ריח משכר של פריחת הדרים מקדם בימים אלה את פני כל מי שבא לרחובות מצפון. מתברר שלעיר המדע יש עדיין עתודות של פרדסים, גם אם חלקם נעקר לטובת מבני מגורים או בנייני היי-טק.
לרחובות יש היסטוריה מפוארת של פרדסנות. בלב אזור התעשייה עתירת הידע בצפון העיר, ובצמוד למכון וייצמן, מצוי הפרדס הראשון של המושבה, הידוע כ"פרדס מינקוב". באחרונה שוקם בית האריזה, ניטע פרדס חדש ובתוכנית לשקם מבנים נוספים במתחם.
עבודה עברית
את הפרדס בשטחו המקורי, 150 דונם, נטע זלמן מינקוב בשנת 1904, והוא ניטע בצד הדרך בין יבנה לרמלה ולוד בנתיב "דרך הים" הקדומה. מינקוב קבע כי כל העבודה בפרדס תיעשה רק על ידי יהודים. מדובר בתקופת העלייה השנייה, ועשרות פועלים יהודים שהגיעו לרחובות נקלטו בידי מינקוב.
סמוך לפרדס הקים מינקוב חצר מוקפת חומה עם שני שערים. ליד אחד מהם בנה רהט, שהיה ידוע בשם "סביל בייארת מינקוב" (בייארת - פרדס בערבית). בתוך החצר נבנו בית אריזה, מחסנים, אורוות, חדר אוכל ורחצה לעובדים וחדר לשומר (ששוקם ממש בימים אלה). בפינה הצפון-מזרחית הוקם מבנה בן שתי קומות, כאשר בקומה השנייה היה משרדו של מנהל הפרדס ועל הגג פעמון שהכריז על תחילת העבודה וסיומה. מעבר לחומה נבנתה בריכת אגירה גדולה להשקיה, שנוצלה גם לשחייה. הבריכה נשמרה במצב סביר.
מינקוב מת בשנת 1911. המשפחה ירדה מנכסיה וחלקים מהפרדס נמכרו. הבעלים האחרון של 50 דונם מתוך הפרדס המקורי, כולל החצר (2.5 דונם) הוא עו"ד בן ציון צנעני מרחובות, שעבד בילדותו בפרדסי הסביבה. "הגעתי למסקנה שלא אוכל לעמוד לבדי במימון פרויקט השימור של המבנים שהלכו ונהרסו, והחלטתי לתרום עשרה דונמים לרשות הציבור", מספר צנעני.
הקרוב השווייצרי תרם לשימור
בשנת 1995 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תב"ע הפרויקט (רח-2005 ח/1) לגבי עשרת הדונמים בתוכם "אתר לשימור".
עבודות השימור החלו ב-1998, וכמו בכל פרויקט שימור התעוררה בעיית המימון. עלות העבודות נאמדת בכשני מיליון דולרים. כאן נכנס לתמונה נכדו של אחיו של זלמן מינקוב, איש העסקים השווייצרי פרנסיס מינקוב.
על כניסתו של פרנסיס לתמונה אחראים נשיא המועצה לשימור אתרים, שלמה הלל, ומי ששימשה שנים רבות מנהלת סניף החברה להגנת הטבע ברחובות, ישראלה קומפטון. הלל, באחד מביקוריו בשווייץ נועד עם פרנסיס ועניין אותו בפרויקט. זה נענה לאתגר והכריז כי יתרום מיליון דולר (בשלבים), אם עיריית רחובות תשקיע סכום זהה. העירייה לא יכלה לסרב.
שילוב בין ישן לחדש
בשלב הראשון ניטע פרדס, אולם להבדיל מהפרדס המקורי, ניטעו בו כל זני ההדר הקיימים כיום. בשלב שני שיקמו את בית האריזה שפתוח לקהל (בתיאום מראש).
מנהל מוזיאון מכון איילון הסמוך (סיפור מעניין בפני עצמו), איצ'ה גולן, וכרמית רפפורט (לשעבר מנהלת מחלקת בניין ערים בעיריית רחובות) אחראים מטעם המועצה לשימור אתרים על הפרויקט. רפפורט, מנהלת הפרויקט, מספרת כי בית האריזה ממחיש את תהליכי האריזה בתקופות השונות והוא מושך ילדים ומבוגרים כאחד. את התצוגה הכינה חברת "תמוז".
המבנה עצמו, בשטח של כ-100 מ"ר, בנוי כיתר המבנים מאבני כורכר שטויחו. הגג עשוי רעפים "מרסליים" שנאספו מבתי אריזה שפורקו. בחזית ישנה סככת פח, כפי שהיתה במבנה המקורי. הרצפה עשויה עץ כדי למנוע פגיעה בפרי. מהחלונות עדיין נשקף נוף פסטורלי של שדות וחורשת אקליפטוסים.
רפפורט מציינת כי פרדס מינוקב ישולב בעתיד ב"פארק הצפון של רחובות" והשילוב, לדבריה, בין הישן והחדש - מבני תעשיית ההיי-טק ומכון וייצמן בסמוך - מבטיח מרקם מיוחד במינו.
תיאום ביקורים באתר – במכון איילון (כרמית רפפורט) טל': 9300585-08 או 9406552-08.
