מבדיקת המבקר את טיפול משרד החינוך באלימות בבתי הספר עולה, כי בתי הספר אינם טורחים לדווח על ארועים אלימים המתרחשים אצלם, אלא במקרה בו יש צורך בדיווח לחברת הביטוח.
על פי דו"ח המבקר, הבחירה שלא לדווח נובעת מהכחשת התופעה. "כאשר תלמיד עובר עבירה פלילית", מוסיף המבקר, "חוששים לעתים אנשי הצוות החינוכי בבית הספר שאם ידווחו למשטרה על המעשה, ינסו הורי התלמיד להתנקם בהם או שהדיווח יפגע בעתיד בילד". בירור משרד המבקר העלה כי מנהלי בתי ספר העדיפו למסור דיווחים בעל פה על אירועים שונים, או דיווחים שנכתבו בצורה מעורפלת.
דו"ח ועדת וילנאי מיושם בעצלתיים
בסיכום פרק האלימות בקרב הנוער, מציין המבקר כי בעקבות פירסום דו"ח ועדת וילנאי – גובשו מספר המלצות למיגור התופעה. בין היתר הוקמו מסגרות משותפות לטיפול באלימות, בעיקר בין משרד החינוך והרשויות המקומיות – אולם שיתוף פעולה זה עדיין בשלבי גיבוש בלבד, שנתיים לאחר פירסום הדו"ח.
הנשירה מבתי הספר במיגזר הערבי איננה מטופלת
המבקר מותח ביקורת על דרך הטיפול בנוער שנפלט ממערכת החינוך, ובעיקר על טיפול הרשויות בנוער במגזר הערבי. "לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", נכתב בדו"ח, "בשנת 1999 שיעור בני הנוער המנותקים (בנים שאינם לומדים ועובדים) מכלל בני ה-15 עד 17 היה 7.4 אחוזים ומספרם 12,320. מהם טופלו ביחידות שברשויות המקומיות בסך הכל 6,000 בני נוער מנותקים, שהם 49 אחוזים בלבד מכלל הנוער המנותק.
לדעת משרד מבקר המדינה, יש להתמקד בטיפול באוכלוסיה שנשרה ממערכת החינוך, מכיוון שלאוכלוסיה זו לא יוחדו גופים ומסגרות טיפוליות אחרות. בני נוער אלה מועדים לשוטטות, בטלה ואף לעבריינות ובחלקם הגדול אינם מתגייסים לצבא".
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 99' לא למדו במערכת החינוך 7,000 בני נוער בני 15 עד 17 מקרב בני המיעוטים. כאלפיים מהם לא למדו אך עבדו וכחמשת אלפים "היו מנותקים", כהגדרת המבקר. רק 6 אחוזים מהמנותקים טופלו על ידי משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך – הזנחה המסכת את עתידו החברתי והכלכלי של הנוער המופלה לרעה בטיפול.
שירות המבחן לא פגש עבריינים צעירים שהזדקקו לו
המבקר בדק את הטיפול במאות תיקים פליליים ותיקים שלא הסתיימו בהגשת תביעה נגד החשודים. ב-85 אחוזים מהתיקים נמצאו ליקויים כגון ליקוי בפניה לשירותי המבחן, ליקוי בתהליך החקירה וליקוי בדרך סיווג התיק. במחוז ירושלים נמצא שיעור גבוה במובהק של ליקויים.
המבקר מצא שב-17 אחוז מהמקרים בהם הוחלט לפתוח תיק פלילי לקטין – התיק נפתח למרות שעמד באמות המידה לנקיטת הליך אי תביעה. קל וחומר, חומר חקירה במקרה של קטינים ערבים: פעמים רבות מדי, לפי המבקר, סווג החומר כפלילי למרות שעל פי החוק ניתן היה להסתפק בסגירת התיק.
קטינים החשודים באירועים שהמשטרה החליטה לסגור את התיק בעניינם, מופנים לשירות מבחן במטרה להצילם ממעגל הפשע. ברם, על פי המבקר ידיו של שירות המבחן עמוסות בעבודה וקציני המבחן אינם מבצעים תחקירים ביסודיות, חוות הדעת אינן נכתבות בזמן ומעל הכל, ישנם קטינים ששירות המבחן אינו יוצר עימם קשר כלל.
