שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קולנוע שהפך למלון
    מלון סינמה בכיכר דיזנגוף בת"א נבנה במקור כ"קולנוע אסתר" בידי זוג יוצאי עדן. כ-60 שנה לאחר מכן הפך למלון שמשמר בקפדנות ובטוב טעם את סגנון הבאוהאוס

    למצוא היסטוריון שהוא גם בעל מלון, זה די נדיר. בתל-אביב יש אחד כזה ושמו דני גולדשמיד. שם המלון, שזה עתה נחנך, הוא "מלון סינמה", ומיקומו - כיכר דיזנגוף.
    מלון סינמה שוכן במבנה קולנוע "אסתר" המיתולוגי, שהוקם בידי סבו וסבתו של גולדשמיד, משה ואסתר נתנאל, בשנת 1939. בני-הזוג נתנאל עלו 15 שנה קודם לכן מעדן שבתימן, ובנו בית ברחוב אלנבי פינת רמב"ם.
    הסב משה היה יועצה הכלכלי של המשפחה היהודית העשירה ביותר בעדן, שהנהיגה את הקהילה במשך 150 שנה, משפחת מנחם משה. משפחה זו נקראה "הרוטשילדים של המזרח". הסבתא אסתר היתה בת למשפחה הזו וקליטתו של החתן משה, שלא בא ממשפחה מיוחסת, לא היתה קלה.
    בתל-אביב עסק הסב בטקסטיל, עיבד פרדס גדול ליד צריפין ומאוחר יותר החל לעסוק בנדל"ן, ובנה 25 בתים בתל-אביב הקטנה. את בית-הכנסת ליוצאי עדן בנה ברחוב לילנבלום.
    גם אל עסקי הקולנוע הגיע, תחילה עם בעלי קולנוע "עדן" (ברחוב לילנבלום) ואחר-כך כאשר הקים את בניין קולנוע אסתר, בצמוד לכיכר דיזנגוף, שהיתה אז כיכר דשא עם מזרקה.
    לבני הזוג שלושה ילדים: יהודה, תקוה גולדשמיד (אמו של דני) ואביבה נתנאל. מ-1948 ניהלה תקוה את בית-הקולנוע עד 1987. אז הושכר הבניין לחברת "תיאטראות ישראל", שכאמור הפעילה את המקום עד 1993.
    הנכד דני, היסטוריון שחקר וכתב על תולדות יהדות עדן, שימר במשך השנים כל פרט שקשור בבית הקולנוע: תכתובות, כרזות, כרטיסים ואפילו את חוזה הבנייה, לפיו שילמו בני-הזוג נתנאל 22,300 לא"י (לירות ארץ-ישראליות) לקבלן. האדריכל היה יהודה מגידוביץ'.

