הגלים. לדוגמה: עכשיו חורף ואני רחוק מהים, ולכן אני עצוב. בקיץ כאשר אני משתזף ושוזף בחוף, אני מבסוט.
בנוסף, העלה דופלר שלוש שאלות קשות בהקשרי גלים, אותן הותיר לדורות הבאים:
• למה זה לגיטימי לאנשים להסתובב כמעט ערומים על שפת הים, אבל לא במקומות אחרים?
• למה זה לגיטימי שתראה ידידה שלך בביקיני, אבל לא בתחתונים וגופיה?
• למה גברים חושבים שלא יודעים שהם באים לחוף עם משקפי שמש רק כדי שיוכלו לבהות בעכוזים בלי שהאשה שלהם תשים לב?
אלקטרו-מגנטיות, מייקל פאראדיי, 1839
ענף פיזיקלי זה מתאר את הקשר בין כמות, איכות וגודל הציוד האלקטרוני המרהט את ביתו של גבר לבין היכולת שלו למשוך בת זוג. בנוסף עוסק תחום זה ביחס שבין קילקולים בציוד אלקטרוני (מחשבים, לרוב) השייך לבחורות לבין נחשקוּתם של חנונים.
מצבי צבירה, יווני כלשהו, ממש מזמן
מידי יום ביומו נפגשים גברים ונשים בסיטואציות המעמידות אותם במצבים שונים. כשבחור מדבר בפעם הראשונה עם בחורה שברשותה חבר (להלן: בחורה חבוּרה) היא תציין זאת בכל מחיר בתוך חמש דקות השיחה הראשונות, על מנת למנוע אפשרות למצבים מביכים. למשל:
היא: "אז מאיפה אתה מכיר את שלומי?"
הוא: "היינו יחד בצבא".
היא: "איזה קטע מטורף – גם החבר שלי היה בצבא! וואו, מדהים!"
אגב - אם בחור משוחח עם בחורה זמן רב ורק בדיעבד ובעקיפין מתברר לו שיש לה חבר, אזי ייתכן שהיחסים אינם יציבים, החבר אינו קיר, והבחור עובר למצב צבירה המכונה: "יש מצב".
חורים שחורים, אנדרי שרעבי, 1974
חורים שחורים שייכים כבר מזמן לתחום המדע הפופולרי. למרות שהרעיון התיאורטי עצמו נהגה כבר במאה ה-18, השם המודרני מיוחס דווקא לרב"ט אנדרי שרעבי, שבשנת 1974 ובנוכחות עדים טבע את הביטוי: "כל חור בלילה שחור".
הנושא פרץ שוב לתודעה לפני חודשים ספורים, כאשר חבורה של מדענים בתולים פירשה בצורה שגויה את משנתו של שרעבי והחליטה לנצל לרעה את הגישה שלהם למאיץ החלקיקים הגדול בשוויץ כדי לנסות ולברוא חורים שחורים זעירים. דיון ציבורי סוער התפתח בעקבות הניסוי סביב האפשרות שיביא בשגגה את קץ העולם. הסיכויים לכך קלושים עד אפסיים, אבל זה לא מנע מהמקטרגים לנבא חורבן מתוך תקווה שיגרמו באמצעות היסטריה המונית לאורגיות ספונטניות וכדי לשכנע בחורות שאמרו שישכבו איתם "רק אם סוף העולם יגיע".
בסופו של דבר לא חרב העולם, למרבה הצער, ולא נערכו משגלים מרובי משתתפים (ואם כן, אז פיספסתי וחבל). אך אל דאגה – הפיזיקאים כבר שוקדים על יצירת הפאניקה הבאה, שכן זה הרי חוק הטבע הבסיסי מכולם: גברים יעשו הכל בשביל סקס.
האימייל של שטרודלן
