עונשו של מרדכי: מאסר על תנאי

בית משפט השלום בירושלים גזר אחר הצהריים (יום ב') על השר לשעבר יצחק מרדכי עונש של שנה וחצי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. מרדכי לא קיבל מאסר בפועל.

גזר הדין התקבל ברוב של 2 שופטים מול אחת: השופטת רבקה פרידמן-פלדמן היתה סבורה שהיה ראוי לגזור על מרדכי 4 חודשי מאסר לריצוי בכלא.

השופטים קבעו כי בעבירות שביצע מרדכי יש קלון - אולם משום שלא הוטל עליו מאסר בפועל, ייתכן שהוא יוכל להמשיך ולשמש כחבר כנסת (קישור לגזר הדין המלא - בצד הכתבה). הפרקליטות תשקול לערער על גזר הדין.

דעת הרוב: "אין להשליך את גיבור האתמול"

בדעת הרוב, שכתבו השופטים יעקב צבן ורפי כרמל, הם כותבים כי התחבטו קשות בשאלה איזה עונש לגזור על מרדכי. "במקרה שלפנינו" אמר השופט יעקב צבן, "המשימה קשה פי 77, שכן איש ציבור מן המעלה הראשונה, איש צבא מנעוריו, חיל וקצין עתיר זכויות, עבר עבירות מין שחברתנו סובלת מהן וסולדת מהן. עבירות שיש בהן קלון".

השופטים הדגישו כי המעשים בהם הורשע מרדכי מצדיקים הטלת עונש של מאסר בפועל. "מעשים נלוזים", כינו אותם השופטים בהכרעת הדין. למרות זאת, קבעה דעת הרוב כי יש להתחשב בנסיבות המקילות עם מרדכי. "בצד החשבון שעורכת החברה עם הנאשם שעבר עבירות מין משמעותיות", כתבו השופטים", "חייבת החברה לאדם זה חוב של ממש, ובית המשפט אינו יכול להתעלם מכך. מדובר במפעל חיים של אדם שגם אם חטא באופן חמור, לא ראוי להתעלם ממפעל זה ולהתמקד בעבירות שבוצעו. מדובר בעברו של אדם שנבנה לאורך שנים, לעתים תוך סיכון חייו, ללא קשר עם ההליך הפלילי כאן. שירות צבאי מפואר אינו מהווה חסינות מפני עונש, אולם ביום בו השם הטוב נפגע והמוניטין הציבורי מתרסק, השירות המפואר נשקל לכף זכות, וביום פקודה חברה אינה צריכה להשליך את גיבור האתמול אשר למרבית הצער הוא העבריין היום".

השופטים גם העירו כי חקירת המשטרה במקרה זה היתה "מיוחדת", משום שראש מחלקת החקירות במשטרה, ניצב סידבון, קיים שיחות אישיות על מנת לשכנע את המתלוננות להתלונן.

לפיכך, קובעת דעת הרוב כי מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים נדירים בהם אין להטיל מאסר בפועל, והשופטים מחליטים להסתפק בעונש של 18 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

דעת המיעוט: "המסר המועבר קשה ביותר"

דעת המיעוט של השופטת רבקה פרידמן פלדמן סברה כי דווקא בשל מעמדו של מרדכי צריך היה להחמיר עמו: "יש לזכור כי דוקא בהיותו של הנאשם במקום בו היה - קצין צה"ל בדרגה הכמעט גבוהה ביותר האפשרית, אלוף כל הפיקודים, שר הביטחון בממשלת ישראל, ובנצלו מעמדו בתפקידים אלה בעת ביצוע העבירות, טמונות גם הנסיבות המחמירות מבחינתו של הנאשם. דווקא אדם בדרגות בכירות כאלה, ראוי שיהווה דוגמא לכפופים לו, כשבמקרה זה הדוגמא שנתן הנאשם גרועה ביותר והמסר המועבר לאנשי צבא ולאחרים קשה ביותר".

השופטת התייחסה גם לטענות על חקירה "מיוחדת" במקרה של מרדכי: "יתכן שאילו היה מדובר באדם אחר", היא כתבה, "לא היתה המשטרה טורחת לחקור באינטנסיביות כפי שחקרה, אולם, לאחר שנתברר משפטו של הנאשם ונקבע כי ביצע את המעשים המיוחסים לו, אין לו אלא לבכות את חוסר מזלו על גילויין של העבירות, ואין הוא יכול להנות מכך שאלמלא נתגלו לא היה נענש בגינן".

השופטת אמרה כי לטעמה היה מקום להטיל על מרדכי ארבעה חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי.

פרקליטו של מרדכי: "פסיקה ראויה"

מרדכי אמר בעקבות ההחלטה: "אני חוזר על מה שכבר אמרתי בעבר - אני חף מפשע ואני אוכיח שאני חף מפשע". תומכיו של מרדכי קיבלו את פניו מחוץ לבית המשפט בזעקות "הוא זכאי". לבית אמו של מרדכי בטבריה הגיעו בני משפחה רבים. האם שמחה אמרה ל-ynet: "שתקנו חודשים ונמשיך לשתוק. אתם תחליטו מה שאתם רוצים. אני לא חושבת היום על שום דבר מלבד זה שהוא זכאי, היה זכאי ויהיה זכאי".

עורך דינו של מרדכי, יאיר גולן, אמר לאחר ההכרעה: "מדובר בפסיקה ראויה ולא מתלהמת". הוא הבהיר כי מרשו יערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וטען כי בית המשפט לא הבהיר אם מדובר בעבירה שיש עמה קלון.

רעייתו לשעבר של מרדכי, כוכי, לא הסכימה להגיב על החלטת בית המשפט. גם אחת המתלוננות נגד מרדכי סירבה להגיב בנושא, ורק אמרה ל-ynet: "זה מספיק מה שעברתי, זה די והותר".

העונש המרבי על מעשה מגונה בכוח: 7 שנים

יצחק מרדכי הורשע לפני כחודש וחצי בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה בכוח ובעבירת ביצוע מעשה מגונה בשתי נשים שונות. השופטים זיכו את מרדכי מחמת הספק מביצוע עבירות מין באישה נוספת - המתלוננת שהחלה את החקירה נגדו.

העונש המקסימלי על ביצוע מעשה מגונה בכוח הוא 7 שנות מאסר ועל ביצוע מעשה מגונה ללא כוח 3 שנות מאסר. לפני כשלוש שנים חוקקה הכנסת חוק הקובע עונש מינימום בעבירות מין העומד על רבע מהעונש המקסימלי. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון עונש המינימום יכול להיות גם במאסר על תנאי, ובכל מקרה יכול בית המשפט, תוך נימוק החלטתו, לחרוג מעונש המינימום ולהקל עם הנאשם.