    כרטיסי כניסה וכרזות

    "כשפונה הבניין", מספר דני, "רצינו להשאירו ברשות המשפחה. לא היה הגיון כלכלי בהפיכתו לבניין משרדים, בעיקר בגלל בעיות חניה, ואז חשבנו על בניית מלון ייחודי, 'מלון נושא'. שני מרכיבים מרכזיים עמדו לנגד עינינו בשימור: סגנון הבאוהאוס של הבניין והפרטים הקשורים בעברו הקולנועי של המבנה".
    מדובר במבנה באוהאוס, שהוכרז לשימור קפדני על-ידי העירייה. כשנתיים וחצי ארכו עבודות הבנייה והשימור, בניצוחו של האדריכל אריה דבילנסקי. קומת הכניסה, האכסדרה וקומת הביניים, הבנויה כמרפסת פנימית, כשגרם מדרגות מעוגל מקשר ביניהן (רוב המדרגות המקוריות נותרו כולל אלה השחוקות מרגלי המבקרים), נשארו כמעט כפי שהיו. הריהוט שנוסף לאכסדרה כולל שתי כורסאות מקוריות שהיו בשימוש עובדי הקולנוע, וריהוט חדש בסגנון הבאוהאוס. הצבעים השולטים כאן וביתר חלקי המלון הם שחור ולבן - ממאפייני הסגנון וגם כדי להזכיר את סרטי השחור-לבן.
    באכסדרה מוצגת מכונת הסרטה מקורית מהקולנוע, ועל הקירות צילומים ישנים של כיכר דיזנגוף ושל בית-הקולנוע. על אחד הקירות נותרו מפסקי החשמל עם הכיתובים המקוריים. דלתות הכניסה החדשות עשויות ברזל, ועוצבו לפי תוכניתו המקורית של מגידוביץ'. גולדשמיד מספר, כי אדריכל השיקום "התאהב" בתוכניות של מגידוביץ', ולמרות שבמקור לא נבנו הדלתות על-פי התכנון, בחר לבנותן כעת.
    בקומת הביניים, בתוך ארונות תצוגה, נבנתה תערוכה ובה הפריטים שאסף ושמר גולדשמיד. כמו כן, הוצבו בסמוך כמה מהכיסאות המקוריים של הקולנוע, כשבתחתית המושב גם המסטיקים שהדביקו הצופים.
    חלל הקולנוע נוצל לשימוש החדש, תוך תכנון הנדסי מורכב, ונבנו עוד שתי קומות בנסיגה, כך שאין הן בולטות מבחוץ. בסך הכל יש במלון 82 חדרים, וקהל-היעד הוא אנשי עסקים. בחצר המלון יש 12 מקומות חניה.
    בקומה השלישית נמצא חדר האוכל שתקרת הזכוכית שלו משופעת. כלי האוכל עוצבו במיוחד למלון בצבעי שחור ולבן, עם עיטור שמזכיר פילם של סרט.
    גם החדרים עוצבו בגוני שחור-לבן. בכל חדר ניתלו צילומים ישנים מאוסף המשפחה, אחד של תל-אביב הקטנה והשני של שחקן קולנוע מהעבר. המנורות מוצבות על חצובות, בחדר כיסא במאים וגב המיטה עשוי שני לוחות עץ שניתן להסיטם כמו מסך של קולנוע. כל פרט מוקפד עד לאחרון מרכיביו.

    בזכות הסנטימנטים

    המלון מנוהל בידי רשת "אטלס", שבבעלות לסלי אדלר, דני ליפמן ועמוס מנור. מנהל המלון הוא פיני נטרביץ', שניהל עד כה את מלון "דבורה" ברחוב בן-יהודה בתל-אביב.
    בימים טרופים אלה, עם המשבר הקשה בתיירות, מגיעה תפוסת המלון לכ-40 אחוז. דני גולדשמיד אומר, כי ברור שההשקעה בפרוייקט, בסך 5.5 מיליון דולר, תוחזר במקרה הטוב רק בעוד 20 שנה. "מבחינה עסקית זו לא היה מעשה חכם במיוחד", הוא אומר, "אבל היה חשוב לנו לשמר את מפעלם של סבא וסבתא". עבור סנטימנטים צריך כנראה לשלם.
    עד סוף חודש אוגוסט מחיר לילה כולל ארוחת בוקר לזוג הוא 434 שקל ולילה שני בחצי מחיר. ואגב, כל מי שנכנס בשערי המלון זוכה במנת פופקורן בקופסת קרטון חמודה, שעוצבה אף היא בטוב טעם, ועליה צילומים מסרטים ישנים.

    ספר: הבית של סבתא בת-שבע

    ומבניין לבניין באותו עניין: לאחרונה יצא לאור ספרו של בנימין בן-יוסף "הבית של סבתא בת-שבע". בספר סיפורים קצרים מלאי הומור על הווי החיים בשכונה שבאיזור הרחובות רש"י וטשרניחובסקי בתל-אביב בשנות ה-30. בן-יוסף, מהנדס מים בגמלאות, תיעד את זכרונותיו מתקופת ילדותו בתל-אביב הקטנה ושילב בספר כ-100 צילומים של תל-אביב בשנות ה-30.
    הספר יצא לאור ע"י המחבר בשיתוף ע. נרקיס - הוצאת ספרים.


    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קולנוע שהפך למלון "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משה נתנאל הקים את בניין קולנוע אסתר, בצמוד לכיכר דיזנגוף, שהיתה אז כיכר דשא
    קומת הכניסה וקומת הביניים, שגרם מדרגות מקשר ביניהן נשארו כמעט כמו שהיו
    הצבעים השולטים במלון הם שחור ולבן כדי להזכיר את סרטי השחור-לבן
    מומלצים