פרויקט ממשל זמין
, שהיה אמור לאפשר לנו לבצע פעולות מול משרדי הממשלה דרך הרשת היה אמור להסתיים עד סוף 2006, אולם נכון להיום הוא פועל באופן חלקי בלבד. על כך מצביע מבקר המדינה בדו"ח של שנת 2009.
אומדן עלות הפרוייקט בתוכנית עבודה של הממשלה משנת 2004 עמד על כ-70 מיליון שקלים, אולם בפועל העלויות היו גבוהות יותר, ובסך הכל התקציבים הסתכמו בכ-201 מיליון שקלים בשנים 2002-2008. גם התקציבים של פרויקט מרכב"ה - מחשוב רוחבי לניהול לוגיסטיקה ומשאבים של משרדי הממשלה עלו משנה לשנה, נכתב בדו"ח.
77 אחוזים מההוצאות בשנת 2007 הופנו לטובת עובדים חיצוניים בבתי תוכנה וחברות כוח אדם. בתגובה לכך במשרד האוצר אומרים כי השכר ניתן בהתאם לחוזר החשב הכללי ובהתאם לכישורי העובדים.
עוד מציין המבקר כי בשנים 2003-2009 לא היה גוף או ועדה שניהל את הפרוייקט ברמה האסטרטגית והוא נוהל על ידי צוות מחשוב. רק בינואר 2009 מינה מחדש שר האוצר דאז, רוני בראון ועדה שתפקח על הפרוייקט. "פרוייקט ממשל זמין התנהל ללא הגדרה פורמלית של תפקידים וסמכויות, ולא התקיים הליך נאות של מינוי מנהל לפרויקט", נכתב בדו"ח.
"המשרד (האוצר - א.ק) יצר מצב שבו הפקיד בידי עובדים חיצוניים סמכויות ניהול והחלטה, בדבר פעולות שהיקף עלותן מיליוני ש"ח מדי שנה", כותב המבקר ומציין כי העובדים הללו עסקו גם בהחלטות על רכישת פתרונות לפעמים מהחברות שמעסיקות אותן. "מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם כללי מנהל תקין, וקיים חשש שההחלטות התקבלו בשיתוף עובדים חיצוניים שהיו נגועים בניגוד עניינים".
עוד צוין כי לפרויקט תהיל"ה שאחראי על אבטחת אתרי הממשלה לא הוגדרו תחומי פעולה סמכויות ותפקידים באופן רשמי ומוסמך.
בתגובה של הערות ראש הממשלה לדו"ח צויין כי בהחלטת הממשלה ממאי 2002, הוחלט על מינוי וועדת היגוי בין משרדית לצורך יישום הפרויקטים. "כתב המינוי נחתם מאוחר", נכתב בתגובה, "אבל ועדת ההיגוי פעלה הלכה למעשה, כאשר התקיימו ישיבות חודשיות עם עבודות מטה".
על סמכויות העובדים נכתב בתגובה: "אין משרד האוצר, ובפרט אגף החשב הכללי ואגף התקציבים, רואים פסול בביצוע דיונים מקצועיים שמטרתם
איסוף מידע. החלטות וסיכומים מחייבים מתקבלים על ידי סגן החשב הכללי". משרד האוצר התחייב לפעול לכך שהגרעין הניהולי יהיה מורכב מעובדי מדינה.
אחד מתתי-הפרויקטים של ממשל זמין הוא שירות תשלומים ממשלתי. כיום ניתן לבצע חלק מתשלומי האגרות ותשלומים שונים לממשלה באמצעות האינטרנט, מבלי ללכת לדואר או לבנק. אולם, מבקר המדינה מציין כי מרבית התשלומים לממשלה נעשה כבעבר ולא במערכת הממוחשבת.
בתגובה של ספר ראש הממשלה למבקר המדינה, נכתב כי נעשה ב-2008 קמפיין שהביא לגידול של 70 אחוזים בפעולות הכספיות שנעשו דרך ממשל זמין. עוד נכתב כי "קצב פיתוח השירותים, שיעור השימוש בהם ומידת הצלחתם, אינם תלויים אך ורק בפעולות מערך ממשל זמין, אלא גם במשרדי הממשלה המופקדים על גביית התשלומים".
תת-פרויקט נוסף היה מחשוב הטפסים הממשלתיים. רובם אכן ניתנים להורדה למחשב - אך השליחה צריכה להעשות בדואר מכיוון שעדיין לא יושמה חתימה אלקטרונית שתאפשר וידאו זהות השולח. החשב הכללי לאוצר שלח תגובה בחודש נובמבר, ואמר כי הסיבה העיקרית לעובדה שהטפסים אינם בנויים לשליחה, הינה היעדר כרטיסים חכמים. "הפרויקט התבסס על כך שהמדינה תספק לכל אזרח תעודת זהות חכמה עם אמצעי חתימה אלקטרוני".
בחודש דצמבר האחרון נחתם הסכם עם חברת HP
ליצירת תעודות זהות חכמות, אולם הסכם זה תלוי עדיין בחוק תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי. החוק עבר בקריאה ראשונה
בכנסת הקודמת, ואמור להיות מוגש לקריאה מחודשת ולאחר מכן לדיון בוועדות.
מבקר המדינה אינו מקבל את ההסבר של החשב הכללי, וכותב כי לדעתו "על הגורמים המוסמכים לבחון אם אכן העמקת השימוש בטפסים מקוונים, מותנית ביישום חתימה אלקטרונית ובכרטיסים חכמים, שמימושם כרוך בעלויות נוספות".
"לאחר שנים רבות של פיתוח, היו אמורות עלויות הפיתוח של הפרויקט להתייצב, והפרויקט היה אמור להיות בשלב התפעול השוטף", כותב המבקר בסיכום הפרק ומציין כי הפיתוח היה אמור להסתיים ב-2006.
בתשובה למבקר מנובמבר 2008 כתב החשב הכללי לאוצר כי "ממשל זמין מעולם לא היה 'פרויקט' עם תאריך התחלה ותאריך סיום. מדובר בדלפק השירות של הממשלה באינטרנט אשר לא יכול להיות לו מועד סיום".
בהערות ראש הממשלה לדו"ח צויין כי חלק מהעיכובים נבעו משינויים בחקיקה שלא נעשו, מקשיים טכנולוגיים ומהצורך לבצע עדכונים ושינויים בעקבות כך. עוד מצויין בתגובה כי העלויות צמחו בגלל עדכונים טכנולוגיים ובגלל שישנם יותר שירותים ויותר אזרחים שמשתמשים בהם - מה שמגדיל את הוצאות התחזוקה.
