זינוק במספר הילדים בסיכון - והרבה פחות כסף

תקציב אגף שירותי חינוך ורווחה במשרד החינוך קוצץ בשנים האחרונות בצורה משמעותית, למרות שמספר הילדים הנזקקים לשירותי הרווחה ממשיך לעלות מדי שנה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'), שבדק את פעילות הרווחה במשרד החינוך. עוד עולה מהדו"ח כי הקיצוץ בתקציב האגף, המטפל גם בבעיית נשירת תלמידים ממערכת החינוך, הביא גם לעלייה במספר התלמידים הנושרים מהמערכת. "למרות העלייה במספר הנזקקים לא גיבש המשרד תוכנית התמודדות עם העלייה החריפה במספרם", נכתב בדו"ח.

אגף שחר, אגף שירותי חינוך ורווחה, הוקם בשנת 1988 ואחראי על קידום תלמידים מאוכלוסיות חלשות באזורי פיתוח ובשכונות מצוקה,

 ולשם כך הוא מספק שירותים לתלמידים שהגיעו מרקע חברתי-כלכלי נמוך. מדובר בילדים המטופלים במקביל גם בידי גופים נוספים כמו משרד הרווחה והשירותים החברתיים, רשויות מקומיות ועמותות סיוע שונות.

בדיקת משרד המבקר נערכה בין חודשים פברואר-ספטמבר 2008, וממנה עולה כי תקציב האגף קוצץ באופן ניכר בשמונה השנים האחרונות: בשנת 2007 הוא היה קטן בכ-17% יחסית לתקציב בשנת 2001. לעומת זאת, מספרם של הילדים הנזקקים לשירותיו גדל בין השנים 2001 ל-2007 בכ-44%, והגיע ל-419 אלף ילדים. מספרם של הילדים בסיכון גדל בשנים הללו ב-129% והגיע ל-327 אלף ילדים.

בשנת 2008 הסתכם תקציב האגף בכ-174 מיליון שקלים, כשלשימושו עומד גם סכום של כ-400 מיליון ש"ח מתקציב שכר הלימוד שמשרד החינוך מעביר.

בסוף שנת 2008 הודיעה מנכ"לית משרד החינוך דאז, שלומית עמיחי, על כוונה לקצץ בשירותי האגף בשל הקיצוצים במשרד החינוך. לטענת מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, "נוכח המגמה הזו היה על המשרד לגבש מדיניות לטיפול בבעיה האמורה, והוא לא עשה זאת. לפי הערכת המשרד, מספרם של התלמידים הנזקקים לשירותי האגף מהווה כשליש מכלל התלמידים, ולמרות זאת המשרד לא גיבש מדיניות כיצד בכוונתו להתמודד עם העלייה במספר הנזקקים שהחריפה במשך השנים, והניח לאגף לפעול בלי שהמשרד סיפק מענה מערכתי ושיטתי לנושא".

28,500 נושרים בשנה

המבקר מפנה ביקורת חריפה גם כלפי מספרם ההולך וגדל של תלמידים הנושרים ממערכת החינוך, על רקע קיצוץ בתקציב האגף, המטפל גם בתופעה זו. במעבר בין שנות הלימוד התשס"ז והתשס"ח נשרו כ-25 אלף מתלמידי כיתות ז'-יב' ברחבי הארץ, מרביתם תלמידי החטיבה העליונה, וכ-3,500 תלמידים בכיתות א'-ו'.

מבדיקת המבקר עולה כי 490 אלף תלמידים היו בסכנת נשירה בשנת 2008 ונזקקו לטיפולם של קציני ביקור סדיר, שכל אחד מהם אמון על מצבם של 150 תלמידים. כדי לענות לכל צורכי מערכת החינוך נדרשו כ-3,290 קצינים, אולם בפועל לא הוגדל תקן המשרות, וכיום מועסקים 480 קצינים בלבד, שטיפלו בכ-60 אלף תלמידים. 

עוד מצביע הדו"ח על מחסור במועדוניות: בשנת 2008 היה צורך בכ-29 אלף מועדוניות המספקות שירות ללמעלה מ-400 אלף ילדים, אולם רק 1.5 אחוזים מנזקקי קיבלו מענה: באותה שנה פעלו רק כ-400 מועדוניות, ובהן כ-6,000 תלמידים.

"היקף הפתרון שמציע המשרד לילדים הזקוקים למועדונית הוא זעום. הקמת כל המועדוניות הנדרשות כרוכה בהשקעה תקציבית של כ-3.6 מיליארד שקלים ולכן בלתי ריאלית, אך המשרד לא דן בתכניות חלופיות, שייתנו מענה לקשת רחבה של תלמידים", נכתב בדו"ח. 

