פחות מחודשיים עברו מאז הטלפון ההוא מדובר צה"ל. על הקו היתה חיילת חביבה עם בשורה: "רציתי רק לעדכן אותך על 700 חרדים שסיימו טירונות השבוע, חשבתי שאולי תרצי להתייחס לזה. אנחנו מאוד נרגשים", הוסיפה. אני התרגשתי פחות. כבר הספקתי לשמוע ולכתוב על מחזור גיוס פעיל במיוחד לשח"ר,
אולי החבר'ה מהנח"ל החרדי שבאו עם מספרים יפים משלהם אשמים במעידה. בשורה התחתונה נתפסתי לשאננות, מודה. אין לי מושג למי עוד עברו "הנתונים המרגשים". אך נראה שטלפון כזה קיבלו גם בכירים בצמרת האוצר. ובניגוד אלי, אותם נתונים תורגמו שם לדאגה רבה.
עד עתה, נראה ששילוב חרדים בצה"ל היה בעיני הפקידות הבכירה באוצר סוג של הצגה תקשורתית. כלומר, צריך שיהיו אחד או שניים, רצוי עם פאות ארוכות, לטובת תמונה פוטוגנית בעיתון. הצבא יארגן שתיים וחצי מנות קרב בהכשר הבד"ץ ויאללה גמרנו עניין. אף אחד שם לא דימיין לעצמו שיום יבוא, וטירונות של
| אפשר גם אחרת |
|
| שח"ר חדש / טלי פרקש |
|
פרויקט שח"ר (שילוב חרדים) בצה"ל נוחל הצלחה, ומאות התגייסו דרכו לחיל האוויר והמודיעין. המעורבים מספרים ל-ynet על התחושה של "קידוש השם", גיוס המועמדים, ואיך זה מרגיש לחזור הביתה במדים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
שבעה חיילים תהפוך ל-700 וכל זה רק במסלול אחד. ושיהיו עוד כמה וכמה ש"יעזו" לבחור שירות אחר, לצאת לקורס קצינים או שומו שמיים, להמשיך בקבע.
לכן כבר מספר חודשים מנסים לקדם שם ב"שושו" את רעיון הפטור מצה"ל לאברכים מעל גיל 22.
וכמה מפתיע לחילוני הנבגד לגלות שדווקא יובל שטייניץ עומד מאחורי המזימה המחפירה, ולא חכי"ם חרדים, כמו גפני, שמצהירים בפה מלא: "אם לא ישיבה אז צבא". וכך בחדרי חרדים התגבש לו מחטף שאין לו דבר וחצי דבר עם רצון "להקל" על בני המגזר החרדי. ומניעיו - חיסכון כלכלי נטו.
משמעות החוק פשוטה: "לוותר" עד כמה שניתן על חיילים חרדים. מאחר שפרופיל המתגייס עם פאות, הוא כמעט תמיד בעל עבר של לימוד ישיבתי עד גיל 22. ישבו פקידי המשרד ו"הינדסו חוק" שישאיר אותם בחוץ. עבודה מערכתית קשה של שנים, הכוללת בניית מסלולי גיוס מותאמים ועבודת צוות מאומצת של גורמים חרדים וצמרת הצבא, פשוט יורדים כעת לטמיון. והסיבה לאשמה נעוצה, למרבה האירוניה, בכך שזה מצליח, שהם באים ומתגייסים.
פתאום, שנות פימפום ארוכות בדבר חשיבותו של צה"ל כצבא העם, הגיעו לקיצם. והחלטה האסטרטגית של הממשלה לשילוב בני המגזר הזה בחברה הישראלית, לרבות הצבא, היא כל כך 2009. עכשיו, נתקלים המתגייסים בפוטנציה במחסום תקציבי בגזרת משרד האוצר. והיה גם מי שסיפר, על חיילים חרדים שלא גויסו בגלל חוסר תקציב ושנמנע מחלק מהמגויסים להמשיך ולשרת בקבע, שוב, בגלל חוסר תקציב.
מסתבר כי לפחות עבור פקידי האוצר, שירות בצה"ל הוא לא בכל מחיר. ועל החייל החרדי, שלרוב נשוי ולעיתים גם עם
ילד או שניים, מה שאומר תשלומי משפחה, צריך וניתן לוותר. ואם הצבא מתוך עקרון שירות לכולם, מחליט לגייס, בהתאם לחוק החדש יפקיעו מצה"ל את היכולת הזו. גם אם המשמעות היא הנצחת אי השירות בחוק. מה לא עושים בשביל לחסוך עוד כמה גרושים?
אז אחרי שרבנים, אדמורי"ם, קצינים ומפקדים, עמלו קשה והפכו אט אט את צה"ל מחסם תעסוקתי להזדמנות לשילוב. מגיעים פקידי האוצר והופכים את הקערה על פיה, ושולחים את החרדים בחזרה הביתה.
ידם של אנשי האוצר, האמונים על "הברקות סעיפיות" של פגיעה בשכבות חלשות, לא רעדה בשעה שכתבו את "הסעיף הנחבא" שינציח בחוק את השנאה שגם ככה פורחת ומשגשגת, בין חרדים לחילונים במדינת ישראל. ולא, לא "שווה", רק בשם עקרון החברתי של "צבא העם", לשלם את מחירו של השילוב. ובסופו של יום, קיבלנו עוד שר אוצר "חברתי", שעושה הכול כדי לסכל את זכותו של חייל חרדי לשרת שירות משמעותי בצה"ל.
