מבית המשפט לבית הספר: עורכת הדין שהפכה למורה

בשיתוף ארגון המורים

כשאנחנו צעירים ושואלים אותנו מה אנחנו רוצים להיות, התשובה היא כמעט ודאית, לרוב בשל מפגש מרגש עם דמות משפיעה, או אולי צפייה בסרט שמציג לנו עולם ומלואו דרך מקצוע מסוים. עם הזמן, ההחלטות שלנו משתנות, אולם איכשהו נדמה שבגיל 20 ומשהו - כי כך החברה מסמנת לנו - אנחנו צריכים להיות מקובעים בהחלטה שלנו, לצאת ללימודים ואז לצאת לעולם העבודה עם המקצוע שבחרנו. אבל עבור רבים מאיתנו, זה לא מתנהל כך, יש שיוצאים ללימודים מתוך רצון לעסוק במקצוע מסוים, אבל תוך כדי הלימודים, או בסיומם ואפילו גם אחרי כמה שנים במקצוע, מבינים שזה לא זה. שיש משהו אחר שבוער בעצמותיהם.

מי דן מוזס (33) מחולון, סיימה לימודי משפטים לפני כעשר שנים ופנתה לעסוק במקצוע, "עבדתי במשך שנה וחצי בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן, עזרנו לנשים מוכות, הוצאנו צווי אפרוטופסות ועוד". אבל בשלב מסוים, היא הרגישה שהיא צריכה הפסקה, "הרגשתי שזה טיפה מתחיל לקחת ממני כוחות שאני לא אוכל לתת אותם בבית והחלטתי קצת לעשות הפסקה, לגדל את הבנות ולראות לאן הדברים ימשיכו ויתגלגלו". צפו בווידיאו בראש הכתבה.

לפני שנתיים הבינה, אחרי חשיבה עמוקה, שהיא רוצה לעסוק בחינוך משום שבתחום הזה תוכל לתת מעצמה ולקבל חזרה. "הרצון לעצב אישיות ולהיפגש עם בני נוער היה מבחינתי חזק והחלטתי לעשות הסבה", היא מספרת. השנה, בפעם הראשונה, תתחיל מוזס לחנך את כיתה י' בבי"ס תיכון השש שנתי קריית-שרת בחולון.

מה היו התגובות סביבך?

"אנשים מסביבי היו מופתעים ושאלו 'למה למדת 4 שנים ועשית סטאז' ושנה שלמה ישבת בתוך משרד כזה קטן והסתובבת בין כל מיני מקומות כדי שיכירו אותך ותרצי להיות שם?' אבל אני חושבת שחינוך הוא דבר חשוב, הוא אבן דרך מבחינתי".

מה עשה לך המעבר הזה לתחום שונה לחלוטין - ממשפטים להוראה?

"אתה רואה את הדברים באור שונה, אתה מגיע לכאן מבחירה ומרצון שנותנים לך את האנרגיות החדשות והטובות באמת להנחיל דרך חדשה של צורת לימוד".

בשיתוף ארגון המורים