"העולם יצא מהמשבר כבר ברבעון השלישי"

"תפקוד השווקים הפיננסיים בארה"ב ובאירופה והתחדשות הביקושים במשקים אלו מצביעים על תהליך של יציאה מהמשבר הפיננסי העולמי בתחילת הרביע השלישי השנה, יציאה מהירה מהצפוי", כך אמר היום (ב') פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס שווקים גלובליים והשקעות בין-לאומיות 2009, בכנס של בלומברג טי.וי, שנערך בתל אביב.

• 3,500 עובדי תעשייה פוטרו ביולי-אוגוסט
• הערכות: המשק צמח ב-2.1% ברבעון השלישי
• ארה"ב צמחה ב-3.5% ברבעון השלישי

אקשטיין הוסיף, כי הגורם המרכזי לתהליך זה הוא המדיניות המוניטרית המרחיבה הלא שיגרתית שננקטה בעולם ובישראל בתגובה למשבר שהחריף לאחר קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. "מדיניות זו, שיושמה באומץ רב בארה"ב ובמידה רבה במשקים אחרים, בהם ישראל, תואמת את התפישות הכלכליות לגבי תגובת המדיניות המוניטרית על זעזועים פיננסיים".

כמו כן אמר כי ההרחבה המוניטרית התבטאה בישראל בהורדת ריבית הבנק המרכזי לרמות שפל היסטוריות, בקניית אג"ח ממשלתיות, ובפעילות בשוק המט"ח. "בעולם ננקטה מדיניות דומה, אך בעוצמות גדולות יותר, מפני ששם שוקי הכסף לא תפקדו בצורה נאותה. מדיניות זו הצליחה בתרומתה לייצוב המערכות הפיננסיות והביאה לירידה משמעותית של עלויות האשראי ולשמירה של ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני סביב מרכז יעדי האינפלציה".

"הפיקוח כשל בארה"ב ובאירופה"

בהתייחסות למערכות הפיקוח על השווקים הפיננסיים אמר פרופ' אקשטיין: "מאחר שבישראל כל הגופים הפיננסיים שמרו על יציבות מלאה, לא היה צורך בהתערבות והזרמה ממשלתית, כפי שנדרש בארה"ב ובאירופה. הכשל בפיקוח על המערכות הפיננסיות בארה"ב ובחלק מאירופה היה אחד הגורמים העיקריים למשבר".

הוא הוסיף כי הפיקוח על הבנקים בישראל שמר על יציבותם ותפקודם התקין של הבנקים ודרש מהם להגדיל את ההון. פעולה זו, אמר, מאפשרת כדיום לבנקים להרחיב את האשראי במשק. "הכשל המרכזי בישראל התגלה בהנפקות האג"ח לגופים המוסדיים ולציבור בישראל", אמר.

לגבי המדיניות המוניטרית הננקטת היום ציין פרופ' אקשטיין שתהליך הפסקתה של ההרחבה המוניטרית החל באוגוסט, עם הפסקת קניית אג"ח ממשלתיות, שינוי המדיניות בשוק המט"ח והעלאת הריבית ל-0.75%. "עם זאת יש לנהל מדיניות מרחיבה ככל האפשר, כדי לאפשר את מירב הצמיחה ללא פגיעה ביעד יציבות המחירים. מאפיין מרכזי של ניהול המדיניות הוא עיגון הציפיות לאינפלציה במרכז היעד".

האשראי החוץ-בנקאי בישראל בתחום הנדל"ן צמח לממדים שאין דומה להם במשקים מערביים יציבים, וזה הכשל היחיד בתחום הפיננסי בישראל במהלך המשבר. "כדי למנוע משבר עתידי בתחום האשראי החוץ-בנקאי", הטעים פרופ' אקשטיין, "הנחיות הפיקוח על סיכוני אשראי זה צריכות להיות זהות במידת האפשר לאלו של הפיקוח על הבנקים".