חפשו את רב השכונה בחו"ל

רוצים להתייעץ עם רב השכונה? כדאי שתבדקו אם הוא בבית: מנתוני דו"ח מבקר המדינה על המשרד לשירותי דת מתברר כי 43 מ-68 רבני השכונות המכהנים בשש מועצות דתיות שנבדקו יצאו לחו"ל בשנים 2007-2008 למשך תקופה של ימים ספורים ועד 311 ימים - אך מעסיקיהם לא דווחו על כך.

ככלל, דו"ח 60 ב' חושף תמונת מצב עגומה – אולי אף מופקרת – בכל הנוגע להעסקתם של רבני שכונות בישראל. אנשי המבקר בדקו שש מועצות דתיות ברחבי הארץ - תל אביב, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, לוד וכפר סבא - ואלו מסקנותיהם: הרבנים אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה ועל פעילותם - ומשרד הדתות והמועצות הדתיות אינם דורשים זאת מהם.

"לנוכח העצמאות, הגמישות ומרחב הפעולה המוקנים להם (לרבנים) מעצם תפקידם, ראוי לבצע בקרה ופיקוח על פעילותם", נכתב בדו"ח. "אמנם מדובר בפעילות מגוונת, שלא תמיד אפשר לפרטה במלואה, אולם אפשר לדרוש מהם לדווח על פעילויותיהם הקבועות, כמו מתן שיעורי תורה והשתתפות באירועים ובכנסים, ועל שעות קבלת קהל". מבקר המדינה סבור כי המנהל התקין מחייב קיום נהלים אלו ומציין כי חלק מהמועצות אכן הכירו בחשיבות הדיווחים וניהלו רישום נוכחות ידני.

איפה הרב?

מדו"ח המבקר עלה כי הליקויים ברישום והדיווח הובילו לשהייתם של חלק ניכר מהרבנים בחו"ל, ללא שהועברה על כך הודעה מסודר לגוף המעסיק. על-פי הדו"ח, עשרה מתוך 43 הרבנים ששהו בחו"ל, היו בנכר יותר מ-52 ימים - מכסת ימי החופשה השנתית לאותה תקופה. בהיעדר דיווח, שילמה המועצה לרבנים שכר עבור ימים אלו, אף שלכאורה לא היו זכאים לכך.

בירושלים, למשל, נמצא כי 19 מ-27 הרבנים המכהנים בשכונות העיר יצאו לחו"ל, אך רק שניים מהם דיווחו על כך - אחד מהם באופן חלקי (39 יום במקום 62). בשנת 2007 נסע רב שכונה בבירה ל-103 ימים ובשנת 2008 ל-131 ימים ולא דיווח על כך למועצה הדתית. באחת מנסיעותיו שהה הרב בחו"ל כחודשיים רצופים, שעבורם שילמה לו המועצה שכר מלא.

באשדוד, אחד הרבנים נסע לחו"ל 33 פעמים בשנת 2007 ושהה שם 159 ימים בסך הכל. בשנת 2008 הוא

נסע 34 פעמים ושהה עוד 152 ימים. בסך הכול שהה אותו רב 311 ימים מחוץ לארץ תוך שנתיים.

על שהיית אחד הרבנים בחו"ל בחודש תשרי כתב מבקר המדינה: "היעדרות בתקופת החגים, שבה נוכחותו של רב שכונה היא חיונית ביותר, עלולה לפגוע בתושבים הזקוקים לשירותי דת שהרב אמור לספק, כמו מענה לסוגיות הלכתיות, תפילות ושיעורים". במקרה אחר הביע המבקר תמיהה על כך ש"עובד ציבור פועל לאיסוף כספים (תרומות - ק.נ) על דעת עצמו ורואה בכך חלק מתפקידו".

ככלל נקבע כי "הרבנים חייבים לקבל את הסכמתו של המעביד ליציאתם לחו"ל ולתאם אתו את עניין הנסיעה, אף אם הם סבורים שהם יוצאים לחו"ל במסגרת תפקידם... קבלת אישור המועצה הדתית לכך מאפשרת למועצה לבחון אם היא רואה בכך חלק מחובותיו במסגרת תפקידו כרב שכונה או עבודה נוספת שמחייבת אותה לבחון אם הנסיעה אינה פוגעת במילוי חובותיו של רב השכונה".

