אחרי שנים רבות בעיר הגדולה, עזבו שולמית ורם את תל אביב ועברו לגור בצפון הארץ. הגעגועים לעיר ולחברים שהשאירו בה וכן ביקורים תכופים לצורכי עבודה, הביאו אותם להחליט לרכוש דירה שתהיה עבורם בית כאשר הם בעיר. על מנת לא להשאירה ריקה ועל מנת למקסם את הרווח מרכישתה - החליטו להשכירה לתקופות קצרות דרך Airbnb.
בני הזוג החליטו להשאיר את עיצוב הדירה – עליו אמון בעליה הקודמים – כפי שהיה, וביצעו בה תיקונים ושיפורים. עם זאת, בתור מי שבעצמם אוהבים צמחים, הם בקישו להוסיף לדירה צמחייה לטובת האסתטיקה, כדי שזו תסייע ליצירת תחושה חמימה וביתית. אך צמחים, כשאינם גדלים בטבע, זקוקים לאדם שיהיה אחראי עליהם - שיכיר אותם וידע כיצד לטפל בהם, שישים לב לצרכיהם ויהיה עקבי. כיצד מגדלים צמחים בבית שדייריו מתחלפים באופן תדיר, מבלי להחליף את הצמחים באותו הקצב? הוחלט שאחת לשבועיים תבקר בדירה אחראית על ענייני תחזוקה שוטפת, ובהתאם בנינו תוכנית צמחים לדירה.
כיצד יכולים עציצים לחיות שבועיים ללא השקיה, גם בימי הקיץ הלוהטים של ישראל, ובדירה מוארת מאוד? השתמשנו בחמישה עקרונות בתכנון הצמחים, יישמנו את התוכנית לפני כחצי שנה ומאז כל הצמחים חיים בדירה ומשגשגים. אם גם אתם רוצים לגדל בבית צמחים ולהשקיע בהם את מינימום מאמצי התחזוקה, תוכלו לאמץ את העקרונות הבאים. אם אתם מתכננים נסיעה, תוכלו ליישם את חלק מהעקרונות הללו באופן זמני עם העציצים הקיימים שלכם.
1. סוקולנטים וקקטוסים
בדירה הנידונה שלושה כיווני אוויר, והיא הגיעה עם תשתית של אדניות בכל החלונות. החלון המרכזי שבסלון פונה לצד מערב, חלון נוסף ממוקם בין הסלון למטבח ופונה לצפון, ובשני חדרי השינה חלונות לכיוון מזרח. בסך הכל, עמדו בפנינו 11 מטר של אדניות והמועמדים המתאימים ביותר לשתילה היו סוקולנטים – בשל עמידותם ובשרניותם המצריכה השקיה לא תכופה, אהבתם לשמש ישירה וקופחת, ומערכת השורשים הקטנה המתאימה לאדניות תלויות בעלות נפח קטן. בחרנו לעטר את האדניות ההקיפיות בסוקולנטים לפי כיווני האוויר: סוקולנטים אוהבי שמש מלאה לאדניות המערביות, אוהבי שמש חלקית בצד מזרח, וסוקולנטים שיכולים להסתדר ללא שמש ישירה אך עם שפע אור, באדניות הצפוניות.
בחורף, הסוקולנטים ששתלנו באדניות החיצוניות ששתלנו במי הגשמים המועטים ואינם זקוקים להשקיה, ואף הגדלנו את הניקוז על מנת להשיג ניקוז מהיר ויעיל דיו. ביתר העונות הם זקוקים להשקיה. בשל הקושי לגשת ולהגיע לכל קצוות האדניות המקיפות את הדירה, החלטנו לחדש ולהפעיל מערכת השקיה ממוחשבת. תיזמון ההשקיה מתוכנן לפי סוג הצמחים, נפח האדנית, ועוצמות השמש והרוח. עם בוא הקיץ כיוונו אותה להשקיה פעם בשבוע. הפינה היחידה בתוך הבית שמוקמו בה קקטוסים היא בקצה מזנון הסלון, זאת משום שהיא צמודה לחלון המערבי ומקבלת מספר שעות של שמש ישירה מדי יום. קקטוסים כמו צבר מגוון ואופורביה (חלבלוב), ממוקמים בפינה, וניתן להשקותם אחת למספר שבועות.
2. צמחים בוגרים וגדולים
מלבד סוקולנטים שלא זקוקים להשקייה תכופה, בחרנו לחלל הפנים של הבית צמחים גדולים ובוגרים. מדוע? כי צמח גדול הוא עמיד יותר, יש לו יכולת התמודדות טובה יותר עם מצוקות, מצבי יובש, מזיקים ועוד.
נפח העציץ שלו גדול יותר ביחס לשטח הפנים כך שהוא יתייבש לאט יותר מעציץ קטן – הוא יכיל יותר מים בעת ההשקיה והם יספיקו לו לזמן רב יותר. לשם כך בחרנו צמחים עמידים במיוחד כמו פיקוסים, דרצנות ואגלונמה כסופה.
