| |
לדחות את הצריכה לעתיד
מהו חיסכון? איפה חוסכים וכמה? מה ההבבדל בין מכשירי החיסכון השונים? כל מה שצריך לדעת לפני שסוגרים את הכסף בבנק
YNET
חיסכון הוא למעשה דחיית צריכה לעתיד. במקום להשתמש כיום בכסף הפנוי העומד לרשותנו, הוא נשמר ויוצא בעתיד למטרות שונות, כמו רכישת דירה, מכונית, טיול, שמחות משפחתיות או כל מטרה אחרת.
לחיסכון חשיבות רבה בהנעת כלכלתו של כל משק, שכן הוא מאפשר מימון השקעות ופעילות עסקית. הבנקים, שתפקידם לתווך בין חוסכים ללווים, משתמשים בחסכונות הציבור כמקור למימון פעילות עסקית, ולכן הם מוכנים לשלם לחוסכים ריבית על השקעתם.
לכאורה, ציבור החוסכים כולל אנשים מכל שכבות הציבור, אולם באופן טבעי נוצר חלק ניכר מהחיסכון במשק על ידי מבוגרים מעל גיל 40. זוגות צעירים חוסכים פחות, משום שהם מצויים בשלב של הקמת בית וביצוע השקעות גדולות.
לעומתם, ההכנסה הפנויה של זוגות שכבר התבססו גדולה יותר ומאפשרת הפניית חלק גדול יותר מהכנסתם לחיסכון.
היכן חוסכים וכמה?
החיסכון בישראל מרוכז ברובו במערכת הבנקאית. הבנקים עוסקים בקשת רחבה של תחומי פעילות, החל מפיקדונות לסוגיהם השונים, דרך קופות גמל וקרנות נאמנות וכלה בניירות ערך. עיקר החיסכון של הציבור הרחב הוא בתוכניות חיסכון שהבנקים מציעים ואינן סחירות. זאת, להבדיל מהשקעות בניירות ערך שנסחרים בבורסה.
למעשה, גם כספים המושקעים בבורסה הם סוג של חיסכון, בעל סיכון וסיכוי גדולים יותר, אך בציבור הישראלי מקובלים מאוד מכשירי החיסכון הסולידיים, כמו תוכנית חיסכון צמודת מדד לשנתיים או פיקדון שקלי לתקופות קצרות יותר.
כל צרכן קובע בעצמו את הסכום שהוא מעוניין לחסוך, בהתאם להכנסה הפנויה שלו. חשוב לזכור, שריבית הזכות המשולמת על הפקדות, לעולם תהיה נמוכה מריבית החובה שבנק גובה בגין יתרה שלילית (אוברדרפט).
המשמעות של עניין זה הנה, שחוסך המצוי באופן קבוע באוברדרפט צריך להשוות את התשואה שהוא מקבל על החיסכון אל מול עלות המימון. לעתים, כדאי יהיה להקטין את סכום החיסכון, כדי לא לשלם ריבית על האוברדרפט.
ההמלצה הזו רלוונטית במיוחד אם החשבון מצוי בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, כי אז הריבית גבוהה יותר.
סכום החיסכון קובע במידה רבה את הריבית שתשולם בגינו. ככל שסכום החיסכון גבוה יותר, כך הריבית שתשולם בגינו תהיה גבוהה יותר.
מה ההבדל בין חיסכון כפוי לחיסכון וולנטרי?
חסכונות הציבור נוצרים באמצעות שתי צורות התנהגות עיקריות: חיסכון כפוי, זה המבוסס על הפרשות סוציאליות במסגרת מקום העבודה לביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות פנסיה. מול אפיק זה מצוי החיסכון הוולנטרי: בתוכניות חיסכון, פיקדונות, מלווה קצר מועד (מק"מ) וקרנות נאמנות.
ההשקעה במכשירים הפנסיוניים (קרן פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים) היא סוגיה מורכבת וארוכת טווח, ולפיכך היא כרוכה בהתאמה ובייעוץ מקצועי צמוד לכל אדם בנפרד. למעשה, גם השקעה בניירות ערך סחירים מורכבת יותר מהשקעה בתוכנית חיסכון ומבוססת על מידת הסיכון שמוכן החוסך לקחת על עצמו (על כך במדריך למשקיע בבורסה – ראו קישור).
החיסכון הכפוי, כשמו כן הוא. הוא לא מאפשר לחוסך לקבוע את גובה הסכום שיופנה לחיסכון (משום שקיימות נוסחאות קבועות לכך), הוא מגביל מאוד את החוסך בבחירת אפיקי ההשקעה ואין בו גמישות במשיכת הכספים. החיסכון הכפוי כמעט ואינו דורש מהחוסך לקבל החלטות השקעה ובמקביל יש בו גם יתרון אחד בולט: הוא מאלץ את העובד לחסוך.
לעומת זאת, החיסכון הוולנטרי מחייב את החוסך לקבל בעצמו את כל החלטות: סכומי החיסכון, תקופת החיסכון, אפיק ההשקעה ובחירה בגוף המתאים לניהול החיסכון.
מה ההבדל בין מכשירי החיסכון השונים?
תוכניות החיסכון השונות נבדלות זו מזו באפיק ההצמדה, תקופת החיסכון ותנאי השבירה. האפיק הפופולרי בשנים האחרונות הוא פיקדונות שקליים לא צמודים. בנק ישראל נקט בשנים האחרונות במדיניות מרסנת ולכן קבע את שיעור הריבית במשק ברמות גבוהות, מה שהביא למשיכת כספים רבים לפיקדונות השקליים.
