האוצר: מותר להגדיל הגירעון בתקציב

משרד האוצר פרסם היום (א') את הסקירה התלת-חודשית של אגף הכלכלה, שבה הוא יורה לכל הכיוונים, ובעיקר לעבר יריבו הגדול, בנק ישראל.

הסקירה הכלכלית היא האחרונה שמפרסמת ראש אגף כלכלה ציפי גל-ים, העומדת לפרוש בקרוב מהאוצר. גל-ים מתפלמסת בה באריכות עם נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הקורא לאחרונה לממשלה לשמור על החוק להפחתת הגירעון ולא לחרוג מיעד הגירעון בתקציב, למרות ההתפתחויות הכלכליות.

מבלי להזכיר את הנגיד ולו ברמז, קובעת גל-ים כי לאור המצב שנוצר – ירידה צפויה בהכנסות וגידול לא מתוכנן בהוצאות – מותר לממשלה לחרוג מיעד התקציב שהיא עצמה קבעה. היא גם מתייחסת לחוק להפחתת הגירעון, שנחקק לפני 10 שנים, וקובעת כי יש לו חיסרון בולט: בתקופת שפל, כמו זאת שבה מצוי המשק היום, גורם החוק להעמקת השפל הכלכלי.

בנושא הריבית, לעומת זאת, לא מהססת גל-ים להזכיר את השם המפורש "בנק ישראל", וגם לתקוף חזיתית את מדיניותו של הנגיד, הקודם והנוכחי. לדבריה, שנת 2001 תהיה השנה השלישית ברציפות שבה נרשמת חריגה כלפי מטה מיעד האינפלציה. את יעד האינפלציה קובעת הממשלה, אולם מי שמופקד על העמידה בו הוא, כידוע, בנק ישראל.

"לאי העמידה ביעד האינפלציה", קובעת ראש אגף כלכלה באוצר, "קיימות מספר השלכות שליליות". ההשלכה השלילית ביותר היא הריבית, אשר מתבררת שנה אחר שנה כגבוהה מהנחוץ לצורך עמידה ביעד האינפלציה.

תופעת לוואי שלילית נוספת היא הייסוף בשער השקל, שנגרם כתוצאה מהפער בין הריבית הגבוהה על השקל ובין הריבית, הנמוכה יותר, על מטבע חוץ. ייסוף השקל, קובעת גל-ים, משפיע לרעה על הענפים המסורתיים במשק וגורם להגדלת האבטלה.

אי עמידה ביעד האינפלציה, ממשיכה מחברת הסקירה לתקוף, משפיעה לרעה גם על רווחיות הפירמות ופוגעת באמינות של יעד כלכלי זה. בהקשר לאי עמידה ביעדים, היא מזכירה שגם ביעד שעל קביעתו היא מופקדת – יעד הגירעון – לא תמיד מצליחה הממשלה לעמוד. אולם לדבריה, בניגוד למקרה של יעד הגירעון, אי העמידה ביעד האינפלציה הינה עקבית ומתמשכת.

בהמשך הסקירה, מתפלמסת ראש אגף כלכלה גם עם כל ההצעות שהועלו לאחרונה לעידוד ענף הבנייה. לדבריה, אין כלל משבר בענף הבנייה למגורים, אלא "תהליך טבעי ומתבקש של חזרה למימדים המתאימים לגודלו של המשק הישראלי".

לדברי גל-ים, המופקדת גם על מינהל הכנסות המדינה, התוכניות השונות להכרה בריבית על משכנתאות לצורכי מס לא תשפיע כלל על חלק גדול מרוכשי הדירות ורק תגרום לעליית מחירים.

הסקירה הכלכלית של האוצר מציגה גם זוית חדשה למצב הקשה שאליו נקלע המשק בשמונת החודשים האחרונים. האוצר טרח ומצא בספרות הכלכלית מודל דומה, המכונה בשם היצירתי "המחלה ההולנדית".

מדובר בתופעה שנרשמה בהולנד במהלך משבר הנפט של שנות השבעים. הסיבה העיקרית למחלה היא גאות בענף יצוא אחד, הגורמת מאוחר יותר לפגיעה בענפי המשק האחרים. בהולנד היה זה ענף הדלק והגז ואילו אצלנו מדובר בכוח האדם המיומן בתעשיות ההיי-טק.

הסימפטומים למחלה, בהולנד וגם בישראל, הם ייסוף בשער המטבע ועלייה חדה בשכר, הגורמים להאטה בפעילות של ענפי המשק האחרים ולגידול באי שוויון בהכנסות.

חזות קודרת למשק הישראלי

בתחום הכלכלי, צופה סקירת האוצר חזות קודרת למשק הישראלי בשנת 2001. הצמיחה צפויה להסתכם השנה בפחות מ-1.7%, לעומת צמיחה של 6% בשנה שעברה. הצמיחה לנפש (היחס בין הגידול בתוצר לבין הגידול באוכלוסייה) אף צפויה לרדת ביותר מ-0.8%.

התחזית המעודכנת של האוצר ניצבת בין תחזית קרן המטבע הבינלאומית (שצפתה כי הצמיחה בישראל תסתכם השנה ב-1.8%), לבין תחזית התאחדות התעשיינים (1% בלבד).

עוד צופה סקירת האוצר כי התרומה של חברות הסטארט-אפ לכלל הצמיחה במשק תהיה השנה שלילית במידה משמעותית. זאת בניגוד גמור לשנה שעברה, שבה תרמו חברות אלה כ-2% מכלל 6% של צמיחת המשק.

הסקירה צופה כי האינפלציה תנוע השנה בין 1.8% ל-2.5% ותהיה פעם נוספת נמוכה מהיעד הרשמי (3.5% - 2.5%).

בתחום האבטלה, מציין האוצר כי השיפור הקל שנרשם ברבעון הראשון של השנה (ירידה של 0.3%, ל- 8.6% בשיעור האבטלה) נובע, ככל הנראה, מטעות סטטיסטית בשל התעסוקה הזמנית בתקופת הבחירות. יחד עם זאת, מעריך האוצר כי הסיכוי להחליף עובדים זרים בעובדים ישראלים בענף הבנייה עשוי לתרום בעתיד לירידה נוספת במימדי האבטלה.