3. סמי סוקולנטים ובשרניים
הצמחים הקטנים ששילבנו בחלל הפנים של הבית הם צמחים שאוגרים בגופם מידה מסוימת של מים, המאפשרים להם לעמוד תקופות ממושכות (יותר מצמחי הבית, פחות מסוקולנטים) מבלי לקבל השקיה.
השתמשנו בסמי-סוקולנטים בעלי עלים מעט בשרניים או בצמחים בעלי גזע מעובה. ברחבי הבית תמצאו סוגים שונים ומגוונים של בת-שבע, מספר סוגים של ריפסליס, אפיפילום, פילאה פפרומיוידס וברכיכיטון.
4. מנגנוני השקיה עצמית
מנגנוני השקיה עצמית עשויים להישמע כמו פתרון טכנולוגי מתוחכם, אך למעשה מדובר באביזרים פשוטים מאוד המתבססים על חוכמתו של הטבע. שורשי הצמח פועלים כמו משאבה היונקת מים כדי לשמור על מאזן המים של הצמח. הם אינם זקוקים לכוח חשמלי כדי לשאוב מים למעלה בניגוד לכוח המשיכה, אלא מתבססים על כמה חוקים פיזיקליים. שאיבת המים קורית בדיוק מתי שהם נדרשים (לעומת ההשקיה שלנו מלמעלה שנעשית מתי שאנחנו חושבים שצריך, או לפי תזמון מסוים של מחשב ההשקיה). מנגנוני ההשקיה העצמית למעשה מנגישים לצמח מאגר מים נוסף, רזרבי, לכשיסתיימו המים הזמינים לו במצע השתילה. הם נבדלים ביניהם באופן ההנגשה - כלומר במנגנון שדרכו מים יוכלו להגיע מהמאגר הרזרבי ועד לצמח.
סוג מנגון ההשקיה העצמית הראשון הוא ההידרוספייק. מדובר באביזר פשוט אך גאוני למדי, שכולל קונוס עשוי חרס שעליו פקק וממנו יוצאת צינורית. ההידרוספייק מתבסס על מאפיניו של החרס כחומר שסופג מים אך גם מעביר אותם החוצה ממנו. "הפעלת" ההידרוספייק היא פשוטה מאוד: את קונוס החרס ממלאים במים וממקמים בתוך אדמת העציץ. את הצינורית שיוצאת מקונוס החרס מכניסים למאגר מים, כל כלי שיכול להכיל מים, רצוי שקוף, גדול ככל הניתן ובעל פתח קטן שמצמצם את כמות המים המתאדים ממנו אל האוויר. וזה הכל.
19 צפייה בגלריה
מימין לטלוויזיה: מאגר מים קטן מזין את הצמח פיקוס גומי מגוון באמצעות הידרוספייק
(צילום: רינת טל )
19 צפייה בגלריה
מימין: מאגר מים שמשמש גם ככלי לירקה, ומוביל מים בהידרוספייקים לעציץ האגלונמה הכסופה
(צילום: רינת טל)
ההידרוספייק עובד כך שכאשר האדמה מתייבשת, מים עוברים דרך החרס מהצד הרטוב שנמצא בתוך הקונוס אל הצד היבש שפוגש את האדמה. המים שעוברים מתוך החרס אל האדמה, "מושכים" מים נוספים אל הצינורית שנמצאת במאגר המים הסמוך אל תוך הקונוס, וכך בעצם מתבצעת פעולה מחזורית: כל פעם שהאדמה מתייבשת "נמשכים" מים נוספים מן המאגר אל קונוס החרס. כשמדובר בעציץ גדול, מומלץ להשתמש בשניים או שלושה הידרוספייקים.
ההידרוספייק הוא דרך פשוטה לוודא לחלוח של עציצים בהיעדרכם. הוא זול מאוד, ניתן למצוא אותו לעתים במשתלות או להזמין מחו"ל. וודאו שהפעם הראשונה שאתם מנסים את המכשיר היא לא ביום נסיעתכם, אלא התנסו איתו במשך כמה ימים. איך יודעים שזה עובד? כאשר האדמה נשארת לחה לאורך זמן, קונוס החרס נשאר מלא במים וגובה המים במאגר יורד.
הסוג השני והפשוט ביותר הוא שיטת הפתיל. כל שדרוש עבור שיטה זו הוא, ובכן – פתיל, כלומר חוט מכל סוג שהוא. מקמו את העציץ ליד, מעל או בתוך כלי גדול יותר המכיל מים, והכניסו קצה אחד של חוט או חבל אל האדמה, ואת הקצה השני מקמו במים. לשורשי הצמח יש כוח יניקת מים בניגוד לכוח המשיכה, וכך גם כאשר תתייבש האדמה, הם ימשיכו לינוק באמצעות החוט שלו יכולת "הסעת" מים, מהמאגר ועד אליהם.