היתרון העיקרי של הפיקדונות השקליים הוא הנזילות. ניתן להפקיד כספים באפיק זה לכל תקופה, החל מיום ועד שנתיים. הניסיון מלמד שגם סכומי כסף המופקדים בפיקדונות קצרים של שבוע או חודש, נוטים להישאר בסופו של דבר לתקופות ארוכות מאוד. דבר זה מעיד על כך, שהחוסכים מעדיפים לא פעם לוותר על תוספת מסוימת לריבית ובלבד שתישמר להם היכולת למשוך את הכספים בכל עת.
הבנקים מציעים פיקדונות שקליים לא צמודים, פיקדונות צמודי מדד, פיקדונות צמודי מט"ח (בעיקר דולר) ובשנים האחרונות גם פיקדונות במט"ח. האלטרנטיבה למכשירים אלה היא השקעה במלווה קצר מועד (מק"מ), שמונפק על ידי בנק ישראל, או רכישת קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באפיק השקלי הלא צמוד.
השקעה בקרן נאמנות יכולה להניב לחוסך תשואה גבוהה במעט לעומת זו שמציעים הבנקים, אולם אין מדובר בתשואה מובטחת. הנטייה של הציבור לרכוש פיקדונות שקליים בבנקים, מעידה כי רובנו מוכנים לוותר על התוספת הקטנה בריבית ובלבד שנדעו מראש מה אנו מקבלים.
מהו חיסכון צמוד מדד?
תוכניות החיסכון הצמודות למדד היו במשך שנים רבות מכשיר ההשקעה הפופולרי ביותר ובעיקר אמורים הדברים לגבי תוכניות לשנתיים. ההפקדות בתוכניות אלו היו פטורות ממס ולכן משכו אליהן כספים רבים. וזאת, בניגוד להשקעות בפיקדון צמוד מדד או בפיקדון צמוד מט"ח, הכרוכה בתשלום מס של 35% על הרווח הריאלי.
החסרון העיקרי של תוכניות אלה הוא הנזילות, שכן, משיכת הכספים (שבירה) בטרם הגיעה התוכנית לסיומה כרוכה ב"קנס שבירה". כלומר, בריבית מופחתת על החיסכון. שבירה בשלבים הראשונים של חיי התוכנית אינה מזכה את החוסך בריבית כלל, ושבירה לקראת מועד סיום התוכנית מזכה את החוסך בריבית מופחתת.
יש הרואים בקנס השבירה סוג של יתרון, משום שהוא מעודד את החוסך להמשיך לחסוך ולא למשוך את הכספים למטרות מזדמנות. עם זאת, היתרון הגדול שהיה במשך השנים לחיסכון צמוד המדד עשוי להיעלם בקרוב.
לאחרונה פרסמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, אבי בן בסט, המלצות לרפורמה בתחום המיסוי, הכוללת בין השאר המלצות להטלת מס של 25% על רווחי ההון בכל מכשירי החיסכון (מס על הרווח הריאלי בלבד – זה שמעל שיעור האינפלציה), לרבות תוכניות צמודות מדד ופיקדונות שקליים. בשלב זה לא ברור אם הרפורמה תצא כלל לפועל ובאיזה מתכונת.
מה הן תוכניות ברירה?
הבנקים מציעים מפעם לפעם, בהתאם לתנאי השוק, תוכניות המאפשרות ללקוח לבחור את מסלול ההצמדה לא רק בתחילת התוכנית, אלא אף במהלך תקופת החיסכון או בסופה. כך, למשל, יכול הבנק להציע תוכנית המעניקה לחוסך את הגבוה מבין ריבית דולרית או ריבית שקלית.
תוכניות אלה מכונות תוכנית ברירה ויתרונן הבולט טמון באפשרות לקבל בדיעבד את מסלול ההשקעה הרווחי יותר. ואולם, הגמישות הזו יכולה לבוא לעתים על חשבון תוכנית רגילה, המבטיחה מראש ריבית גבוהה יותר למסלול כזה או אחר.
מה עדיף: ריבית או מענק?
בתוכניות חיסכון רגילות מבטיח הבנק הצמדה למדד, בתוספת ריבית כלשהי. אבל יש גם תוכניות בהן מובטח לחוסך מענק בתום תקופת החיסכון. חשוב לזכור כי לעולם יהיה המענק גבוה משיעור הריבית השנתית, שכן הוא מתייחס לשתי שנות השקעה או יותר ולא לאחת. בעוד שתוכנית הברירה נותנת מענה לצורך אמיתי של לקוחות בתקופות של אי ודאות, תוכניות החיסכון בהן מובטח לחוסך מענק, אינן אלא גימיק!.
למעשה, המענק הוא שם אחר לריבית שמשלם הבנק. דוגמה: בנק מבטיח ריבית של 5% לשנה בתוכנית צמודת מדד לשנתיים. בנק אחר מבטיח מענק של 10% בגין שתי שנות חיסכון. איזה מהבנקים מבטיח ריבית גבוהה יותר?
כדי למצוא את התשובה, יש לחשב כמה שווה מענק של 10% במונחי שנה אחת, והתשובה היא 4.88%. כלומר, ריבית של 5% לשנה עדיפה על מענק של 10% לשנתיים. ההבדל בריבית המשולמת בשתי התוכניות נובע משיטת החישוב הבנקאית, הקרויה "ריבית דריבית".
|
