שתף קטע נבחר

3 בעקבות התפילה לשלום המדינה

התפילה לשלום המדינה היא ניר הלקמוס לבדיקת הזדהותו של המתפלל עם מדינת ישראל. מיהו מחבר התפילה? מה חלקו של ש"י עגנון? למה הסתירו את כתב-היד המקורי של הרב הרצוג?

במוצאי שבת, 29 בנובמבר 1947, אישרה עצרת האו"ם את המלצות ועדת אונסקו"פ לגבי עתידה של ארץ ישראל. ההחלטה שהתקבלה על הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית, עוררה בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל גל של שמחה המונית ופרץ עז של התרגשות, והוציאה המונים אל רחובות הערים ומרכזי היישובים השונים שם רקדו ושרו עד השעות הקטנות של הלילה. הערבים דחו את ההחלטה מכל וכל והחליטו להיאבק בכול כוחם נגד קיומה. כבר למחרת ב-30 בנובמבר פתחו בסדרת התנכלויות לתחבורה הציבורית היהודית.בכך החלה מלחמת העצמאות.

 

ובעת שההמונים חגגו, ישב בביתו בפתח-תקווה רב העיר הרב ראובן כץ וניסח את התפילה הראשונה שנועדה לתת ביטוי ליטורגי לעצמאות יהודית בארץ ישראל. את נוסח התפילה הוא מיהר לשלוח,כבר בשעות הבוקר,אל הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. כך, ביוזמה אישית בעיר קטנה החלה הדרך הארוכה של תפילה למען (לשלום) מדינת ישראל.

 

נוסח פתח תקווה ונוסח תל-אביב

התפילה, שכתב הרב כץ לא הייתה לגמרי מקורית אלא עיבוד של תפילה קיימת למציאות חדשה.

בבסיס התפילה שכתב עמדה תפילת 'הנותן תשועה' שנוסחה המוכר לרבים מקורו בספרד של המאה ה- 15,שנים ספורות לפני גירוש ספרד.

 

הרב כץ הוסיף והחליף משפטים וכך,למשל,נאמר בתפילה שהכין "הנותן תשועה למלכים......הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויגדל ויינשא למעלה את מלכות ישראל המכוננת בארץ ישראל, ואת כל עם ישראל הנושא בעול הקמתה וביטחונה..". הרב כץ ביקש כי הרבנות הראשית של אותם ימים תורה לכל בתי הכנסת,בארץ ובחו"ל לומר תפילה זו מדי שבת. גורלה של התפילה לא שפר והיא נאמרת היום, תוך שינויים, רק בבית כנסת אחד בפתח תקווה.

 

סיפור דומה התרחש בתל-אביב ביום שבו הוכרזה המדינה.בשעות בהן התכנסה הנהגת היישוב במוזיאון לטקס הכרזת המדינה יישב רב העיר, הרב אונטרמן, וכתב תפילת 'מי שברך' למדינת ישראל. גם גורלה של תפילה זו לא שפר והיא נאמרה רק פעם אחת, בשבת ו' באייר תש"ח בבית הכנסת הגדול בתל-אביב.

 

תפילה נוספת, שהייתה עלומה במשך עשרים שנה כתב באותם ימים הפרופ' דב סדן. את נוסח התפילה הוא פרסם רק בשנת 1968.תפילה נוספת למען המדינה שמחברה אינו ידוע נאמרה גם כן רק פעם אחת, בחג השבועות של תש"ח בבית הכנסת 'ישורון' בירושלים.

 

הרבנים הראשיים או ש"י עגנון?

שבועיים לפני ראש השנה של שנת תש"ט (20.9.1948) פורסמה בעיתונים 'הארץ' ו'הצופה' תפילה חדשה "תפילה לשלום ישראל" שבכותרתה נאמר כי "הרבנים הראשיים לארץ ישראל א"י הרצוג ורב"צ עוזיאל יסדו ותיקנו.... את התפילה הזאת להיאמר בכל בתי הכנסת בארץ ובתפוצות...". בתחתית טקסט התפילה הוסיפו משפט "מוסרים לנו שעל פי הרב הראשי הרצוג השתתף גם הסופר ש"י עגנון בניסוח התפילה".

