בזעיר אנפין

בהתחלה נראה היה שהכול מושלם. כינורות של רומנטיקה נשמעו למרחוק, ותחושת אופטימיות נדירה אפפה אותי. אולי הפעם הגמד הלא יוצלח הזה, קופידון, שלח לשם שינוי חץ למקום הנכון ובזמן הנכון ועשה את עבודתו נאמנה?

נפגשנו בסופ"ש, שנינו יגעים מעוד שבוע עבודה ארוך. ההתחלה הייתה מקסימה, ואחריה הזדרזנו לקבוע כמה דייטים נוספים שלא הפסקנו לדבר בהם. גם אם השתרר שקט בין לעיסה לבליסה, הוא היה נעים, נוח ומלא חיוכים. אז מה נותר מלבד להתקשר לכל החברות ולספר להן שהנה, בינגו, אחרי שנים אינספור נמצאה האבדה? עניין אחד קטן.

אחרי הדייטים בחוץ הגיע סוף סוף הדייט הביתי, ההזדמנות הראשונה ליצור מגע אמיתי ולהשלים את החלק החסר בפזל – הסקס. המשוכה הראשונה, משמע כרס הבירה שאלוהים יודע איך הצליח להסתיר תחת חולצות הטריקו, עברה בהצלחה חלקית. לא ביג דיל, חשבתי, גם אני עצמי איני מתהדרת בגזרתה של בר רפאלי. מטבע הדברים או סתם מתוך הרגל מגונה פרטי שלי (ובעיקר מאחר שהבגדים כבר הושלו מעלינו ולא הייתה דרך חזרה), שלחתי בזהירות יד לעבר אזור חלציו. שם, במגע יד אחד, הוכרעה ברגע המערכה כולה.

שישה סנטימטרים של ייאוש

איך אני אסביר את זה במילים יפות? מכירה את זה שאת הולכת לקניון ונתקלת במכונה עם זרוע דמוית יד רובוט, שיורדת בתמורה לשקל חדש אחד ומגרילה לך דובי זול ומרופט? אז זהו, שאצלי ה"זרוע" לא הגרילה דבר. ואם תרצי, קבלי גם דימוי מעולם החי: שום "דג" לא עלה ברשת. גם לא ראשן. נאדה.

מסתבר שכ־0.6 אחוז מבני המין הגברי מחזיקים במכנסיים איבר מין שגודלו מסתכם בכמה סנטימטרים בודדים (כשישה, ליתר דיוק - וגם זה בזמן זקפה, בעוד אורכו הממוצע של פין במצב זקפה נע בין 14 ל־16 סנטימטר), ודווקא על האחוז הזה נפלתי.

"שאלת הגודל היא סוגיה לגיטימית בכל פורום ובכל גיל", אומרת היועצת הזוגית מלכה זילברמן־ספקטור. "מדובר בבעיה בהתפתחות מינית והורמונלית מגיל צעיר, שבגללה הגוף גדל והאיבר לא. עד גיל ההתבגרות מומלץ טיפול תרופתי בעזרת הורמונים, אך בבגרות יש מקום לטיפול כירורגי - הוספת שומן מהגוף לאיבר המין. יתר השיטות המגוחכות של מתיחת הפין אינן אפקטיביות".

עד כמה התופעה הזו מקשה על קיום יחסי מין תקינים?

"איבר מין קטן פוגע בהנאה שאפשר להפיק מיחסי מין. ביחסי מין נדרשת תחושת ה'מלאות', ובלעדיה פשוט יש בעיה. יש שלושה סוגים של איברים קטנים: איבר מין ארוך ודק, איבר מין קצר ודק ופין קטן וקצר שנחשב מיקרו פין".

מתי אפשר לאבחן את הבעיה?

"זו לא בעיה שמתגלה בגיל 20 אלא בגיל צעיר מאוד, בסביבות 5-4. בדרך כלל ההורים שמים לזה לב ופונים לאורולוג או לרופא שיכול לתת טיפול הורמונלי. החדשות הרעות הן שכאשר הגבר מגיע לבגרותו המינית, אי אפשר לפתור את הבעיה של איבר מין קטן".

איך הגברים האלה מתמודדים עם המצב?

"רובם מודעים לעצמם וחלקם בתולים בגלל הבושה, אך יש גם כאלה שלוקים באשליה ובפיצוי יתר. כלומר, הם מעוותים את המציאות ואף מהללים את איבר מינם ואת היכולות המיניות שלהם גם בינם לבין עצמם וגם בפני הנשים שאיתם. מובן שזו הונאה גדולה. לגברים כאלה אני ממליצה לפתוח בשיחה כנה אחרי כמה דייטים ולדבר על הבעיה, זה ייצור אמפתיה אצל האישה. אין ספק שזו אופציה שעדיפה על המבוכה שתיווצר בזמן האקט".

מניסיונך כמטפלת זוגית, איך נשים מגיבות כשהן נתקלות במקרה של מיקרו פין?

