הביומטרי: אזרח שיסרב להזדהות - לא ייאסר

דיון נוסף בהצעת החוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (החוק הביומטרי) התקיים היום (ב'), במסגרת סדרה של דיונים מרתוניים שמנהל יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מאיר שטרית, במטרה להעביר את החוק להצבעת המליאה.

במהלך הדיון אושרו סעיפים נוספים בחוק: פרק ג' (העברת המידע מהמאגר למשטרת ישראל), פרק ד' (העברת מידע לרשויות הביטחון) פרק ו' (שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות) ופרק ז (עונשין; הממונה על היישומים הביומטריים; ועדת השרים והכנסת ליישומים ביומטריים; דיווחי ראש הרשות, רשויות הביטחון והממונה על הפרטיות;  כללים, הנחיות ועוד).

בדיון השתתפו נציגים שונים ממשרד הפנים, משרד המשפטים והמשטרה. עוד השתתפו חברי הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ), חבר הכנסת דב חנין (חדש) ואיתן כבל (העבודה), שאף התייחס לעובדה שהדיונים מתבצעים במהירות ובסמיכות רבה, ואמר: "אני מבין שאתם מתחרים בלאנס אמסטרונג במירוץ".

נוסח מתעדכן

אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל ועל הנפקת תעודות זהות עם מידע ביומטרי. התומכים במאגר מציינים כי באמצעות המידע יתקשו פושעים לזייף זהויות, וניתן יהיה להנהיג בישראל תעודות זהות חכמות הכוללות גם נתונים ביומטרים. מתנגדי החוק טוענים כי מאגר כזה מעמיד את פרטיות האזרחים בסכנה חמורה, ושתעודות חכמות ניתן ליצור גם ללא הקמת המאגר.

בחודש אוקטובר האחרון החוק התקבל בקריאה ראשונה. בחודש מאי עבר החוק הצבעת רציפות והועבר לוועדת משותפת בראשות שטרית, לשעבר שר הפנים שהוא מיוזמיו העיקריים - על מנת לקדם אותו במהירות. הדיונים לקריאה שניה ושלישית, במסגרתם כבר אושרו מספר סעיפים, צפויים להימשך כל השבוע עד להעברתו למליאה.

חבר הכנסת ניצן הורוביץ ציין כי יש לו הסתייגויות לחוק. מאיר שטרית ענה כי ההסתייגויות שלו התקבלו וידונו, אך הורוביץ ציין כי מכיוון שהחוק מנוסח מחדש בין ישיבה לישיבה, יש לאפשר לו להביע הסתייגויות גם לנוסחים המעודכנים. שטרית ציין כי ניתן להגיש הסתייגויות עד יום הדיונים האחרון לחוק.

פשע או עוון?

במהלך הדיון, דנו בסוגי העבירות בגינן תוכל המשטרה לקבל נתונים ביומטריים מהמאגר, טרם אישור פרקים ג' ו-ד'. נציגת המשטרה ביקשה לקבל גישה למאגר, באישור שופט בית משפט שלום, בעבירות מסוג פשע ועוון. בעקבות התנגדויות שונות, החליט שטרית לבטל את סעיף העוון (עבירות פחות חמורות), ולהכניס במקומו עברות ספציפיות שלא מסווגות כפשע.

שטרית ציין כי המטרה של החוק היא להכליל אמצעים ביומטרים בתעודות זהות כדי למנוע זיופים, ולמרות שאין לו התנגדות לכך שהחוק יעזור גם לעבודת המשטרה להלחם בפשע, אך שזו לא מטרתו העיקרית, ולכן אין הצדקה לאפשר גישה למאגר בעקבות עבירות עוון.

עוד הוחלט להעביר את הטיפול בדו"ח הקשור לבקשות המשטרה למסירת מידע ביומטרי לוועדת המדע. בנוסח המקורי של החוק, הדו"ח היה אמור להיות מועבר לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והבטחון - וועדה שאינה פתוחה לציבור.

עד חמש שנות מאסר למדליף

במהלך הדיון על עונשים שיוטלו על כאלה שישתמשו שלא כדין בפרטים מתוך המאגר הביומטרי, ידליפו פרטים או יגשו למאגר ללא רשות.  שטרית ציין כי לדעתו העונשים צריכים להיות כבדים מאוד. בנוסח החוק הנוכחי, מדובר על עונשי מאסר עד שלוש שנים, או עד שנה אחת בלבד, במקרה בו מישהו עשה שימוש לא מורשה במאגר ברשלנות.

שטרית הציע להגביר את העונשים, בטענה ששופט שיראה עונש המוגדר "עד שלוש שנים" ינטה לפסוק עונש קל יותר. הוא הציע להאריך את תקופת המאסר למי שמחזיק נתונים שלא כדין, או ידליף את המאגר, לעד שבע שנים. נציגת משרד המשפטים טענתה שלדעתה העונשים המנוסחים כרגע מידתיים. בסופו של דבר הוחלט להחמיר את העונש לחמש שנים.

העונש למי שיעשה בפועל שימוש במאגר ללא רשות נשאר עד שבע שנות מאסר.

מה קורה אם מסרבים לתת טביעת אצבע?

ח"כ דב חנין (חדש) הביע התנגדות לסעיף בחוק המטיל שנת מאסר לאזרחים שלא יסכימו לספק אמצעי זיהוי ביומטרים. חנין מציין כי במזכר החוק המקורי העניין לא צוין כלל, ושלהטיל סנקציה פלילית כה חמורה על המסרבים היא לא מידתית.

חנין הציע להטיל סנקציה של אי הוצאת מסמכי זיהוי למסרבים לספק פרטים ביומטריים, במקום המאסר. עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח הציע "לתת קרדיט לאזרחים" ולא לאיים עליהם בעונשי מאסר. בסופו של דבר הוחלט לבטל את סעיף זה, אך הביטול כרוך בניסוח מחדש של הסעיף, שיובא לאישור הוועדה ביון מחר.

נציג משרד הפנים ציין כי טביעות האצבע ילקחו מאזרחים בני 16 ומעלה. אם אזרח צעיר ירצה להוציא דרכון כשעדיין לא מלאו לו 16, הוא לא יצטרך לספק טביעת אצבע.

עוד נקבע כי הפטור הקיים כיום לגבי צילום של נשים מוסלמיות ודרוזיות לשם הפקת תעודת זהות יבוטל, וכי לא יהיה פטור לאף אזרח מחובת התצלום. נציג משרד הפנים מציין כי הפטור אומנם עדיין בתוקף כיום, אך תקף רק בהנפקת תעודת זהות (ולא בדרכונים), ובכל מקרה לא מנוצל בפועל על ידי האוכלוסיות אליהן תקף הפטור.

עוד נדונו בוועדה מקרים בהם גורמים מסויימים דורשים את תעודת הזהות כערבות למתן אישור כניסה למתקן מסויים, כפי שנהוג במשרדים עסקיים. בדיון הושמעה טענה לפיה מסירה של תעודה, בה מוצפנים פרטים ביומטרים, היא לא אחראית, ושצריך לאסור בחוק את הפקדת התעודה. הטענה התקבלה, ויתווסף סעיף שיאסור זאת.