מחסור בכיתות לימוד במזרח ירושלים

מדי שנה דנה ועדת החינוך של הכנסת במצוקת הכיתות במזרח ירושלים, ובצורך לבנות כעשרת אלפים כיתות לימוד באזור. הסוגייה לא נעלמה גם מעינו של המבקר שמצא כי בשל המחסור בכיתות לימוד, מתקיימים רבים מהשיעורים בכיתות שאינן ראויות ללימודים.

כיתה במזרח ירושלים (מתוך דו"ח המבקר)

מרבית הכיתות שוכנות בחדרים שאינם תקניים, ולמעלה מ-10% מהן במבנים שכורים, שאינם מיועדים לשמש מבני חינוך. הצפיפות בחלק מהם רבה,

 ולעתים הם אינם גדולים מספיק ובית ספר נאלץ "להתפזר" על פני כמה מבנים, שחלקם מרוחקים זה מזה מרחק נסיעה. לטענת המבקר, הדבר פוגע פגיעה של ממש בפעילותו החינוכית והחברתית.

על פי נתוני העירייה, במערכת החינוך העירונית במזרח ירושלים למדו בשנת הלימודים תשס"ח כ-40 אלף תלמידים, 16 אלף נוספים למדו במוסדות חינוך בלתי רישמיים ו-20 אלף במוסדות פרטיים. האחריות להפעלת מוסדות חינוך במזרח העיר מוטלת על המדינה ועל עיריית ירושלים, אולם מרבית הביקורת כוונה כלפי הנהלת משרד החינוך ש"לא הייתה מעורבת במידה מספקת בכל הנוגע לפתרון המחסור בכיתות. אין מדובר במסלול לימודים ייחודי כזה או אחר, אלא בחינוך הרשמי - נתיב הלימודים המרכזי שמשרד החינוך מספק לילדי ישראל".

החל משנת 2000 הוגשו עתירות בעניין המחסור בכיתות לימוד באזור לבג"ץ, שהוסיף לדרוש עדכונים בנושא מן המשרד ומן העירייה. בדו"ח נמצא כי על אף שבמזרח העיר יש מחסור מתמיד בכיתות, השתמשה העירייה בחלופות זמניות שונות ונקטה פעולות ל"כיבוי שרפות" במשך שנים רבות, במקום למצוא פתרון מקיף לבעיה.

"במזרח ירושלים יש מחסור חמור בכיתות לימוד, ועקב כך נשללה מילדים ומנערים רבים הזכות לחינוך על פי חוק לימוד חובה", קבע המבקר. "המחסור כיתות נובע מקשיים אובייקטיביים לא מבוטלים, ומשרד החינוך ועיריית ירושלים נדרשים להתמודד אתם ולעשות כל שאפשר כדי לספק מקום לימוד ראוי לתלמידים”, הוסיף.

חדר הפסיכולוג בית ספר בסילואן (מתוך דו"ח המבקר)  

הדו"ח מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד החינוך ועיריית ירושלים, שלטענתו  לא מילאו את תפקידם "ולא הצליחו להעמיד לרשות תושבי מזרח העיר מספיק כיתות לימוד בחינוך הרשמי.

ראשי משרד החינוך והעירייה לא פעלו בנחישות, כפי שהיה ראוי שיעשו, כדי לאפשר לתלמידי מזרח העיר לממש זכות הנתונה להם בהיותם תושבי קבע במדינת ישראל". לדבריו, טיפול העירייה בסוגיה היה איטי מאוד, מה שגרם לאי מימושם של פתרונות שונים למצב.

לדו"ח אף מצורפות תמונות מבתי ספר שונים במזרח ירושלים, המחישות את התנאים הגרועים בהם לומדים הילדים. בחלק מהן נראים חדרים הדומים לתא שירותים ומשמשים בפועל לצרכים שונים כמו טיפול פסיכולוגי, או חדרון עם ספה המשמש גם כחדר מחשב וגם כחדר מורים.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בשל המחסור בקרקעות במזרח ירושלים הקים המשרד ב-2007 ועדה אשר תיבחן את האפשרות לבניית בתי ספר 'רבי קומות' בשל מיעוט עתודות קרקע שישמשו לבניית בתי ספר. הוועדה בחנה את ההשלכות של בנייה לגובה במקרים מסויימים, באין ברירה אחרת. הממצאים היו שעלויות בנייה לגובה יהיו גבוהות ב-70% מעלות בנייה רגילה".