עוד משרה, ועוד משרה

בעוד שהמבקר מעיר על הצורך לבדוק האם הנסיעה קשורה לעבודה אם לאו, מתברר מהדו"ח כי גם עבור עבודות שבאופן מובהק אינן קשורות לתפקידם במועצות הדתיות - לא מקפידים הרבנים לבקש אישורים, אף שאלה נדרשים למניעת ניגוד עניינים או פגיעה בזמינות הרב.

וכך נכתב בדו"ח: "נמצא כי 25 רבני שכונות עובדים, בד בבד עם עבודתם במועצות הדתיות, גם בגופים פרטיים שונים. חלקם מקבלים שכר עבור העבודה הנוספת, ומרביתם לא ביקשו את אישור המועצה הדתית לעבוד בעבודה נוספת".

"מהעובדה שהביקורת העלתה כי רבני שכונות רבים עובדים בעבודה נוספת אפשר ללמוד שמדובר בתופעה רווחת ולא במקרים מעטים", כותב המבקר, ועוקץ: "עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות מותיר לרבני השכונה די זמן למלא כהלכה את תפקידם. לחלופין, אפשר להסיק מתופעה זו שעם הזמן הצטמצם תפקידו של רב השכונה והוא אינו דורש היקף של משרה מלאה, ואם כך יש להגדיר את התפקיד מחדש ולשקול להקצות לו משרה חלקית בלבד".

כמה תושבים צריכים רב? 

עניין נוסף שעולה בדו"ח הוא היעדר תקן קבוע לתפקיד רב השכונה. ביישוב עמנואל, למשל, המונה 2,800 תושבים יהודים, מכהן רב אחד, אך גם בעיר חדרה, שבה 71,600 תושבים, רב שכונה אחד בלבד. בקריית אתא זוכים 46 אלף התושבים ל-6.5 תקנים, אך בנהריה, לה מספר תושבים דומה, ישנם רק שניים. חיפה וראשון לציון: בשתיהן כ-210 אלף תושבים יהודים אך בחיפה 23 רבנים ובראשון לציון - שמונה.

"קביעת מספר הרבנים המכהנים והנדרשים בכל יישוב אינה מבוססת על תהליך סדור, מובנה ושיטתי", קובע מבקר המדינה, "על המשרד לקבוע את התקן של מספר רבני השכונות שיכהנו בכל עיר תוך בחינת הצרכים בפועל ובדיקת נתונים נוספים כמו מספר הרבנים המכהנים באזור".

הדו"ח מצביע על תמורות שחלו במשך השנים בתפקידם המסורתי של רבני השכונות ומציע לאמץ שיפורים טכנולוגיים ושימוש באמצעי תקשורת. הוא מציין לשבח את הרבנות בתל אביב על הפעלת בית הוראה טלפוני בשם "הרב על הקו" וכותב כי זו "דוגמה טובה לפתרון זמין ויעיל לאספקת חלק משירותי הדת גם בשכונות חדשות שלא התמנה להן רב שכונה".

"נוהל מסודר בדרך"

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה כי "כשנה וחצי עוד לפני בדיקת המבקר החל המשרד בגיבוש נוהל חדש לרבני שכונות שנועד לעסוק בהליכי מינוים וסדרי עבודתם. הנוהל כלל דיווח על פעילות הרבנים וגיבוש תוכניות

עבודה מסודרות, דיווח ורישום של ימי חופשה ומחלה (כולל פדיונם במועד הפרישה), מקום מגורי רבני השכונות והאפשרויות שלהם לעסוק בעבודות נוספות - פעילות שנאסרה אלא אם כן התקבל אישור לכך.

"ואולם, השלמת הנוהל לא באה לידי סיום הן עקב חילופי השרים במשרד והן מאחר שהרבנות הראשית טרם הגישה התייחסות לנוהל. כמו כן הוחלט להמתין להערות דו"ח המבקר כדי להתייחס להערות והארות שיועלו. במקביל, הוביל המשרד החלטה בוועדת שרים לענייני ביקורת המדינה, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה, לפיה בתוך שישה חודשים יסיים המשרד את הכנת הנוהל, תוך הטלת חובה על הרבנות הראשית להגיב תוך חודשיים".

עוד נמסר מהמשרד לשירותי דת כי הנחה את כלל המועצות הדתיות, ובפרט את אלו המוזכרות בדו"ח, לנקוט צעדי אכיפה מתאימים נגד הרבנים שלא נכחו במקום העבודה, ששהו בחו"ל, או שלא דיווחו כדין על ימי חופשה ומחלה. כן הונחו המועצות להגביר את הפיקוח על עבודת הרבנים.