שתף קטע נבחר

עתלית: הפתעה בלתי מתוכננת של נוף

כשנחילי מוסלמים זועמים צרו על עתלית שרפו הצלבנים את מצודת דסטורא, נטשו אותה והותירו לנו את חורבת דוסטרוי

טיול במצודה רקע היסטורי טריוויה 

יש משהו יפה בהפתעה הבלתי מתוכננת עם עלייה על גבעה של כלום, כשפתאום נפרש ממנה מראה אל מרחבים שבכלל לא עלו על הדעת כי הם נראים מפה. שם המקום הוא חורבת דוסטרי. שם כזה הוא כמובן שיבוש של משהו, ואכן הוא נגזר בהיגויו הערבי מן המילה הצרפתית דטרוא, שבימי הביניים כתבו אותה DESTROIT, ופירושה - המעבר הצר. יש וקראו לו בלאטינית VIA ANGUSTA, שגם פירושו הוא המיצר, ואחרים התעקשו לכנותו על שום תבניתו, PETRA INQUISA, כלומר הסלע החצוב.

טיול במצודה

משיודעים הכל על שמו, אפשר לגשת למקום. מעל חורשת האקליפטוסים בגדה הדרומית של הפירצה המלאכותית בנחל אורן, מתנשאת גבעת כורכר, אחת מרבות הבונות את רכס הכורכר הארוך שנמשך כמעט לכל אורכו של מישור החוף. הגבעה מכוסה בשיחי אלת מסטיק, בגושים קוצניים של קידה שעירה ובאלפי פרחים בחורף, שהופכים לקוצים בקיץ, כרגיל... על ראשה ניצבת בריכת מים מסוידת לבן ומגודרת, שממנה אפשר לראות את כל חוף הכרמל ואת כל המדרון המערבי של הר הכרמל.

כאן כבר נכנסת לפעולה, בכל עוצמתה, ההפתעה הבלתי מתוכננת של הנוף סביב, שלא ציפינו לה כלל. מתחת לבריכת הבטון יש חציבות המעידות, על-פי חורים עגולים, שהיו כאן אורוות עם נקודות קשירה לסוסים. יש מדרגות מלאכותיות בסלע הכורכר, ובמרחק של מטרים ספורים ניצבת קוביית סלע חצובה למהדרין גם היא, שעל חלקים מפאותיה עדיין ניצבים שרידי חומה, המדגישה את ריבועיותו של הסלע.

גם כאן חצובות מערות ומדרגות. הכל יחד, מצטרף למצודה הלא גדולה דטרוא, ששמרה כאן בימי הביניים על המעבר הצר אשר עבר למרגלות רכס הכורכר, ועל נקרתו החצובה של נחל אורן, שהיא סיפור בפני עצמו. זו היתה יותר מפעם מקום מסתור לשודדי דרכים הנקראים גם ליסטים מזוינים.

חזור למעלה
רקע היסטורי

המעבר מנמלי החוף וחוליות הקשר הרופפות לאירופה האהובה והרחוקה, היה אחד ממושאי הבהלה הקבועים של הצלבנים. קו המעבר הכל-כך רגיש מן החוף פנימה היה פגיע לפשיטות המוסלמים ולסתם חמסנים ובעלי זרוע, שחמדו את סחורות איטליה מחד ואת תוצרת המזרח מאידך, בהינשאן בשקי השיירות ובארגזיהן.

כיוון שכך, ביצרו הצלבנים את נמליהם ולא הפקירו את הנקודות החשובות על דרכי העורף של הנמלים. כך, כאשר מלך ירושלים בודואן הראשון נפצע פה בשנת 1103, במארב של שודדים, נבנה המבצר הקטן, שנקרא בכל השמות שתיארנו קודם. מאה שנים בערך מאוחר יותר, נבנה המבצר הענק בעתלית, הוא מבצר עולי הרגל, ומצודת המיצר, דסטרוא, הפכה למעין מגדל תצפית קדמי עבור הענק שנבנה על חצי אי בולט לתוך הים.

