שתף קטע נבחר

מחקר שהוצג בכנסת: לימודי האזרחות שמאלניים

בדיון בוועדת החינוך של הכנסת הוצג מחקר, לפיו הרעיון של מדינת-כל-אזרחיה צובר תאוצה בספרי הלימוד בישראל. ואיפה הכרזת העצמאות?

חבר הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) תקף היום (ד') את משרד החינוך, וטען כי מקצוע האזרחות בבתי הספר מלומד באופן "שמאלני". בתגובה על דבריו, שנאמרו בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, הודיע מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, כי בתוך שלושה חודשים תוצג תוכנית חדשה ללימודי האזרחות.

 

אורלב אמר את הדברים על רקע מחקר שערך "המכון לאסטרטגיה ציונית", ושממצאיו הוצגו היום בוועדה. במחקר, שאותו ערך ד"ר יצחק גייגר, מועלות טענות קשות בנוגע ללימודי הציונות בבתי הספר. לפי המחקר שערך גייגר, לימודי האזרחות במערכת החינוך "כמעט שאינם תומכים ברעיון מדינת הלאום בכלל, ובמדינת הלאום היהודית בפרט". לדבריו, הלימודים במתכונתם הנוכחית פוגעים בחינוך לדמוקרטיה, משום שיש בהם פחות ציונות ובעיקר תפישה של "מדינת כל-אזרחיה".

 

אורלב אמר כי בסגנון הלימודים הנוכחי יש הטיה "שמאלנית, ליברלית ואוניברסלית", והתייחס למחקר: "זה מסמך חמור עם ממצאים קשים, ועולה ממנו שילדי ישראל מתחנכים באופן לא ראוי ולא נכון בלימודי הדמוקרטיה. בלימודי האזרחות צריך אומנם להיות בסיס ידע, אך מערכת החינוך חייבת לקבל הכרעות ערכיות, משום שזהו נושא ערכי. יש ללמד שמדינת ישראל היא מדינה ציונית ודמוקרטית באופן שווה".

 

על פי חלק מהנתונים שהוצגו בדיון, משקל השאלות בנושא לאומיות ומדינת הלאום היהודית בבחינת הבגרות נמוך, ונמצא בבבחינות האחרונות מגמת ירידה: משלוש שאלות מתוך 14 - לאחת או שתיים מתוך 19. כך יוצא, שניתן להצליח בבחינה גם בלי ללמוד לעומק בנושאים אלה.

 

בספרים כתוב: "הסכם אוסלו - צעד לשלום"

גם הכרזת העצמאות נעדרת מבחינות הבגרות: עד לבחינת הקיץ תשס"ח הופיעו בבחינות הבגרות באזרחות במתכונת הנוכחית 254 שאלות, ורק שלוש מתוכן נגעו להכרזת העצמאות. גם שלוש השאלות האלה עסקו רק בהיבטים הדמוקרטיים שבה. לפי המחקר, הבחינות מתמקדות בנושאים הקשורים לדמוקרטיה הליברלית, כשבראשם שיח הזכויות, ומזניחות גוונים דמוקרטיים אחרים כמו הזרם הקהילתני.

 

בדיון נכחה גם פרופ' רות גביזון, ממייסדי האגודה לזכויות האזרח: "יש למצוא את האיזון בין לכידות אזרחית להכרה בריבוי הגוונים בחברה. חלק מחומרי הלימוד חייבים להיות אחידים באיפיון המדינה כיהודית ודמוקרטית, והדבר צריך להיות ידוע ומקובל על כל מגזרי העם".

 

פרופ' ידידיה שטרן, המשמש כיו"ר ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך (ופרש מהמירוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה) התארח בדיון והצטרף לדברי המנכ"ל שושני על גיבוש התוכנית החדשה ללימוד האזרחות: "אסור שהגדרת הלאום והמדינה תתבסס רק על לימודי מקצוע האזרחות, היא צריכה להיות מבוססת על הלימודים בכל המקצועות. בימים אלה ועדת המקצוע מגבשת את התוכנית ללימודי האזרחות. אני מזמין את כל מי שרוצה להופיע בפנינו ולשלוח לנו מסמך מסודר, ואנחנו נזמין אותו במידת הצורך".

 

הנוכחים בדיון תקפו גם את ספרי משרד החינוך שמהם לומדים התלמידים. באחד הספרים, למשל, "מסע אל הדמוקרטיה", מתואר הסכם אוסלו כ"צעד נוסף לשלום בין העמים", אף שמדובר בעמדה פוליטית שאין עליה קונצנזוס. בספר אחר, "להיות אזרחים בישראל", שממנו לומדים רוב התלמידים בארץ, מודגש כי מודל מדינת הלאום מגביר מתחים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ח"כ אורלב. "לקבל הכרעות ערכיות"
צילום: גיל יוחנן
צילום: רויטרס
הסכם אוסלו. למה אין מקום למחלוקת?
צילום: רויטרס
מומלצים