"נשים רבות הודו שחשו אכזבה וכעס כלפי הגבר, ואחרות הגיבו בצחוק גדול. לעתים גם נשים שחשו קרבה ורגש לאותו גבר לא המשיכו במערכת היחסים, כי מבחינתן זה פשוט היה בלתי אפשרי".

גם ד"ר רפי חרותי, מומחה ברפואת שיקום ומטפל מיני מוסמך, מציע לגברים בעלי איבר מין קטן לא לנהות אחרי פתרונות קסם, שכן התוצאות עלולות להיות גרועות בהרבה. "יש רופאים שמציעים ניתוח הארכה כירורגי, אך מדובר בשרלטנות לשמה. זו לא הארכה אמיתית, אלא שחרור גיד בבסיס איבר המין שגורם להארכה קוסמטית אך עשוי לפגוע בתפקוד. יש גם כאלה שמציעים ניתוחים לעיבוי הפין. שומר נפשו ירחק", מזהיר הד"ר. "בקהילה האורולוגית יש כיום קונצנזוס שניתוחים להגדלת הפין מיותרים, וקיימת הסתייגות חד משמעית בשל הסכנות שכרוכות בו ולאור העובדה שהגברים שעברו ניתוח להארכת הפין לא הביעו שביעות רצון מהתוצאה. הניתוחים האלה עשויים לגרום לזיהומים, לדלקות, להצטלקויות ולעיוות של הפין. בשנים האחרונות יש תביעות רבות נגד מנתחים שהבטיחו פין ארוך או עבה יותר, וזו עדות נוספת לאופי הניתוחים. ברוב המקרים המנותחים לא מרוצים מהתוצאות, ויש על כך גם פרסומים רפואיים".

צרת רבות נחמת טיפשות?

תאמיני או לא, את לא לבד בעולם המיניאטורי הזה. גם אם לא נפלת על אותו 0.6 אחוז מאלה שסובלים מתסמונת המיקרו פין, הסיכוי שתיתקלי (או לא תיתקלי, תלוי איך מסתכלים על זה) בגבר בעל פין קטן מהממוצע – קיים גם קיים. מעבר לכך, מחקר שנערך בקרב כמה עשרות אלפי גברים קבע שרק 55 אחוז מהם היו שבעי רצון בנוגע לאיבר מינם, מה שמשאיר כ־45 אחוז של גברים לא מרוצים ואינספור נשים בלתי מסופקות בעליל. כן, בנות רבות וטובות שאינן מבורכות בראיית רנטגן הגיעו אל השוקת ולא מצאו בה מים. רובן פשוט העדיפו להדחיק את המאורע ולא לספר דבר. מיעוט של אמיצות הגדילו לעשות והסכימו לחלוק את סיפוריהן:

עדי (28), רמת אביב: "היה לי בן זוג חתיך הורס עם פין ממש קטן, וזה לא שינה לי דבר כי אהבתי אותו מאוד. לעתים קרובות הקונדום היה נושר ממנו במהלך האקט המיני, ונאלצתי לרוץ ולקנות 'פוסטינור'. בסוף נפרדנו בלי קשר לעניין הזעיר".

אורנה (30), ראשון לציון: "יצאתי עם בחור מקסים, אינטליגנטי ומתחשב. הוא היה ממש גבוה, כ־1.90, ושום תכונה פיזית חיצונית שלו לא יכלה להכין אותי לבאות. ברגע שיצא לנו להתגפף לראשונה, הרגשתי דרך הג'ינס שיש בעייתיות מסוימת, אבל קיוויתי שאתבדה. זה לא קרה. למרות זאת לא נתתי לזה לפגוע במה שיש לנו, כי הוא היה בחור ממש טוב. בסוף הוא זרק אותי. כשהייתי עצובה תמיד חשבתי על כמה קטן היה לו, וזה מה שעודד אותי להמשיך הלאה".

סיוון (25), חיפה: "הייתי ילדה טובה בת 19 כמעט ללא ניסיון, והוא היה גדול ממני בחמש שנים. אחרי דייט מוצלח העניינים התחממו במכונית שלו, והחלטנו לעבור שלב. המכנסיים נפתחו, ואז הוא צץ לו: פין קטן קטן, ממש פצפון, כזה שאפשר לאחוז בו בשתי אצבעות. לא ארחיב בפרטים, רק אומר שזה הרגיש לי כמו לשתות מקשית. אני זוכרת שחשבתי לעצמי 'מה זה הדבר הזה, לעזאזל? איפה הוא?!'. באיזשהו שלב אמרתי לו 'תראה, אני מרגישה שהתקדמנו מהר ושאני צעירה מדי'. הוא היה מאוד מתחשב ואמר שאם ככה אני מרגישה הוא מקבל את זה, ושהוא יחכה לי שאגדל. רציתי להגיד שאני אחכה לו שהוא יגדל...".

