ביום שישי האחרון החליט אבי, בן 21, לבקר חברים בירושלים. בשנים האחרונות הוא מתגורר בקיבוץ באזור המרכז, אחרי שעזב את משפחתו החרדית. את החוויה הקשה שחיכתה לו בבואו - כתוצאה מטעות של שוטרים - הוא לא ישכח לעולם. בשיחה עם ynet תיאר את הרגעים הכואבים, וההשפלה שנמשכה גם הרבה אחרי הסבל הגופני. בלי שום בקשת סליחה.
אבי עלה לירושלים עם קטנוע ששאל מחבר, החנה אותו מחוץ למלון "מבוא ירושלים" ברחוב יפו והלך ברגל לשכונת מאה שערים. "בסביבות חצות חזרתי לחניון ונעמדתי מול הטוסטוס", סיפר. "פתאום בא אלי בחור שלבוש כמו חרדי ואמר לי שבת שלום. כל מי שקצת מכיר את העולם הזה היה מבחין מיד שמדובר בתחפושת. הוא היה עם חולצה לבנה מחוץ למכנסים ועם קרחת, בלי פאות ובלי זקן.
| מח"ש קבעה: |
|
| שוטרים הכו למוות בדואי ולא יואשמו / שמוליק חדד ואילנה קוריאל |
|
שוטרים שניסו להשתלט על סברי גארגווי בקטטה באשקלון, הכו אותו והוא מת מפצעיו כעבור שלושה חודשים. מח"ש סגרה את התיק כי "אי אפשר להגיע למסקנה ודאית". המשפחה זועמת |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
"אמרתי לו בחזרה שבת שלום ואז הוא הלך. שנייה אחר כך הוא חזר ופשוט התנפל עלי. הייתי בטוח שמדובר בשוד אז החזרתי לו כדי להתגונן. אחרי שנייה התנפלו עלי עוד שני אנשים מאחור ואחד מקדימה והתחילו להכניס לי מכות רצח. צעקתי להם 'עזבו אותי!' אבל זה לא עזר, והם התחילו להשפריץ תרסיס פלפל. המשכתי לנסות להסביר להם שלא עשיתי שום רע - אבל הם המשיכו.
"בשלב מסוים איבדתי את הראייה מרוב תרסיס פלפל. אחד לקח לי את הארנק והוציא את תעודת הזהות שלי. שמעתי אותו מברר משהו על המספר שלי במכשיר קשר ופתאום הם הפסיקו להרביץ לי. הם אמרו 'זה יעבור לך' ופשוט השאירו אותי על הרצפה - למרות שלא יכולתי לזוז מרוב כאב וכל הדברים שלי היו מפוזרים בחניון. הם פשוט הלכו. ישר התקשרתי למוקד 100 וסיפרתי להם על המקרה. עלה איזה קצין על הקשר ואמר לי שיש פעילות של בלשים באזור שלי וזה בסדר. ביקשתי שלפחות יזמינו אמבולנס, ואז הבלשים חזרו עם אופנוע של יחידת הסיור.
"שאלתי אותם מה זה ההתנכלות הזאת, למה אתם מרביצים לפני שאתם שואלים, אפילו לא ביקשתם תעודת זהות. הם אמרו לי שהם לא לוקחים צ'אנס: "'קודם אני רואה מישהו חשוד, מנטרל אותו ורק אחר כך בודק'. הם אמרו לי שהם היו באמצע חיפוש אחרי שני חשודים והיה נדמה להם שאני אחד מהם".
אך כאן לא הסתיים היחס המשפיל. "הגעתי עם הניידת לבית חולים שערי צדק בירושלים. הרופאה שם אבחנה אצלי כוויות בעיניים בדרגה בינונית ופגיעות בצלעות וברגליים. אמרו לי לנוח חצי שבוע. אושפזתי שם לילה שלם, לבד. הם אפילו לא ביררו מה קרה איתי, אפילו לא ביקשו סליחה. מאז לא שמעתי מהם".
גם יומיים אחרי המקרה, אבי נותר נסער. "אני לא יכול לקום מהמיטה מרוב כאב. זה פחד לא נורמלי. עשיתי שמירות ומבצעים במהלך חיי, אפילו מחבל שבא עם חגורת נפץ לא זוכה ליחס כזה. יש כללים ברורים, יש נוהל מעצר חשוד, לא סתם מתנפלים על בן אדם. אין לי עבר פלילי, מעולם לא הסתבכתי בשום דבר. נתנו לי מכות רצח, קרעו לי את המעיל לגמרי, שברו לי את הקסדה ופשוט לא היה אכפת להם. כאילו מדובר במערב פרוע, עושים מה שבא להם. הוציאו את כל העצבים שלהם עלי".
ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה כי "מדובר בתקלה, טעות מצערת, שנוצרה משרשרת של מצבים. השוטרים זיהו את הבחור במהלך מרדף אחר שני פורצים ערבים. הוא היה נראה חשוד, ולכן ביצעו בו נוהל מעצר חשוד. קפצו עליו כי חשבו שהוא גונב אופנוע.
"הוא ניסה להתנגד ובתגובה הם השתמשו בכוח", הוסיפו במשטרה. "הבחור לא האמין להם שמדובר בשוטרים ורק לאחר שנעשה שימוש בכוח התבהר הנושא והרוחות נרגעו". המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים פתחה בחקירה.
המידע הראשוני הגיע באמצעות האימייל האדום
