רוצה אהבה, גם אם זה מתחיל כמו ספרות זולה
הם דיברו על סושי, ואולי ייפגשו לקפה, ובסוף סגרו על פגישה אצלה בדירה, כי היא בלי אוטו וזה הכי נוח. למרות שלא התלהבה מהרעיון, יעל לא רצתה להפסיד את הפגישה עם יריב; היה בו משהו שמשך אותה. סיפור מהחיים
יעל התיישבה בשולחן הפינתי בקפה הקטן ובהתה באנשים העוברים ברחוב. בחור עם מצב רוח טוב במיוחד העיר לה שלא יזיק לה לחייך. יעל התעלמה ממנו, ובמקום זה שיחזרה בראשה את פגישותיה עם יריב מהרגע הראשון.
"איזו רשימה?" שאלה יעל, ואחרי שנייה נזכרה - הרשימה שעמדה על שולחן הכתיבה שלה, כמו תמונה. הרשימה שהיה כתוב בה בגדול שהדבר הראשון שצריך לעשות השנה זה למצוא בן זוג, שצריך למצוא אהבה. זאת שכתוב בה גם שצריך לעשות מילוי שפתיים, ועל זה כבר סימנה 'וי', וצריך לצבוע את הבית, ולתקן תריסים. זאת הרשימה שהוא קרא, הרשימה הפרטית שנועדה רק לה.
איך חיכתה לו בכיכר בערב יום שני, ערב פגישתם הראשונה. למרות האכזבה הקלה שחשה כשראתה אותו ברגע הראשון, החליטה יעל ליהנות מהערב. יריב לא דמה למה שחיפשה, ורחוק מאיך שדמיינה אותו.
בתום הפגישה, שלא התארכה יותר מדי אך עברה בנועם, ואחרי שעלתה לאוטובוס בדרכה חזרה הביתה, סימסה לו יעל שנהנתה ותשמח להיפגש איתו שוב.
"ברור שניפגש", סימס לה יריב חזרה בביטחון, מילים שהעלו חיוך על פניה של יעל. זה בדיוק מה שרצתה לשמוע.
שבוע שלם עבר מהפגישה הראשונה, וחוץ מפניית "מה נשמע" של יעל ליריב בצ'אט לא היה סימן לפגישה שנייה. חברותיה של יעל אמרו לה לשכוח אותו ולהמשיך הלאה, והיא כמעט שכחה, עד שקיבלה הודעה: "פנויה לפגישה שנייה?"
יעל מיהרה לענות: "כן, יום חמישי מתאים?", מנסה להסתיר את התלהבותה. אבל בסופו של דבר קבעו לאותו יום, יום שלישי, כי זה התאים ליריב, ולה ממילא לא היו תוכניות מיוחדות. הם דיברו על סושי, ואולי ייפגשו לקפה, ובסוף סגרו על פגישה אצלה בדירה, כי היא בלי אוטו וזה הכי נוח. למרות שלא התלהבה מהרעיון, לא רצתה להפסיד את הפגישה עם יריב; היה בו משהו שמשך אותה.
בתשע וחצי בדיוק צלצל האינטרקום. יעל פתחה את דלת הכניסה וחיכתה ליריב שיגיע לקומה השלישית. היא פתחה לו את הדלת, חייכה חיוך נבוך והתכבדה בנשיקה קלה על השפתיים כשנכנס.
היא לא היתה רגילה לארח אצלה ככה גברים לרגע. לעומת זאת, יריב הרגיש בנוח. הוא הוריד מעליו את התיק וחלץ נעליים. יעל הציעה לו שתייה חמה וקרה, ובזמן שהוציאה מארון המטבח כוסות שתייה וצלחת עם עוגיות הספיק יריב לסרוק את חדרי הבית ביסודיות, מעיר הערות על מה שהוא רואה.
כשחזר לסלון יעל היתה כבר ישובה על הספה, מחייכת. הוא הסתכל על תמונה עם זוגות רוקדים שהיתה תלויה על הקיר, ציין שהיא יפה, ופנה ליעל: "אז מה, כותבת ספר?"
