סייג לחוכמה עין רעה?

שיטות הקואצ'ינג השונות שאני מכירה באופן אישי, כמנחה וכמאמנת, אומרות שאם אנו רוצים לקדם את המטרות השונות שלנו מוטב להכריז עליהן ועדיף עלי במות. אם, למשל, בכוונתי לרדת 10 קילו תוך חודש ולשם כך בכוונתי לרוץ חמש פעמים בשבוע, ההכרזה על כך, על פי התפיסה, תאפשר הוצאה לפועל ולו משום שהחברים שלכם יזכירו לכם את מה שהתחייבתם לעשות. לצורך האימון מוטב, אם כך, שאשתף כמה שיותר אנשים לגבי הצעדים שאנקוט, מה המחייבות שלי ומתי אני מחויבת שזה יקרה וכד'.

(צילום: סידי בנק)

לדבר או לשתוק?

התפיסה המערבית מכירה במחקרים לוגיים כדי להוכיח טענות ובוודאי אם התפיסה פונה לאנשים הגיוניים. דרק סיברס ("טד הפקות") בדק מה אומרים מחקרים בנושא וגילה שחלקם מסבירים שברגע שאנו מכריזים על המטרות שלנו המוח טועה וחושב שהן בוצעו.

לעומת זאת, ארבעה מחקרים בהם השתתפו יחד 163 אנשים, כשמחציתם הכריזו על המטרות שלהם ומחציתם לא, גילו שההישגים של מי שלא הכריזו היו גבוהים יותר מאלו שכן, מהסיבה המוכחת שההכרה (המיינד) לא מבחינה בין דיבור להכרה.

המסקנה המערבית של המחקר ממליצה שנתגבר על הפיתוי לספר ונבחר בשתיקה.

הסינים, שחקרו את הנושא עוד בתקופת לאו דזה כשאנשים גרו במערות או באוהלים, ממליצים לשמור את הקלפים שקיבלנו קרוב לחזה. או בוודאי ללמוד לשחק איתם בחוכמה.

האסטרולוגיה הסינית מבחינה בין כישרון, דיבור והוצאה מהכוח אל הפועל. ניתן לראות במפות האסטרולוגיות שאנשים בעלי יכולת ביטוי חזקה במיוחד ידברו על מעשיהם, אך בסופו של דבר יצאו מתוסכלים משום שהם לא באמת יוציאו את כישורם מהכוח אל הפועל. למעשה, אלה רוצים לזכות בהכרה ולהגיע לרגע שבו יהיו באור הזרקורים ויזכו למחיאות הכפיים, אך ללא פעולה שמיוחדת מצדם. האסטרולוגיה הסינית המגיעה מהתפיסה הטאואיסטית ממליצה לשתוק.

"החכם מחזיק באחד ונעשה מופת לעולם

אינו מציג עצמו לראווה

ולכן נראה בהירות

ולכן מצטיין

אטינו מתרברב

ולכן פעלו קיים

אינו מתיהר

ולכן מאריך ימים" (פרק 22, ספר הדרך והסגולה)

ובפרק 64 כתוב:

"כשהדברים שוקטים, קל לקיימם

לפני שנגלים האותות, קל לחשב צעדים"

אני יכולה להניח שנתניהו פעל בחוכמה בכך שחשף את שחרורו של גלעד שליט לאחר שהפעולות לשחרורו כבר נעשו. לא משנה אם תקראו לזה עין הרע, העיקר: סייג לחוכמה שתיקה.

שרונה פומס, פנג שואי