הכי באזזזזז
    וידאו ynet
    צילום: דובר צה"למחבלים שיצאו ממנהרה בישראל יורים וסופגים אשצילום: אסף קמר"התקשרו ואמרו שהבן נפצע. ניסע אליו"(צילום: אסף קמר)ההסברים של צה"ל בערבית
    בדואים, מוסלמים ונוצרים בשירות צה"ל
    חיילי גדוד הסיור המדברי, המורכב מבדואים, ערבים-מוסלמים ונוצרים, הועברו בתחילת האינתפיאדה ממשימות לכידת מבריחי גבול ללחימה מול הפלסטינים ברפיח. "לכל חייל כאן יש את הדילמה הבסיסית בלחימה מולם", אומר אמיר, סגן מפקד פלוגה, תושב רהט. אחד החיילים מנצרת, שיצא לחופשה במהלכה נהרג קרוב משפחתו במהומות אוקטובר בעיר, החליט לא לחזור. מאז תחילת האינתיפאדה ירד גם ב-50% שיעור המתגייסים ליחידה

    "לכל חייל כאן יש את הדילמה הבסיסית – הלחימה מול הפלסטינים אינה חלק טבעי מתרבותם, וכל אחד עושה את החשבון שלו על כך", כך אומר סגן אמיר, סגן מפקד פלוגה ג' בגדוד הסיור המדברי, המוצב ברפיח, שכל חייליו הם בדואים, ערבים נוצרים ומוסלמים מהנגב והגליל.
    השבוע פרצו חיילי הפלוגה, יחד עם דחפורים של חיל ההנדסה, פעמיים לתוך השטח הפלסטיני והרסו עמדות של הביטחון הלאומי מהן ירו צלפים פלסטינים לעבר פועלים ישראלים וחיילי צה"ל ששהו סמוך לגדר המערכת.
    כמות אירועי הירי, הרימונים והמטענים שספג מוצב תרמית בו מוצבים חיילי הגדוד היא הגבוהה והאינטנסיבית ביותר שכוח כלשהו של צה"ל הכיר ב"אינתיפאדת אל אקצה". ב-5 בפברואר אף איבדה הפלוגה את סמל רוז'ה סלאמה מתורעאן, שנהרג מפגיעת צלף פלסטיני.
    בגדוד הסיור המדברי, שהוקם במהלך שנות ה-80, יש כיום חמש פלוגות רובאיות. בעיתות רגיעה הוא מוצב באזור רפיח ובגבול מצרים, כשעיקר משימותיו הן ללכוד מבריחי גבול, שמבריחים סמים לישראל ואמצעי לחימה לרשות הפלסטינית, ומסתננים מתוך שטחי הרשות לשטח ישראל.
    מאז תחילת הלחימה בשטחים, התכנס הגדוד לאזור רפיח, ובמשך שבעת החודשים האחרונים עברו החיילים ממרדפים בג'יפים אחרי מבריחים, למאבק בצלפים פלסטינים, תוך שהם נוסעים בעיקר במשוריינים ממוגני גחון.

    "סבא שלי שירת בצבא הבריטי"

    בצה"ל סירבו לאפשר לצלם את החיילים לכתבה, וכנראה שידעו מדוע. בצבא מעדיפים שביישוביהם של החיילים לא ידעו כולם מה מעשיהם בצבא. אמיר דווקא מרגיש אחרת. "אני גר ברהט, ואין לי בעיה להגיע הביתה במדים", אומר אמיר. "סבא שלי שירת בצבא הבריטי כשהם היו בארץ. אבא שלי היה בצה"ל וגם אני. זה עובר אצלנו במשפחה. יש ברהט גם הרבה אנשים שלא רואים את השירות בצה"ל בעין יפה, למשל משפחה אחת שמאוד מזדהה עם הפלסטינים ועם התנועה האיסלאמית. אבל רבים מאוד מבני המשפחה הם בעלי תפקידים בממסד, עובדים במשרד החינוך, בבתי הספר של המדינה, אז אני לא רואה עניין מיוחד בשרות שלי".
    לדברי קצינים בגדוד, לחלק מהחיילים דווקא יש בעיות קשות מאוד: "חייל אחד בגדוד, תושב נצרת, יצא לחופשה ובמהלכה הוא טילפן אלינו ואמר שהוא לא חוזר יותר. קרוב משפחה שלו נהרג במהומות בנצרת, כנראה מירי של שוטרים. הוא לא יכול היה לחזור לאחר מכן לשירות בצה"ל. זו היתה עבורו דילמה שלא ניתן לפתור, והמשפחה שלו לא היתה מקבלת את העובדה שהוא היה חוזר לצבא", סיפר אחד הקצינים.

    "אם נדבר על הבעיה, היא עלולה להתעורר"

    לדברי כמה מהקצינים, מאחר והגיוס לצה"ל עבור בדואים וערבים הוא התנדבותי (המתנדבים משרתים שלוש שנים) השפיעה האינתיפאדה גם על שיעורי הגיוס ליחידה. "אם בעבר היו לנו מחזורים של 40 או 60 חיילים במחזור, היום אנחנו מדברים על חצי מזה.
    מפקד הגדוד, סא"ל ויקטור סודאי, אומר כי מחזורי הגיוס בחורף קטנים יותר בכל השנים, ומציע להמתין לגיוס אוגוסט הקרוב. "כרגע אין בעיה כזאת, אבל אם נדבר על כך הרבה, הבעיה עשויה להתעורר ולהיווצר", הוא אומר.
    בעיה אחרת של חיילי הגדס"ר היא חזרתם לאזרחות. פעמים רבות הם חוזרים לכפרים ומוצאים את עצמם במציאות שרשויות הרווחה בישראל מכנות "מוקדי אבטלה". סא"ל סודאי הציע למנהלי מסוף רפיח, זה שנפתח ונסגר מדי כמה ימים למעבר פלסטינים, כי חייליו המשוחררים יעבדו במסוף כמאבטחים וכמפעילי ציוד מכני וטרקטורים. במסוף מורגשת נכונות להיענות לבקשה.


    פרסום ראשון: ,
    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה בדואים, מוסלמים ונוצרים בשירות צה"ל
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      הלחימה בשטחים
      צילום פליקס פריש
      סא"ל ויקטור סודאי. "עדיף לא לדבר על הבעיה"
      צילום פליקס פריש
      צילום פליקס פריש
      מוצב תרמית ברפיח. כמות האש הגבוהה ביותר
      צילום פליקס פריש
      פרופורציה
      ynet ספיישל
      מזג אוויר
      המייל האדום
      בלוגוס
      ביטוח