"איך אתה יודע?" שאלה יעל בתמימות וניסתה להיזכר אם סיפרה לו ומתי.
"קראתי את הרשימה", ענה לה יריב באדישות, כאילו קרא רשימת מכולת.
זווית גברית:
הדבר המגעיל ביותר שעשיתי אי פעם בסקס
שוגר פוט
היא עומדת בפתח הדלת עם איפור מרוח מדמעות ובקבוק יין ביד. יין? למה היא הביאה יין? אני יודע מתי תמר שותה יין, וזה לא כשהיא בוכה עם ידידים שלה. זה יותר כשהיא מנסה להשתחרר ממעצורים מיניים עם פיסות טרף שלה. ריבאונד
יעל הרגישה שראשה מסתחרר ופניה מחווירות. היא ניסתה להסתיר את מבוכתה. "קראת הכל?" שאלה כדי להיות בטוחה, "כן", ענה לה יריב בביטחון, "זה מונח על השולחן, אי אפשר שלא לקרוא את זה".
"אז מה את כותבת?" שאל שוב.
"ספר ילדים", ענתה יעל, עדיין נבוכה, ויריב מרצה במקצועו, ביקש לקרוא משהו שכתבה.
יעל ניגשה לחדר, עצמה עיניים לרגע ולקחה נשימה עמוקה, עדיין לא מאמינה שהוא קרא את הרשימה שלה. אז נכון שזה מונח על השולחן, אבל היא לא חשבה שמישהו יקרא אותה. זה הדבר הכי מביך והכי טיפשי שיכול היה לקרות לה.
היא באמת מחפשת אהבה, ובסטוצים היא לא טובה
עוד מבט:
מותק, הוא לא בקטע שלך, דפדפי הלאה!
שרית פרקול
אם הגבר באמת מעוניין, הוא יחזר כמו משוגע. ככה זה היה מאז ומתמיד, והשוויון לא שינה כלום. הוא יתקשר, גם אם הוא הכי עסוק שבעולם, מפני שאת נקודת האור של יומו. והוא ירצה לשכב איתך, והוא יפסיק לשכב עם אחרות. ואם הוא ממש, אבל ממש, אוהב אותך - הוא גם ירצה להתחתן איתך.
עכשיו הוא יודע עליה קצת יותר ממה שרצתה, אבל לפחות הוא יודע מה היא רוצה, ניסתה לנחם את עצמה. חוץ מזה שאין לה באמת במה להתבייש, היא באמת מחפשת אהבה, ובסטוצים היא לא טובה. והיא כל כך רוצה סיפור אהבה, גם אם הוא מתחיל כמו ספרות זולה.
יעל שלפה מהמגירה שני שירים קצרים שכתבה וחזרה והתיישבה ליד יריב בסלון. הוא קרא את השירים בשקט, וכשסיים נתן את דעתו המקצועית והניח את הדפים על השולחן. ידו נגעה בידה שהיתה מונחת על משענת הספה, "יד רזה יש לך" , אמר בלי קשר לשירים, תוך כדי שהוא מלטף את ידה. אחרי דקה של החלפת מבטים וחיוך אחז יריב בעורפה של יעל וקירב את ראשה אליו לנשיקה.
הוא נישק אותה כאילו חיכה לה כל החיים, כאילו הרשימה מקובלת עליו, והיא עצמה עיניים והתמסרה לנשיקות, הרגישה שהיא מתמכרת להן, רוצה עוד ועוד.
יריב היה זריז ומיומן, וכמו בקסם נעלמו בגדיהם מגופם. יעל מצאה אותם מאוחר יותר בערימה אחת על הרצפה. הם נראו טוב יחד, הבגדים, חשבה לעצמה לפני שהרימה אותם והניחה אותם על הכסא.
לאחר מכן יעל הגישה פיצה שאפתה וצלחת זיתים. את השתייה החמה חיסל יריב כמעט בלגימה אחת. לפני שהלך הציע לה לצאת איתו לסרט ביום חמישי, ויעל נענתה בחיוב.
