נקודת מוצא: צומת שמשון, אזור בית גוברין. נקודת סיום: אותה צומת. אורך מסלול ההליכה: לא יותר מקילומטר. משך הטיול: משעתיים וחצי עד חצי יום. מפה: מומלץ, אבל לא הכרחי, להצטייד במפת סימון שבילים מספר 9, "מבואות ירושלים".
מושגי יסוד: מערת קולומבריום - בלטינית הפירוש הוא שובך יונים, כינוי למערות שחצובים בהם כוכים קטנים ומסודרים. כמוהן יש בישראל, במצרים ובכל רחבי אגן הים התיכון. שימשו כמערות לשמירת אפר מתים או לגידול יונים לצורכי פולחן. מערת פעמון - על שום המבנה שלה; רחב בקרקעית. הולך וצר כלפי מעלה.
מערות לוזיות
המערות המפורסמות באזור הן מערות בית גוברין, מערות הנטיפים ומערת התאומים. אבל המערות הלוזיות לא פחות מרתקות, הגישה אליהן קלה, לא צריך לשלם דמי כניסה ואפשר לבלות בהן בין שעה לחצי יום במעבה האדמה, צירוף מנצח של קרירות עם טעם של הרפתקה.
כאן המקום למילת אזהרה הכרחית: מערות לוזיות רחבות, לא צריך לזחול בהן, אין בהן סכנה. אף על פי כן, מי שהינו קלסטרופובי בצורה קיצונית, אולי עדיף שיישאר בבית מתחת למזגן. עניין נוסף וחשוב אף יותר – ילדים נדלקים על מקומות כאלה. הם רצים קדימה, הם יכולים לגלות מחילה ולהיעלם בתוכה, או לצאת מטווח הראיה שלכם גם במערה גדולה שקיר חוסם את שדה הראיה בתוכה. הם לא ילכו לאיבוד, המקום לא גדול, הכל קרוב, אף על פי כן עם עלולים לגרום דפיקות לב להוריהם ולעצמם עד שימצאו. רצוי, לכן, לדאוג שיהיו צמודים.
איך מגיעים? נקודת המוצא היא צומת שמשון, עם הכביש הישן רמלה–ירושלים, קרוב לבית שמש. מצומת שמשון נוסעים כעשרה קילומטרים דרומה, לכיוון בית
שמש ובית גוברין. אחרי שעוברים את בית שמש ואת מושב זכריה, מגיעים לצומת: ישר לבית גוברין, שמאלה לגבעת ישעיהו, ימינה לליאון ולוזית. לוקחים ימינה, על כביש 353, בכביש שעובר בין משוכות צבר, חורבות של כפרים ערביים שנהרסו, עוד ארבעה קילומטרים על הכביש הזה, מגיעים אל מול השער של מושב עגור. הכביש מתעקל חדות שמאלה, ממשיכים אתו ארבעה קילומטרים נוספים, ומגיעים אל כביש הגישה למושב לוזית. ממולו, משמאל לדרך, תחנת הסעה, וממנה פונה שמאלה דרך עפר טובה, מסומנת בסימון שבילים כחול. עוד כקילומטר על דרך העפר, ומגיעים למשטח רחב שלידו צפרדע ירוקה לאיסוף אשפה. תתייחסו למשטח הזה כאל מגרש חניה. הגענו.
שביל מסומן כחול לוקח אתכם שמאלה ממגרש החניה. הצימוק של המסלול נמצא ממש מולו, מימין, שימרו אותו לסוף. אם תלכו על השביל הכחול תיכנסו לאזור של בוסתנים נטושים, תעברו מעל מכתש רחב ועמוק, מעין אמפיתיאטרון טבעי ועגול, ואחריו תגיעו למערת קולומבריום יפיפייה: עשרות כוכים קטנים חצובים בסלע גירי בדיוק סימטרי. לא בטוח שהמערה שימשה, כפי שמקובל לחשוב, כשובך ענק של יונים, יתכן ושימשה לאכסון כדי האפר של המתים, בני הישוב שהיה כאן. שביל היורד מן הקולומבריום יוביל אתכם למערה רחבה נוספת, בה מספר כוכי קבורה גדולים יותר בגודל אדם. בדרך חזרה, אחרי שתטיילו בין עצי החרוב, האלונים והזיתים הצומחים בר בשטח (ולא תתקשו למצוא זולה נחמדה לעצמכם כאן), רדו למערכת המערות שמשמאל לשביל המסומן בכחול, ממש סמוך למגרש החניה. כאן יש מערכת של מערות פעמון רחבות, גובהן שלושה עד חמישה מטרים, אולם יוצא מתוך אולם. קריר ומוצל שם ועל הקירות תוכלו להבחין בצלבים ועיטורים גיאומטריים שנחקקו כאן על הקירות למעלה מ-1,500 שנה, כנראה. הקטע הזה הוא חוויה של ממש; אתם בתוך עולם נסתר, מטרים ספורים תחת האדמה. הרכב שלכם אמנם חונה לא רחוק, אבל לשעה קלה אתם לגמרי באווירה ובתקופה אחרת.
פארק בריטניה
מן המערות חוזרים בדרך בה הגעתם, אבל אפשר – וכדאי – לגוון אותה. בדרך חזרה, כקילומטר לפני המפגש המחודש עם כביש 38, תראו שלט כתום המפנה אתכם שמאלה מהכביש לפארק בריטניה. כדאי לפנות – הפארק גדול ומטופח, דרכי העפר כבושות וראויות לכל רכב, יש בו הרבה צל, פינות לפיקניק הכוללות שולחנות וספסלים, וגם מתקני שעשועים להנאת הילדים. נחמד גם לסגור כאן את היום בפיקניק ולא תתקשו למצוא פינה פרטית בהחלט.
תל עזקה
אם תמשיכו על דרך העפר, אחרי כשני קילומטרים תגיעו להצטלבות שבילים. על השלט שיפנה אתכם שמאלה כתוב 'תל עזקה'. סעו בעקבותיו והוא יוביל אתכם אל דרך כבושה ונוחה, שתביא אתכם למגרש חניה למרגלות התל הזה. שביל תלול וקצר מאד (רק כמה עשרות מטרים), מוביל לפסגתו. כדאי לטפס: התל הוא במה סלעית גבוהה, בקצה שני עצי שקד, ביניהם ספסל, לשבת וליהנות מהרוח ומהתצפית המדהימה – רואים את כל עמק האלה, את עמק איילון, את הרי חברון, ביום בהיר אפשר לראות משם את תל אביב. תחת התל הזה התחולל הקרב בין דוד וגולית, ישראל והפלישתים, כתוב בתנ"ך, "חנו בין שכה ועזקה".
חוזרים בדרך שהביאה אתכם אל התל, פונים ימינה בהצטלבות השבילים הקרובה, אחרי כקילומטר מגיעים לכביש 383 ימינה, והוא מחזיר אתכם לכביש 38, משם, שמאלה, חזרה לצומת שמשון, נקודת המוצא של המסלול.
