הדו"ח מתייחס לאופן הלא שיוויוני של גביית ארנונה מתושבים וקובע כי "נשתמרו העיוותים בתעריפי הארנונה, המתבטאים בכך שאין מתאם בין הארנונה לבין הרמה החברתית כלכלית וכי נפגעות במיוחד רשויות מקומיות חלשות שתעריפי הארנונה שלהן גבוהים יחסית והמענק לאיזון נמוך יחסית".
הדו"ח קורא למשרד הפנים לבחון מחדש את שיטת הארנונה ושיעוריה ואת הקשר בינה לבין מדדים חברתיים-כלכליים ומדדים אחרים.
בעניין חלוקת כספי תמיכות לקריות חינוך מוצא משרד המבקר "פגם מנהלי חמור ומטיל ספק בתקפותם". בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה מצא המבקר ניגודי עניינים וסדרי מינהל לא תקינים, בין היתר ניגודי עניין בין תפקידו של חבר ועדה מחוזית לבין אינטרס אישי שלו.
בעניין הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים קובע הדו"ח כי למרות שהוועדה היא מנגנון תכנוני ייחודי להגנת הנוף הכפרי, לשימור הסביבה ולתרומה לתכנון הלאומי ושחברי הוועדה אמורים לשמור על איזון בין הצורך לשימור הקרקע החקלאית לבין צורכי הפיתוח, הרי שנמצא ש"אין בידי הוועדה מפה המסווגת את הקרקעות לפי הפוטנציאל החקלאי שלהן ואין בנמצא 'קווים אדומים' התוחמים קרקעות חקלאיות שאין להפשירן".