המגה-פיגוע במכשירי החיסכון הפנסיוני בשנה שעברה, כשערך החסכונות צנח, לא נגרם רק בגלל המשבר הכלכלי וצניחת הבורסה. לפי העולה מדו"ח מבקר המדינה, המשבר רק העצים את השפעת המחדל של העדר פיקוח הולם על תפקוד קופות הגמל וקרנות הפנסיה, לאחר שאלה יצאו מהחסות המגוננת של הבנקים בעקבות רפורמת בכר.
המבקר מציין כי הצוותים שהמליצה ועדת בכר למנות לעניין הפיקוח ויישומו – לא הוקמו.
המבקר מתעלם או לא מתייחס לבעיה שנוצרה בחלל הזה בגלל הוויכוח שטרם הוכרע בין האוצר לבנק ישראל, מי יהיה מפקח-העל, הממונה על שוק ההון או המפקח על הבנקים. המבקר לא מתערב בנושא אך מצביע על הממונה כמי שהיה צריך לוודא לפחות את "השלמת הפערים שמצאה ועדת בכר בחקיקה הנוגעת לפיקוח על שוקי הכספים וההון".
המבקר, מיכה לידנשטראס, מצא שהירידות החדות בשוק ההון הישראלי פגעו ב-95% מעמיתי הקופות והקרנות שעברו מידי הבנקים לניהול המשקיעים המוסדיים. זאת מאחר שהחסכונות של העמיתים היו מושקעים במסלולים "כלליים" (מניות ואג"ח) ללא התאמה של רמת הסיכון
שהכספים נחשפים אליו למאפייני החוסכים.
"עד פרוץ המשבר, אגף שוק ההון לא טיפל במידה מספקת בריכוז הגבוה של כספי החסכונות במסלולים ה'כלליים', ובהגדרה הבעייתית של מסלולי ההשקעה ומדיניות ההשקעה במאות המכשירים הפיננסיים שניהלו המשקיעים המוסדיים. בעצם, טיפול האגף היה רק בשלבים התחלתיים", קובע המבקר.
קל וחומר: הביקורת מצאה כי "אגף שוק ההון בודק רק באופן חלקי את עמידת הגופים המוסדיים במגבלות ההשקעה הקבועות בחוקים ובתקנות, ואת עמידת הקופות והקרנות במסלולי ההשקעה שהגדירו והצהירו במדיניותם. במצב הקיים אין בקרה על המתרחש בתדירות העולה על אחת לחודש כדי לאתר בזמן אמת סיכונים לחסכונות הציבור".
הבעיות עם הגופים המוסדיים החלו למעשה לפני פרוץ המשבר.
"הנחיות אגף שוק ההון בנושאי מתן אשראי, גביית חובות וטיפול בחובות בעייתיים לא היו מפורטות ומקיפות די הצורך. האגף לא בדק בשלב מוקדם יותר עד כמה המוסדיים חשופים לסיכונים בהשקעות באג"ח קונצרניות, אם נעדרו מהן בטוחות פיננסיות או שקיימות בהן רמות מינוף גבוהות".
המבקר סבור כי עוד בעיצומו של המשבר, האגף היה צריך לפרסם חוזר שיגרום לגופים המוסדיים להיערך ארגונית להתמודדות עם בעיות שוק האג"ח. הממונה דאז, ידין ענתבי, פרש בינתיים. המבקר מנחה את מחליפו, עודד שריג, לקיים תהליך מסודר של פיקוח ובקרה כדי לנטל סיכונים בזמן אמת ולטפל בהם כדי להגן כנדרש על חסכונות הציבור.
תגובת האוצר: "הגופים המוסדיים בישראל עמדו איתנים לאורך תקופת המשבר, לעומת מוסדות דומים בעולם שיציבותם נפגעה והם נקלעו לקשיים נזילות. יציבות הגופים הישראלים, שהשיגו תשואות גבוהות יחסית לעולם, היא ההוכחה הטובה ביותר לאיכות הפיקוח של אגף שוק ההון".