שנתיים בסך-הכל אחרי שיצירת הפאר הצלבנית בעתלית עמדה על תילה, כבר התקיפוה נחילים של מוסלמים זועמים, שחשו כיצד ההיסטוריה מזמזמת כיתוש באוזני הנוצרים וכוכבם דועך. דסטרוא הקטנה לא הועילה עוד, שכן המוסלמים חנו כבר ממש על עתלית, בשטח שהיום הוא המחנה הצבאי של חיל הים.

אז לירות עליהם מתוך חומות עתלית זה סיפור אחד, ולהחזיק בסכנת נפשות מתאבדים נוצריים בדסטורא נראה מאמץ סר טעם ואכן הצלבנים נטשו אותה בלב שלם ואף שרפוה והרסוה, וכזו היא עומדת עד עצם היום הזה.

ורק בתור קוריוז, ועל-אף שזה לא שייך לחורבת דוסטרי, כדאי שתדעו שמעט מדרום לחורבה, על הקיר החצוב באגף המזרחי של רכס הכורכר, מופיעות שתי אותיות בכתב הכנעני העתיק, והן כנראה ע' ו-ת'. האמנם מישהו ניסה לחצוב את השם עתלית? זה כבר דיון לפרק אחר. רק שתדעו שזה נמצא.

חזור למעלה
טריוויה

נכון שצרפת עוד לא היתה קיימת כצרפת, אלא היתה אז אוסף של נסיכויות, רוזנויות ודוכסויות תחת בעלות האפיפיור, או של קיסרות רומי הקדושה וגם של אנגליה וכו'. אבל הם דיברו צרפתית. לכן, גם המלכים הצלבנים, שרובם היו יוצאי הנסיכויות הללו, צריכים להיקרא בשמותיהם הצרפתיים, ולא כפי שרגילים אצלנו לכנותם בשמות הגרמניים שנתנו להם החוקרים במאה ה-20.

גוטפריד מבויון הוא לפיכך גודפרואה, בולדווין הוא בודואן ויוהאנס הוא י'אן. אחרוני הצלבנים בסוף המאה ה-13 נאלצו להימלט מן המזרח התיכון חזרה לאירופה. הבעיה היתה שלא כל-כך חיכו להם, ואף ראו בהם איום על הסדר אשר החל להתגבש באירופה אחרי שהוסר מעליה האיום של ג'ינגס חאן.

אחרוני הצלבנים, לפיכך, מצאו נחלה חדשה, באי מלטה, לא רחוק מאיטליה. שם הם הקימו את רוזנותם, בנו מבנים מבוצרים באופן היסטרי ואף קיבלו אל חיקם את שרידי המסדר של הנזירים הלוחמים לשעבר (ההוספיטלרים), שבצרפת שחטו אותם, נידו אותם ואמרו עליהם מילים גסות.

היום צאצאיהם גרים שם, במלטה, מדברים מלטזית (שהיא איטלקית עתיקה מאוד מעורבת בערבית צפון אפריקאית) ואף לא אחד מהם זוכר שאי פעם היה לו מלך בשם גודפרואה או בודואן. במקום זה הם מגדלים ענבים ועיזים.

עוד בסביבה

מוזיאון מחנה המעפילים בעתלית; זכרון-יעקב: רחוב המייסדים וגם היקב; ארוחה טובה בחיפה למטה; מערות האדם הקדמון בכרמל; מצפה עופר לא רחוק מכרם מהר"ל; ודי לבינתיים.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום פרדו יגאל, החברה להגנת הטבע
צילום פרדו יגאל, החברה להגנת הטבע
צילום פרדו יגאל, החברה להגנת הטבע
צילום פרדו יגאל, החברה להגנת הטבע
מומלצים