שתף קטע נבחר

גוגל משנה את תוצאות החיפוש

גרף הידע זו מערכת שאמורה לספק לגולשים תוצאות יותר טובות ומספקות. האפשרות זמינה לגולשים בארה"ב כבר מאתמול, אנחנו נצטרך לחכות קצת, כרגיל

גוגל יהיה הרבה יותר חכם: משתמשים מארה"ב החלו לקבל אתמול תוצאות שונות לחיפושים שערכו בגוגל. השינוי יתפשט לכל השפות וכל האזורים ולדעת גוגל הופך את מנוע החיפוש שלה ליותר אנושי.

 

עוד ב-ynet מחשבים:

 

את הכלי שחולל את השינוי מכנה גוגל ''גרף הידע'' ומדובר בעצם במאגר של ערכים שנאספו במשך שנתיים ממקורות כמו ויקיפדיה, ספר העובדות של ה-CIA גוגל ספרים ועוד. גרף הידע כולל 500 מיליון ערכים  ו-3.5 מיליארד עובדות על אותם ערכים. בנוסף, גרף הידע כולל מידע על הקשרים בין הערכים, כך שאם תחפשו את המושג "מונה ליזה", המאגר ידע לקשר את החיפוש לערכים נוספים הקשורים באמנים מתקופת הרנסנס.

 

סרטון התדמית של גוגל

 

 

היהודים: מחפש הופעה או עם?

אם כן, מה משתנה בעצם בתוצאות? החברה מסבירה את השינויים בבלוג הרשמי שלה. שינוי ראשון הוא לעזור למשתמש לבאר מה הוא רוצה. החברה נותנת כדוגמה את הטאג' מאהאל שהוא גם אתר היסטורי אך גם שם של להקה. לאחר החיפוש המשתמש יקבל אפשרות למקד את החיפוש שלו, בצד התוצאות הרגילות.

 

 

מסתבר שיש גם להקה כזו ()
מסתבר שיש גם להקה כזו

 

השינוי השני עליו מצהירה גוגל הוא שעם גרף הידע המנוע יכול להבין את החיפוש ולסכם לינקים רלוונטיים סביב הנושא. המשתמש שיחפש את מארי קירי ימצא לצד התוצאות גם ריבוע, מעין תעודת זהות עם שנת הלידה של המדענית, שנת מותה ועוד פרטים. בתחתית "תעודת הזהות'' הזו מופיעים גם צאצאיה של קירי ואנשים נוספים הקשורים אליה, או למדע.

 

אני יודע על מה חשבת בחיפוש האחרון ()
אני יודע על מה חשבת בחיפוש האחרון

 

''גרף הידע מאפשר לחפש דברים, אנשים או מקומות שגוגל יודעת עליהם. זהו צעד ראשון חשוב בדרך לבנייה של הדור הבא של החיפוש שיתחבר לאינטליגנציה הקולקטיבית של הרשת והבנת העולם בצורה יותר דומה לבן אנוש'', מסכם המהנדס אמית סנגהאל בבלוג הרשמי של גוגל.

 

למען החברה

יחד עם ההישג הגדול של הפיכת החיפוש לאנושי, יש להניח שישנו עוד מרכיב חשוב לשינוי שעשתה גוגל. אין להכחיש שבעקבות השינוי, בו יקבל המשתמש תוצאות ממוקדות, ותשובות לשאלות שלו הוא יעשה את מה שהרבה יותר חשוב לגוגל מקידום האנושות: יישאר בדף של גוגל וייראה פרסומות ממומנות שלה. אם ניקח לדוגמא את המקרה של מארי קירי, אם הגולש חיפש את בסך הכל את שנת הלידה של המדענית ורצה לדעת איך קוראים לחומר אותו גילתה, אז אין לו באמת סיבה, אחרי שקיבל את המידע, להקליק על הלינק לוויקיפדיה. מנזל טוען ההפך: ''מצאנו שאחרי שקיבלו סיכום טוב יותר של המידע, רוב המשתמשים לא בורחים מיד, אלא הדבר דווקא מעודד אותם להעמיק בנושא. כעת יש להם יותר זמן כי החיפוש היה מהיר יותר''.  

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חיפשתי את מי שיצר את הסימפסונס, קיבלתי גם את השם של ילדיו
מומלצים