היא שטפה את הכלים שנשארו בכיור והתחילה לתכנן מה תלבש ואיפה ייפגשו. הכל נראה לה כל כך טוב ומבטיח.
יום חמישי הגיע, וליריב לא היה סימן. הוא שוב נעלם. ויעל, לאחר יום שלם של המתנה לטלפון או הודעה, יום שבו לא יכלה להתרכז בעבודה כי היתה טרודה בשאלה אם הוא סתם עסוק או פשוט לא מעוניין, שלחה לו הודעה: "נפגשים היום לסרט?".
התשובה של יריב לא איחרה לבוא: "מצטער, לא יכול היום".
יעל התקשתה להסתיר את האכזבה, אבל לא רצתה שיריב יידע, אז רק סימסה לו בחזרה
שהיא יוצאת עם חברים, כדי שלא יחשוב שהיא יושבת מחכה.
"אני לא מבינה מה קרה?" שאלה יעל, וחברתה מיכל הסבירה לה שאין מה להבין, הוא לא רציני, והוא לא מעוניין. "תעברי הלאה", המשיכה מיכל,"הוא לא שווה את זה".
ביום שלישי, אחרי שביטלה פגישה עם ידיד שלה, אייל, כי היתה עייפה מדי, צלצל הטלפון. זה היה יריב. היא הרגישה את ליבה הולם כמו תוף אפריקאי. יריב שאל מה היא עושה ואם אפשר להיפגש.
שוב אחז בה ואמר לה שהתגעגע, שהוא רוצה אותה נורא
הלו??? ברור שאפשר להיפגש! הם שוב נפגשו אצלה בדירה, כי הוא היה ממש קרוב לידה. ושוב הוא נישק אותה כמו שאהבה, ושוב אחז בה ואמר לה שהתגעגע, שהוא רוצה אותה נורא.
הוא ידע שגם היא רוצה, הוא ידע שהיא רוצה אהבה.
כשהכל נגמר הביט בה יריב במבט של "אני שלך", או כך לפחות נראה לה באותו רגע, ויעל היתה מאושרת. הוא ליטף והחמיא, הם צפו יחד במשחק של מכבי, והוא הסביר לה על כל מהלך שהיה, וזה הרגיש לה נעים ומאוד אמיתי.
לפני שהלך שאל יריב אם היא פנויה לנסוע איתו לסופ"ש, ויעל שוב אמרה כן. אולי הפעם הוא באמת התכוון?
היא הדחיקה את המחשבות הרעות, נתנה מקום לאשליה. היא באמת רצתה לנסות, היא רוצה אהבה, אבל עמוק בלב היא כבר ידעה שהסיפור עם יריב לא בשבילה. היא נותנת בשמו תירוצים, נותנת לו לשחק איתה משחקים.
יעל לא אוהבת רמזים. היא לא מבינה אותם. אולי זה בורות, תמימות, או טיפשות, אבל היא צריכה דברים ברורים. שיגיד פשוט רוצה או לא, מתאים או לא מתאים, העיקר - בלי רמזים.
למען הסר ספק - מחק אותה מרשימת החברים
בסופו של דבר יריב כנראה הזמין מישהי אחרת לסופ"ש. אחר כך הוא גם התעלם מהודעת "חג שמח" ששלחה, וכדי לוודא שהיא מבינה ולמען הסר ספק - מחק אותה מרשימת החברים. עכשיו היא בטוח תבין שהוא לא רוצה יותר, הספיק לו, תודה, הוא מחפש עכשיו הרפתקה חדשה.
היא סיימה את הקפה, התרווחה בכסא וחייכה לעצמה. היא סוגרת את הפרק הזה. היא מרגישה בטוחה בעצמה, יותר חזקה, והיא לא מוותרת. היא רוצה לאהוב ולהיות נאהבת. יש מישהו שמתאים בדיוק בשבילה, הנפש התאומה שלה. בעיתוי הנכון הוא חייב להגיע.
יש לה הרבה מקום בלב, ואמונה, והיא פנויה לאהבה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