תמר (29), רמת גן: "הייתי ממש מאוהבת במישהו, והוא סובב אותי על האצבע הקטנה שלו (תרתי משמע...). שמתי לי למטרה לשגע אותו עד שהוא יתאהב בי חזרה. אחרי יותר מחצי שנה של ניסיונות הצלחתי לקבל את תשומת הלב שלו. בסופו של דבר הגענו למיטה, ולעולם לא אשכח את השוק שהייתי בו ברגע ההוא: מבחינת המיקום והתנועות שלו הוא היה אמור להיות בפנים, אבל מה זה? איפה הוא?! זו ללא ספק הייתה חוויה טראומטית שסתמה את הגולל על מערכת היחסים הזאת".

מיכל (34), ירושלים: "הכרתי ידיד של חברה טובה. הוא נראה מצוין, נחמד מאוד, בקיצור - בחור עם 'המלצות טובות'. בפגישות הראשונות הכול זרם כמו שצריך, הייתה משיכה מטורפת והרושם שלי היה שזה לגמרי זה. הפגישה השלישית הייתה כבר בדירתו הצנועה בתל אביב. ישבנו, צחקנו ודיברנו המון, עד שהעניינים התחילו להתלהט ועברנו למיטה. הוא סגר את כל האורות (חשבתי שזה לצורך האווירה הרומנטית), ואני שכבתי על הגב כשבטני מפרפרת. הוא נשכב מעליי, והתחיל להתחכך בי בלי שהבנתי מה הוא מנסה לעשות. איפה הסקס? למה לעזאזל הוא לא מחדיר אותו? ואז לפתע הוא נאנח בקול רם והצהיר: 'גמרתי'. לקח לי זמן להבין שכל הזמן הזה הוא היה בפנים, ואני פשוט לא הרגשתי כלום. הייתי בהלם מוחלט, אבל החלטתי לתת לו הזדמנות נוספת כדי להבין מה הלך שם. בפעם השנייה הכנסתי את חוש המישוש שלי להילוך גבוה, ושילבתי קצת נגיעות וליטופים כדי להרגיש אם זה באמת נורא כמו שחשבתי, והתבאסתי לגלות שאכן כן. למרות ה'מצב' חיבבתי אותו מאוד והאמנתי שאפשר להתגבר על זה. עם זאת, לאחר עוד כמה ניסיונות שבהם מצאתי את עצמי מנסה להוציא מהדבר הקטן הזה קצת תועלת ללא הצלחה, המשיכה התפוגגה לה והקשר הופסק. אולי עשיתי טעות ופספסתי את האהבה שאני כל כך מייחלת לה? אין לדעת".

קחו בפרופורציות (גם אם הן קטנות)

נשים זה עם שמפעיל את השכל, ולא רק נוהה אחר תשוקות. מלבד האקט עצמו, נשים רבות מייחסות חשיבות לעצם ההוויה הזוגית המינית, תשומת הלב והריגוש, ורק אחר כך - בסוף סולם העדיפויות – החדירה והאורגזמה.

רוני רוזמן, יועץ לזוגיות ולמיניות, ממליץ לנשים להסתפק במה שיש, ולגברים - להישאר מרוצים: "כל אחד מאיתנו מוגבל במידת היכולת המינית שלו, ורובנו לא יכולים לתפקד כמו שחקנים בסרטי פורנו. התלונה השנייה ברשימת התלונות של גברים היא שהם פולטים מהר מדי, גברים אחרים מתקשים לפלוט בזמן סביר וגורמים סבל רגשי ופיזי לעצמם ולאישה, ורוב הנשים מתקשות להגיע לאורגזמה בחדירה בלבד - עובדה שגורמת להן ולבני זוגן לתסכול ולאכזבה. כלומר, למרות הייחוד של הבעיה שאנחנו דנים בה כאן, גם גברים וגם נשים ניצבים בפני מגבלות בתפקוד המיני.

"במסגרת טיפול מיני אני מדגיש את הצורך לקחת הכול בפרופורציות. הרוב המוחלט של הגברים רואים בחדירה את הביטוי האולטימטיבי של הסקס, מבחינתם סקס ללא חדירה אינו נחשב לשלם. אנחנו, הסקסולוגים, מבקשים לתקן את המיתוס הזה ולאפשר סקס מגוון, איכותי וממושך יותר, בניגוד למה שגרמו לנו להאמין בעבר".

ובכן, עם כל הכבוד לפרופורציות, סטטיסטית - ולאכזבתה של האוכלוסייה הגברית - 30 אחוז מהנשים כן רוצות להרגיש את אותה תחושת מלאות מדוברת. אם את חלק מאותם 30 אחוזים וגם את נפלת על מקרה מצער של מיקרו פין, עצרי! אם הקשר ביניכם עלה על שרטון ובין כה וכה לא הולך לשומקום, חסכי מעצמך וממנו כנות וירידה לפרטים. זו לא את, זה הוא, אנחנו יודעות. שמרי את הטראש לעצמך, והותירי את ביטחונו העצמי של הבחור במקומו. אם עשוי להיות לכם עתיד, סקסולוגים ממליצים בחום לעבוד יחד ולמצוא דרכים אחרות להתענג. אומרים הרי שיש סקס אחר, עכשיו רק נותר לך למצוא אותו.