הקשר בין תואר אקדמי לסמל סטטוס בשוק העבודה

רבים מאיתנו הולכים ללימודים באוניברסיטה או המכללה לא משום שהם מעוניינים ללמוד מקצוע אלא כי התואר מהווה עבורם סמל מסוים, עוד פסגה לכבוש.

האם קיים קשר בין תואר אקדמי לבין העבודה במציאות? לא בטוח. האם הדבר מקנה כלים? גם לזה אין תשובה ברורה אך יש הסוברים כי קיים קשר בין התואר לבין סמל הסטטוס בשוק העבודה.

מירב רוזנפלד, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, יועצת במרכז לקידום ההוראה והלמידה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה:

"נקודת המבט השכיחה המוצגת היא זו הרואה בתעודת הבוגר- סמל סטטוס ואינה בהכרח לוקחת בחשבון את ההשלכות של השתייכות לסטטוס חברתי זה או אחר, את הדרישות הנגזרות מהשתייכות זו, את מארג היחסים הצפוי בהקשר זה, את מאפייני השגרה העתידיים. התעודה הופכת להיות מושא השאיפות, ובכך נפגע תהליך הלמידה, רמת הפנמת הנושאים הנלמדים ואיכות ההתפתחות האישית. בנוסף, בעתיד עלול הבוגר למצוא עצמו עם סמל הסטטוס "הנכון" בידיו, אך ללא המשאבים המתאימים להתמודדות ארוכת שנים עם תחום העיסוק שבחר לעצמו. כוונתי היא למשאבים פנימיים כגון: מוטיבציה, עמידות בתסכולים בלתי נמנעים, יכולת להתקדמות בתחום התוכן הרלוונטי (ניהולית או מקצועית-רוחבית), יכולת ביצוע אפקטיבי של המשימות הנגזרות מהעיסוק, סקרנות ועניין בהרחבת ידע ולמידה תמידית, וכד'.

לדוגמא, סטודנט שלמד הנדסת תוכנה, יידרש בעתיד לעבודה של שעות ארוכות ורציפות מול מחשב, לחשיבה אנליטית, ליכולת פתרון בעיות יצירתי, לכושר ריכוז גבוה, למשמעת עצמית וליכולת לימוד עצמית. כמו כן, יידרש לגלות עמידות בלחצים ולהתאים עצמו ללוחות זמנים צפופים. תחום זה ידרוש ממנו גם התעדכנות רציפה בכל הפיתוחים וההתחדשויות לאור ההתקדמות המהירה, ויצריך ממנו יוזמה אישית ללמידה אוטונומית.

שלא כמו הסמארטפון, אותו סמל סטטוס שמתחדש חדשות לבקרים וניתן להחלפה בכל עת, המקצוע שבחרנו הופך להיות חלק ממי שאנחנו, מגדיר את זהותנו ומשפיע ביותר על התפתחותנו במגוון תחומי החיים. כפועל יוצא, אמנם בשיחות חולין בהקשרים חברתיים שונים יוכל אותו בוגר להתגאות בתעודה שבידיו אולם לאורך זמן הוא עלול לחוש תסכול, בלבול, חוסר מימוש ולהתקשות להתמיד ולהגיע להישגים בתחומו.

חשיבה מוקדמת מעמיקה בנושא, התייעצות עם אנשי מקצוע, קריאה והרחבת הידע על עולם המקצועות - בכוחם לצמצם תופעה זו ולהקל על הסטודנטים למצוא את הדרך האישית המתאימה לכל אחד ואחד."

בלי תואר? תתוייג כחסר רלוונטיות

רוית אורן, סמנכ"ל קבוצת מעוף משאבי אנוש סבורה כי "במציאות העסקית של ימינו, שעברה תהפוכות רבות, קל וחומר במאה ה- 21 עם התפתחות הטכנולוגיה והקדמה, כניסה לשוק העבודה ללא תואר אקדמי מתייגת את האדם כ'חסר רלוונטיות לארגון'".

"ניתן לומר ששוק העבודה מציב את הלימודים האקדמאים בחשיבות עליונה, דוגמא חיה לכך היא העובדה כי במקומות עבודה רבים תפקידים שנחשבו בעבר לתפקידים שבהם לא נדרשת השכלה בכלל, כיום גם הם צריכים להציג B.A כלשהו, גם אם B.A כללי, כלומר תפקידים כמו שירות לקוחות או פקידה זוטרה שנדרשו לכישוריים בסיסיים בלבד, גם הם היום צריכים להוכיח כושר ניתוח והשכלה בסיסית, היינו תואר ראשון לכל הפחות".

"אם בעבר תואר אקדמי היווה רצון לעסוק במחקר באקדמיה, היום התואר האקדמי הפך לסמל סטטוס כאשר כל אדם שרוצה להתברג בשוק העבודה, מבלי לדבר על קידום בתוך ארגון, חייב להיות בוגר תארים אקדמיים, לכל הפחות בוגר תואר ראשון."