כיצד עושים זאת? דרך אחת תהיה להשחיל את החוט מלמטה דרך חור הניקוז של העציץ - כל עציץ משתלה פשוט יתאים. את העציץ נניח בתוך עציץ גדול יותר ללא חורי ניקוז או למעשה בתוך כל מיכל אטום. נדאג שהעציץ יהיה מוגבה – באמצעות חפץ כלשהו, או בזכות הצורה של הכלי החיצוני. למטה מתחתיו, נמלא מאגר מים ונדאג שהחוט יורד אל תוך מאגר המים, עד תחתית הכלי.
אפשר ליישם את העקרון באינספור דרכים: העציץ הפנימי יכול לשבת על שפת המיכל הגדול, הוא יכול לשבת לצד המיכל – ואת החוט אפשר לתקוע בכלל בתוך המצע, מלמעלה. אוהבי ה-DIY יכולים ליצור את המבנה הזה מכל חומר העולה על רוחם.
מנגנון מסוג שלישי הוא עציץ הידרופוני, זהו עציץ ייעודי בעל מאגר מים תחתון מובנה, ללא צורך בחוט מקשר. המבנה של תחתית העציץ מפריד בין מצע השתילה למאגר המים, אך מאפשר ביניהם מגע – כך שאין צורך בפתיל ואין צורך למלא את מאגר המים בנפרד, פשוט משקים, והעודפים יורדים אל המאגר. חור הניקוז מוגבה, וכך נמנעים מהצפה של העציץ, ובמקרה של הכדים שבחרנו – החלק התחתון של המאגר נפרד בקלות מן העציץ, כך שתמיד ניתן לרוקן, לנקות, להרים קלות כדי לבחון את גובה המים. עציצים אחרים כוללים פיצ'רים כמו פתח נפרד למילוי מים, מד מים ועוד.
כדאי לשים לב שכל פתרונות ההשקיה העצמית דורשים לעיתים ניסוי וטעייה – אבל בסוף הם תמיד עובדים ומאפשרים לצמח לשאוב מים בדיוק במידה שהוא צריך. כאשר המאגר מסתיים, או אחת לכמה זמן, מומלץ לתת לאדמה להתייבש לפני שממלאים מחדש את מאגר המים.
5. צמחים במים
לסיום ובשביל תוספת עיצובית חיה נוספת – שילבנו בדירה צמחים במים, בבקבוקי זכוכית או כוסות, בעיקר ענפים שנפלו ונשברו במהלך השתילה. צמחים במים מוסיפים במיוחד לתחושה שמישהו חי כאן ומתחזק, וחשוב לדעת שגם ייחורים במים באמת צריך לתחזק – אמנם התחזוקה מעטה אך יש להסיר עלים או ענפים שמתייבשים או נרקבים, למלא מים כך שהשורשים יישארו בתוך מים, ולהחליף מדי פעם את המים. כי אין מראה מדכא ממים עכורים או מענף רקוב או כמוש באגרטל.
מה עוד חשוב לדעת בתכנון צמחיה בעלת תחזוקה נמוכה?
כמובן שבמסגרת חמשת העקרונות הללו בחרנו את הצמחים בהתאם לכמות השמש או האור המוחזר שהם זקוקים לו כדי לשגשג. שימו לב שתמיד יש לקחת בחשבון כמה שעות ביממה התריסים והווילונות מוגפים. בדירה של שולמית ורם התבססנו על כך שהווילונות נשארים פתוחים, גם בימים שבהם אין אורחים בדירה.
עבור כל הצמחים הקפדנו שהעציצים המכילים אותם יאפשרו השקיה בשפע, באופן קל ונוח, על מנת להקל ולקצר את שגרת ההשקיה שלהם, מבלי לקחת אותם לכיור, להסתכן בגלישת מים עודפים או לחלופין לקמץ בהשקיה – עקרון זה יסייע בטיפול בצמחים בכל בית.
אחד הכללים החשובים בחלל עם צמחיה שיש בו מבקרים רבים ושונים, הוא לעדכן את האורחים והמבקרים שאין להשקות את הצמחים בעצמם. חשוב לשמור על שגרה שבה אדם אחד או מספר אנשים קבועים, המתואמים ביניהם, יטפלו בצמחים בעקביות. זכרו שהשקיה בפנים הבית אינה מתבצעת לפי מספר ימים קבוע – אלא לפי הצורך. במקרה של אדניות חוץ עם מערכת השקיה, יש לזכור בתחילת כל עונה לבדוק ולכוון מחדש את ההשקיה. בעונות האביב והקיץ זיכרו להוסיף דישון למשימת התחזוקה השוטפת.
בסופו של דבר, חשוב לזכור שגם עם המנגנונים המשוכללים בעולם, וגם אם את הצמחים שלכם משקה מחשב השקיה – אין הם יוכלו לשרוד ללא ביקור אדם, ורצוי מישהו שאכפת לו. הצמחים אינם גדלים בתנאי מעבדה ולא בג'ונגל, שם הסביבה הטבעית יודעת לאזן הכל. כך שרק אדם בזכות יכולת ההתבוננות והתבונה שלו, יוכל להבחין בסימנים ראשונים של עלים מצהיבים ובהתאם יכוון מחדש את ההשקיה, ישנה מיקום לצמח, יטפל במזיקים ועוד.