 

שני המשפטים שצוטטו הם הבסיס לויכוח ארוך ומייגע בשאלה: מיהו מחבר התפילה? האם הרבנים הראשיים? האם ש"י עגנון? האם השלושה ביחד? בשנת ה-35 למדינה יצא החוקר הד"ר דוד תמר ז"ל במאמר שבו העלה לראשונה את הדעה כי עגנון הוא מחבר התפילה. טיעונו המרכזי התבסס על מציאת צילום כתב יד של עגנון לתפילה לשלום המדינה. במשך השנים השתרשה בקרב רבים הדעה כי עגנון הוא אכן מחבר התפילה. אלא שמציאת כתבי היד המקוריים וכן הוכחות נסיבתיות העלו מעל כל צל של ספק שהסופר, חתן פרס נובל אינו מחבר התפילה ואת חיבורה יש לייחס באופן מוחלט לרב הרצוג ששיתף בכתיבה את עמיתו וידידו הקרוב הרב עוזיאל.

 

באמצעות שני כתבי היד ניתן היה להבהיר את מהלך כתיבת התפילה. תחילה הגיע לידי כתב היד המקורי של ש"י עגנון.

כתב-היד, ולא צילום, נמסר לי על ידי הרב שמואל הכהן אבידור ז"ל שהחזיק בו בביתו בקבוצת שילר. כתב-היד היה מצוי בתוך מעטפה רשמית של לשכת הרב הראשי הרצוג ועליה נכתב בכתב ידו של הרב הרצוג, "תפילת המדינה, כפי שהעתיקה ותיקנה מר עגנון בכתב ידו". עתה היה ברור שעגנון העתיק ותיקן אך לא כתב את התפילה המקורית. (כתב יד זה מצוי בידי אוניברסיטת בר-אילן לאחר שנמכר על ידי יורשיו של הרב אבידור).

 

עלתה השאלה, מהו המקור שאותו העתיק ולמה העתיק? תשובה לכך נמצאה כאשר התגלה כתב-היד המקורי של הרב הרצוג. כתב יד זה ניתן לראות במוזיאון 'היכל שלמה'. לשני כתבי-היד החשובים מאד יש להוסיף את מכתבו של הרב גולדמן,ששימש מזכירו של הרב הרצוג ואשר ענה בתשל"ה (1975 ) לגב' אמונה ירון, ביתו של ש"י עגנון ששאלה, עוד טרם התעורר הויכוח, על סדר השתלשלות הדברים.

 

אם לסכם בקצרה את העולה מהשוואת כתבי-היד ומהעדויות שבעל–פה הרי שאת התפילה כתב, ללא צל של ספק, הרב הרצוג שהעביר את הנוסח שהכין לשני אנשים-לעמיתו הרב עוזיאל ולסופר ש"י עגנון. כל אחד מהשניים העתיק את התפילה והכניס תיקונים קלים. את הערותיו הביא הרב עוזיאל לדיון במועצת הרבנות הראשית. את תיקוניו של עגנון (שהעתיק גם כן את המקור מסיבות הלכתיות (כמו הרב עוזיאל) ואשר קיבל הרב הרצוג הוא דאג להכניס לתוך הנוסח המודפס שהביא לדיון במועצת הרבנות הראשית.

 

הויכוח סביב שאלת מחבר התפילה סחף רבים. לכל אחד מהשלושה יש תומכים, אך אין ולו כותב אחד ששלל את חלקו המשמעותי של הרב הרצוג. דומה כי ראוי לצטט דברים שכתב הרב הראשי עצמו כאשר העיד במאמר בשנת תשי"ז: "תודה לאל זכינו לכך שבמדינת ישראל –שהיא כמו שכינתיה בנוסח התפילה שיסדתי "ראשית צמיחת גאולתנו" יש צמיחת קרן למשפט תורתנו הקדושה".

 

ד"ר יואל רפל, מרכז אלי ויזל ללימודי היהדות, אוניברסיטת בוסטון. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר יואל רפל
אילוסטרציה
צילום: איי פי
מומלצים