שבעה מי יודע

הן לא מסתדרות בסנדביצ'ים, לא יכולות להיות בסיס לפיצה, הפינות שלהן מכאיבות בפה. מן הטעם ועד לקלוריות, אין לי פינה חמה בלב ומילה טובה לומר על מצות. הן מהוות אתגר קשה ליצירתיות הקולינרית, ובמיוחד אם מקפידים על דיני החג וגם צריכים להאכיל ילדים שסובלנותם הדתית עומדת ביחס ישר לגחמות האכילה שלהם. בליל הסדר הם עוד מוכנים לנגוס בה. למחרת נשאב את התוצאות מן השטיח ונשמע "לא רוצה". הם צודקים. מצות לא אמורות להיות טעימות אלא להזכיר לנו כמה קשה היתה העבדות, אבל לכי תסבירי את זה לבן שש שדורש, לפי הסדר, פיצה בלי זיתים, חומוס בפיתה בלי דברים ירוקים בפנים, חבילה של ביסלי גריל והמבורגר עם לחמניה. מה תגידי לו? שיחכה שבוע? להלן שבעה פטנטים, שישה מהם לא מסובכים מדי, שנועדו להבליע את המצות בתוך משהו אחר וטעים יותר.

1. כשקולים אותן דקה או שתיים בתנור, מתחת לגריל, הטעם משתפר פלאים. מרגע שהוצאתם אותן מהניילון, הלחות עושה בהן שמות ומוחקת את שרידי הטעם שהיו להן בליל הסדר, כשהיו טריות.

2. מצה בריי, או קציצות מצה וביצה, אבל כאלה שיוצאות נורא אווריריות עם טעם של עוד: מחרבים את הצורה ל–10 מצות בקערה. מוציאים את האגרסיה כשמפוררים אותן ביד. שופכים עליהן בקבוק קטן של מי סודה. מחכים מעט, מערבבים – ומה שלא נספג במצות, סוחטים החוצה. מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים 5 ביצים שלמות, מערבבים היטב, מחממים שמן לטיגון עד שהוא ממש חם ומטגנים עד שמזהיב משני הצדדים. הסודה מתפיחה את העיסה ועושה ממנה לביבות חמודות וקלות לעיכול.

3. וריאציות על סעיף 2 לייסורינו: פטרוזיליה קצוצה, בצל ירוק קצוץ, כף רוטב פסטו שמוסיפים לעיסה – אם הילדים מוכנים לאכול דברים ירוקים – יקפיץ את הלביבות בכמה דרגות.

4. קצת יותר השקעה: רבע קילו בשר טחון, רצוי כבש, בצל גדול קצוץ, שתי שיני שום מעוכות, מלח ופלפל, שמן לטיגון. מזהיבים את הבצל, מוסיפים שום ומטגנים ביחד עד שהשום מעלה ניחוח. מוסיפים את הבשר ומפוררים היטב במזלג תוך כדי טיגון במחבת גדולה. כשהבשר משחים, מוציאים בכף מחוררת וכך נפטרים מעודפי השומן. מוסיפים לתערובת מסעיף 2 ומטגנים.

5. קצת אחרת, ובעדינות: חוצים 4 מצות לחצאים. בקערה לא עמוקה או בתבנית פיירקס רבועה, שופכים כוס מים וטובלים את חצאי המצות כך שיירטבו מעט אבל לא יהפכו לסמרטוטים גמורים. מניחים על השיש או על קרש. על חצי מצה רטובה מניחים פרוסת גבינה צהובה שטעימה לכם ולטף. אם יש בבית רוטב עגבניות טעים וביתי, מורחים מעט ממנו על הגבינה. מכסים בחצי מצה נוספת ומהדקים. בתבנית אחרת, טורפים שתי ביצים גדולות עם מעט מלח ופלפל. במחבת גדולה, מחממים שמן. טובלים בזהירות את הסנדביץ' השברירי בביצים הטרופות ומחליקים לתוך המחבת בעזרת מרית מתכת. מטגנים עד שהעסק מזהיב משני הצדדים. אצלי בבית קראו לזה "טוסט של רמאים". לא אוהבים גבינה? אפשר לעשות טוסט מטוגן כזה גם עם פרוסת פסטרמה או נקניק. ואפשר גם וגם, כמובן.

6. אופציה למשקיענים עם המון זמן פנוי: במאגר המתכונים שלנו, הקישו "לזניה צמחונית", החליפו את עלי הלזניה במצות מלוחלחות במעט מאוד מים, ותקבלו גרסה כשרה לפסח. בהצלחה.

7. אופציה מתוקה: מכינים ממרח שוקולד ביתי וגם טעים, הנה כך: 300 גרם שוקולד מריר, 2 כפות שמנת מתוקה, 100 גרם חמאה מרוככת, 2 חלמונים, 50 גרם אבקת סוכר ועוד כף, כף גרד קליפת תפוז, 3 כפות ליקר תפוזים, חצי כוס מים, 5 מצות. בתבנית רבועה שתכיל את המצות בנוחות, מערבבים ליקר, מים וכף אבקת סוכר. מכינים את הממרח: בסיר קטן, מניחים את השוקולד, שבור לקוביות, וזולפים את השמנת המתוקה ממעל. ממיסים על אש קטנה תוך כדי ערבוב. מורידים מן הכיריים, מקררים 10 דקות, מבליעים פנימה את החמאה. מערבבים חלמון ואבקת סוכר עד שהם מתאחדים יפה, ומבליעים אותם פנימה לעיסת השוקולד. מסיימים בגרד התפוז ובערבוב נמרץ. ועכשיו להרכבה: טובלים כל מצה בתבנית הליקר, עד שהיא נרטבת אך לא נהיית סמרטוט גמור. מניחים על משטח עבודה ומורחים בממרח שוקולד. טובלים מצה נוספת בליקר ומניחים ממעל, ככה עד שחמש מצות רטובות מכוסות היטב בממרח. מורחים גם בצדדים וממעל. עוטפים בנייר כסף ושולחים למקרר ל – 4 שעות לפחות. מוציאים וחותכים לריבועים נטולי פירורים. זה טעים במידה מדאיגה, עתיר קלוריות ומאפשר לתרגל הורות יצירתית לילדים נפגעי פסח. "מצה? איפה יש כאן מצה?" אומרים לזאטוטים ומעפעפים בחן. באופן עקרוני אסור לשקר לילדים, אבל בחג הזה אלוהים עסוק מכדי להעניש אותנו.