שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: לע"מ, ארכיון מונוסון
    המקומות הקדושים
    הצצה אל העבר: כיצד נראו הכותל המערבי וקבר רחל בתקופת המנדט הבריטי? בואו לצפות

    השנה היא 1946, ימי המנדט הבריטי. הכותל המערבי מהווה, מזה שנים, מוקד מריבה בין המתפללים היהודים לתושבים הערבים. על היהודים לציית לנוהלי המנדט, שכופים עליהם שורת מגבלות, ביניהן איסור הכנסת ספר תורה, איסור תקיעה בשופר ועוד. קבוצת צעירים בשם "פלוגת הכותל" מפרה באופן שיטתי את איסורי הבריטים, היחסים בין היהודים לערבים מדרדרים, עד אשר ב-1947 מחליטים הבריטים לשלול לחלוטין כניסת יהודים לאזור הכותל. 19 שנה יחלפו עד אשר יגיעו אליו הצנחנים הלוחמים במלחמת ששת הימים, ויהיה מי שיכריז "הר הבית בידינו".

     

    ובינתיים, ב-1946, מגיע אל הכותל גם הנדבן היהודי-אמריקאי פרד מונוסון. מצלמתו מתעדת את המקום כפי שהוא נראה אז, כאשר רק קטע מעבר צר מפריד בין הכותל לבין גבולותיה של שכונת המוגרבים. כאשר אוחדה ירושלים תחת ריבונות ישראלית ב-1967, נהרסה שכונת המוגרבים ובמקומה נבנתה רחבת המתפללים הגדולה שנמצאת שם גם היום.

     

    באותה שנה, מבקר מונוסון גם בקבר רחל אימנו, במבואות בית לחם. בימינו משמש קבר רחל מושא לעתירות בג"ץ, אדמת מריבה המייצגת מאבק בין חופש הפולחן של המתפללים היהודים לחופש התנועה של הפלסטינים הגרים בסביבה. ואולי דווקא משום כך, ראוי לציין כי אתר זה מקודש לא רק ליהדות, אלא גם לאסלאם. הקבר נקרא בפיהם "קובת רחיל" – כיפת רחל. על פי המסורת, רחל, שנפטרה בעת שילדה את בנה בנימין, נטלה במותה את כל ייסורי היולדות, ולפיכך נוהגות נשים לפקוד את קברה, לנדור נדרים, לבקש בקשות ולהתפלל לעזרתה.

     

    הכותל המערבי וקבר רחל, 1946. שימו לב לשוטר היהודי הלבוש במדי נוטר של המשטרה הבריטית. מתוך "אני הייתי שם בצבע", ערוץ 1. סרטם של אבישי כפיר ויצחק רובין.

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מזהים את אחת הדמויות המופיעות בסרטון? כתבו אלינו או פרסמו תגובה ושתפו את כולם.

     

    הזווית האנציקלופדית - הכותל המערבי

    כשריד מקודש של בית המקדש, מוזכר הכותל כבר בתקופת האמוראים, במדרשי אגדה, כמקום שהשכינה שורה עליו תמיד. גם במגילת אחימעץ מן המאה האחת-עשרה, ובמסעות רבי בנימין מטודלה מוזכר הכותל המערבי, אך ללא ייחודו המקודש. רק עם עלייתם של גולי ספרד לארץ בשנת 1520 ובעקבות הכיבוש הטורקי (1516) נעשה הכותל מוקד לתפילת היהודים, ורחבתו הצרה הפכה למקום כינוס.

     

    בראשית המאה העשרים החל להיווצר סביב הכותל הווי דתי ופולקלוריסטי. מתפללים הדליקו נרות, תחבו פתקים עם בקשות תחינה בין האבנים, העמידו ספסלים ואביזרי קדושה והקימו מחיצה בין קהל הגברים לקהל הנשים. אנשי הוואקף, מחשש שמא ישיגו היהודים חזקה על המקום בדרך זו, החליטו לאסור על הבאת אביזרי קדושה, הקמת מחיצת ההפרדה ואף אסרו לתקוע בשופר. בשנת 1840 הועלה הנושא בבית משפט עות'מני. הפסיקה קבעה כי רחבת התפילה שייכת לוואקף המוסלמי, ובכך ניתן הכשר לאיסורים שהוטלו על היהודים.

     

    בזמן המנדט הבריטי בארץ ישראל הפך אזור הכותל לזירת התנגשויות בין ערבים ליהודים. מאורעות הדמים בשנת 1929 החלו על רקע האיסורים והתנכלויות הערבים. ביום שישי, למחרת ט' באב תרפ"ט, פרצו הערבים לרחבת הכותל, הכו את המתפללים, קרעו את ספרי הקודש והרסו את הרהיטים. שבוע אחר כך התפשטו ההתפרעויות בכל ארץ-ישראל.

     

     

    בשנת 1930 הוקמה ועדה בינלאומית ("משפט הכותל") לדון בזכויות היהודים והערבים בכותל. הוועדה אישרה את זכות היהודים לתפילה במקום ולגישה חופשית אליו. יחד עם זאת, נקבע כי הבעלות על הכותל שייכת למוסלמים, וממשלת המנדט פרסמה צו (מאי 1931) ובו שורת מגבלות על היהודים (איסור הכנסת ספר תורה, איסור תקיעה בשופר ועוד). כמו-כן מונה רב הכותל, הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.

     

    בתגובה להתנכלויות הערבים ולאיסורי הבריטים, התגבשה בשנים 1939-1936 קבוצת צעירים בשם "פלוגת הכותל" אשר הפרה את איסורי הבריטים. היחסים בין היהודים לערבים הוחרפו והחל משנת 1947 נשללה מהיהודים יכולת המעבר לכותל. במאי 1948, לאחר נפילת הרובע היהודי לידי הירדנים במלחמת השחרור, נפסקה תפילת היהודים במקום. במשך תשע-עשרה שנים הייתה ירושלים חצויה לשניים, עד למלחמת ששת הימים שבה נכבש מחדש החלק המזרחי של העיר. כוח צנחנים שנכנס דרך שער האריות, ירד אל הכותל, הניף בו את דגל ישראל, והרב שלמה גורן (הרב הצבאי הראשי) תקע בשופר.

     

    מי אתה פרד מונוסון?

    בשבועות הבאים נציג בפניכם סרטונים בלעדיים נוספים מתוך אוסף סרטיו של פרד מונוסון. מי היה מונוסון? באילו נסיבות צילם את האירועים החשובים ביותר בתולדות המדינה לפני הקמתה ובשני העשורים הראשונים שלה? כיצד ניצל ארכיון סרטיו ברגע האחרון מהשמדה? את התשובות לשאלות אלה ואחרות וחשיפה של סרטיו הצבעוניים הנדירים כינס הבימאי אבישי כפיר (מנהל ארכיון מונוסון) לכדי סרט תעודי בשם "אני הייתי שם בצבע" (סרטם של אבישי כפיר ויצחק רובין), שיוקרן בקרוב בערוץ הראשון. מידע נוסף אודות הסרט.

     


     

    אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

     

                             לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet 


     


    פרסום ראשון: 20.06.09, 08:59
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המקומות הקדושים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכותל המערבי בימי המנדט הבריטי
    באדיבות ארכיון מונוסון
    פרד מונוסון
    באדיבות ארכיון מונוסון
    מומלצים