"המשימה - חילוץ 106 בני ערובה"

אתמול (ד') ב-16:00 נכנסו כמעט מאה אנשי טייסת ההרקולס "הציפור הצהובה" לחדר התדריכים, בראשות מפקד הטייסת הנוכחי סא"ל דורון והמפקד לשעבר, תת אלוף (מיל') שיקי שני. בין אנשי הצוות, חציים מאז, היו רבים ששיערם כבר האפיר וכרס ביצבצה מסרבלי הטיסה שלהם, אבל דומה שההתרגשות שאחזה בהם אז, חזרה היום בעוצמה כמעט זהה.
"המשימה: חילוץ 106 בני ערובה שנחטפו לפני כשבוע. משימה שהוטלה עלינו אחרי נסיונות אחרים שלא הצליחו", כך פתח תת אלוף (מיל') שיקי שני – מי שפיקד על טייסת ההרקולסים לפני 25 שנים, את שחזור התדריך למבצע "כדור הרעם", שנרשם בדפי ההיסטוריה כ"מבצע אנטבה".
מפקד הטייסת לשעבר ממשיך בתדריך: "אתמול בוצעה טיסה עם הרמטכ"ל (מוטה גור) ומפקד חיל האויר (בני פלד) לשארם א-שיך, לבחון נחיתה על מסלול חשוך לגמרי. לא הצלחנו לנחות בפעם הראשונה, בגלל אי הבנה בקוקפיט, אבל שכנעתי את מפקד חיל האויר בשיחה פרטית שבאנטבה נוח יותר לנחות, מאחר והמסלול מתחיל על שפת אגם ויקטוריה, ונראה בבירור. סדר הכוחות: ארבעה מטוסים באיוש מלא. המראה מבן גוריון לכיוונים מנוגדים, כדי לא לחשוף מבנה של ארבעה מטוסי הרקולס בשבת בצהריים ולהדליק נורות אדומות". קברניט מטוס איר פראנס החטוף מאז, מישל באקוס, אורח בישראל, זכה בתדריך למחיאות כפיים סוערות.

"אני זוכר את רבין מחבק אותי"

חיל האוויר, שראוי לפחות לחצי הקרדיט על המבצע, לצד סיירת מטכ"ל, לא היה עד היום במרכז הסיפור של "מבצע יהונתן", ודומה שהסיפור, שזכה לאין ספור כתבות, ספרים וסרטים, לא סופר כמעט מנקודת מבטם של היושבים בתא הטייס. "היה לנו פוקס", אומר שני. "זו טיסה שהמראנו אליה במשקלים שהם הרבה מעבר למגבלת המטוס, שהתנהלה בלי אמצעי הניווט של היום, לטווח של 3,400 ק"מ בלי יכולת תדלוק, עם נחיתה במסלול חשוך. אם לא היינו מצליחים זה היה הכישלון הנוראי ביותר".
בטיסה של היום הכל, כמעט, היה זהה: אותם הצוותים שטסו לפני 25 שנה, אותם מטוסי הרקולס זקנים (פרט לאחד שנמצא בשיפוץ), מכונית מרצדס שחורה ושני לנד רוברים במטוס הראשון. אבל היו גם הבדלים: הטיסה הפעם, שהתבצעה ביום, היתה טיסת ניווט נמוך בשמי הארץ. את המטוסים הטיסו הצעירים המשרתים כיום בטייסת, ובעיקר: לא היה זכר למאות לוחמי סיירת מטכ"ל, הצנחנים וגולני.
לאחר הנחיתה המתינו ברחבה עשרות בני משפחות צוותי חיל האוויר, שהתנפלו על הטייסים והנווטים שחזרו מטיסת השחזור. מכבש המטוס הראשון ירדה מכונית מרצדס שחורה וקבלת הפנים הזכירה במשהו את המחזה מאז. "אני זוכר את עצמי יוצא מן המטוס, מזיע ובסרבל מצחין, וראש הממשלה רבין מחבק אותי", נזכר שני. "האמת שהיום הטיסה היתה הרבה יותר קשה. בקוקפיט חם וצפוף. הרבה יותר קשה".

"אני מוכן לטוס שוב"

על השאלה אם היו יוצאים גם היום למבצע כזה, אין לאף אחד מאנשי הצוות הוותיקים בעיה לענות: "אם יהיו יהודים וישראלים בצרות, אני מוכן לטוס שוב", הכריז רנ"ג קובץ', פקח העמסה, ואיש הצוות האחרון ממבצע אנטבה שממשיך עדיין לשרת בקבע בחיל האוויר. גם שיקי שני מסכים איתו: "גם היום יכולים האנשים של חיל האוויר לעשות את זה. היום הם אפילו יותר טובים".