למדינת ישראל אין מספיק חשמל - וזו עובדה ידועה למדי - אך מבקר המדינה מתריע כי למרות המצוקה האמיתית, ולמרות שמדובר במוצר חיוני לאזרחים ולמשק, הנושא לא מטופל בדחיפות הראויה והמדינה מתנהלת באיטיות וחוסר יעילות.
משרד התשתיות וחברת החשמל לא עשו את הפעולות הדרושות להבטיח אספקת חשמל מספקת למשק הישראלי - קובע המבקר, ומזהיר שאם המצב לא ישתנה עלול להיווצר מחסור בחשמל. המשמעות: הפסקות חשמל יזומות וקשיים שיעלו למדינה ביוקר.
בין היתר מציין המבקר כי משק החשמל אינו ערוך לביקושי שיא - כמו שיש בקיץ ובחורף לעיתים - ושיעור הרזרבות נשחק על רקע העלייה בביקושים והעדר מענה מתאים בכושר הייצור. השיעור עמד ב-2007 על 5.3 אחוזים - נמוך בהרבה מהמקובל.
עוד מתריע המבקר כי לא עמדה בתוכניות החירום שהכין משרד התשתיות לפני עשור, שכללו הקמה של 10 טורבינות לייצור חשמל מפחם וגז וטבעי, וחברות חשמל פרטיות שייצרו חשמל מגז טבעי, אנרגיית שמש ורוח. בפועל הוקמו רק חלק מהטורבינות והחברות הפרטיות לא הוקמו כלל.
עוד דוגמא לגרירת הרגליים מוצא המבקר בכל הקשור לאישור תוכנית החירום שחברת החשמל הכינה למשק כדי למנוע מחסור. הטיפול "נעשה בעצלתיים" לדבריו. "משרד התשתיות היה אמור לזהות פיגור בהקמת יחידות הייצור כבר בשנת 2003 ולא לחכות עד שנת 2006 כדי ליזום תוכנית להתמודדות עם המחסור - ולאשר אותה רק בסוף 2008".
דוגמא נוספת מביא המבקר בכל הקשור לפיגור הניכר - של חמש וחצי שנים - בהקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון. "לתחנה יש חשיבות אסטרטגית במניעת מחסור בחשמל והסתמכות יתר על גז טבעי", נטען בדו"ח.
המבקר מצא ליקויים בכל הקשור להקמת תחנות כוח הפועלות בגז טבעי, שלא מומשו במועדן, ולכן הופעלו בדלק נוזלי, במזוט ובסולר. הדבר לא רק שעלה למשק 2.4 מיליארד דולר אלא גם גרם זיהום אוויר ניכר. באופן דומה הוא מצביע על הסחבת בכל הקשור לטורבינות הגז המיועדות להתקנה בחיפה. הן נרכשו לפני כמה שנים ומאז מאוחסנות במחסני חברת החשמל. בינתיים גובר זיהום האוויר במפרץ חיפה בשל המשך הסקתן של התחנות הקיימות במזוט - זאת בנוסף לנזק כספי של כ-480 מיליון שקל.
"זה שנים רבות מודעים הגופים הרלוונטיים למחסור בחשמל, אך המענה לבעיה נדחה במשך שנים", מסכם המבקר. "משק החשמל נקלע למשבר, ובשנים הקרובות צפוי מחסור בהספקת החשמל... התנהלותם של כל האחראים כבר גרמה נזק של מיליארדי שקלים למדינה ונזק לאיכות הסביבה, והתממשות התחזית עלולה לגרום לנזק חמור עוד יותר".
פרק נוסף בביקורת מתייחס להפחתת הביקושים לחשמל, לחיסכון ולניצול אנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח. הדו"ח מציין כי נושאים אלה צריכים היו להיות יעדים אסטרגיים של מדינת ישראל משום שהגשמתם יכולה היתה לצמצם את התלות הגוברת בנפט, ולמנוע לא מעט בעיות סביבתיות ובריאותיות הנגרמות כתוצאה מזיהום אוויר.
אלא שלמרות המצוקה הקיימת במשק החשמל והצורך בצעדי חירום, ולמרות החלטות ממשלה שהציבו יעדים שאפתניים - גם התהליך הזה נוהל באופן רשלני ואיטי. וכך, במקום שמשרד התשתיות ידרוש ממפעלים ותאגידים דו"ח פעולות להתייעלות אנרגטית, הוא ויתר על כך. יעדים לא הושגו וגם קנסות שהיו יכולים להיגבות לא נגבו.
עיכוב דומה זיהה המבקר בכל הקשור לניצול אנרגיות מתחדשות וידידותיות לסביבה. משרד התשתיות החל לפעול בנושא רק כחמש שנים לאחר החלטת ממשלה מנובמבר 2002. וכך, טורבינות רוח שאמורות היו לקום ברמת סירין ובהר גלבוע עד סוף 2005 לא הוקמו, ומכרזים בתחום האנרגיה הסולארית התעכבו במשך שנים ארוכות בעוד השמש ממשיכה לזרוח בחינם. התוצאה: נכון למרס 2008 הסתכם שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ב-0.2 אחוז בלבד - במקום 2 אחוזים שאמורים היו להיות מופקים עד שנת 2007.
