אפשר לומר שאחת המשתתפות המסקרנות בשבוע העיצוב תל אביב (Design Week Tel Aviv), היא האמנית הרב־תחומית אריאלה ורטהיימר בת ה-69, אלמנתו של התעשיין איתן ורטהיימר ואמא לחמישה ילדים, ובהם מאיה ורטהיימר וסיון טלמור. היא בולטת במיוחד על רקע הגיל שלה, לצד משתתפים צעירים ממנה משמעותית. עבור לפחות 20 מתוך 50 היוצרים זו הפעם הראשונה שהם מציגים את יצירתם. ואולי זה דווקא בגלל שלא רבים מכירים את הצד האמנותי שלה – ציירת ובעלת גלריה ביפו .
ורטהיימר תציג בגלריה שלה (שמעיה 7 יפו) את "לגעת בקצה", מיצב המציע פרשנות אישית ופילוסופית לתמה המרכזית שנבחרה לשבוע העיצוב – קצוות. בניגוד לאמנים שמבקשים לברוא מציאות אחרת, נדמה שוורטהיימר מעדיפה להתבונן דווקא במציאות הקיימת, על הסתירות והקשיים שבה. היא אינה מתעלמת ממה שמערער את חיינו, אלא הופכת אותו לנקודת מוצא ליצירה – ציור של דמויות צבעוניות על גבי בד טול עדין ודק. בעבר היו אלה מחלה, פחד ואי ודאות שהפכו לחומרי אמנות; כעת זהו העולם הדיגיטלי, שמחבר בינינו ללא הרף אך גם מייצר מרחק, המעסיק אותה.
"לגעת בקצה", מיצב של ורטהיימר המציע פרשנות לנושא קצוות, שבוע העיצוב 2026
(יוליה פריליק-ניב)
"אריאלה לקחה את התמה למקומות פילוסופיים ורוחניים גבוהים", אומרת אורי סלע, מייסדת ואוצרת שבוע העיצוב תל אביב, ומצביעה על ההבדל בינה ובין מעצבים שבחרו לעסוק בקצה הפיזי של החומר ובפרשנויות גשמיות יותר. עבור ורטהיימר, הקצה אינו בהכרח המקום שבו משהו מסתיים, אלא דווקא המקום שבו מתאפשר מפגש. באמצעות שקיפות, חללים וקונסטרוקציות היא מזמינה את הצופה לבחון את הגבולות שבין אנשים, ולגלות כיצד גם בעולם דיגיטלי, שמרבה לחבר בינינו אך גם להרחיק, אפשר למצוא דרכים אחרות לגעת. "בעולם שמחובר דיגיטלית, קצת נמנע החיבור הפיזי. אנשים צעירים מחפשים קשרים ואהבה באפליקציות ומחוברים למסכים. אני מבקשת להזכיר שמגע מתקיים לא רק בגוף אלא גם במבט, בהקשבה ובאמפתיה", אומרת ורטהיימר ומזמינה את הקהל לתערוכה. את התערוכה מלווה ברקוד לסריקה שבו מסבירה ורטהיימר בקולה על היצירות וכן חשוב לה לציין שכל הכסף מהרכישה מועבר לתרומה. "בכל שנה אנחנו מאמצים עמותה אחרת והכסף באותה שנה מועבר במלואו", אומרת ורטהיימר.
עוסקת בנפש האדם ובקהילה
העיסוק במפגש שבין פגיעות, חומר ורגש אינו חדש בעבודתה של ורטהיימר. בתערוכת היחיד Skin שהוצגה בשנת 2019 בוונציה, היא הציגה צילומי תקריב של תחתיות של סירות וספינות. אלה חושפות שכבות מתקלפות של צבע, חלודה וחומרים שהצטברו לאורך השנים. מתוך השכבות הפגומות והמתקלפות היא יצרה דימויים חדשים, ובחלק מהעבודות חיברה בין פני הסירה ובין העור האנושי. ורטהיימר אף דיברה על יכולתו של העור להירפא ולהתחדש ועל היצירה כדרך לעיבוד חוויות אישיות.
בתערוכתה "נוף מולדת", שהוצגה בשנת 2021, הפכה ורטהיימר את חוויית הליווי של בן זוגה דאז, איתן ורטהיימר, במהלך מחלתו, לעבודות אמנות שנוצרו בין היתר ממסכות המשמשות מטופלים בהקרנות, מרשתות הסוואה ומדימויים המזכירים צילומי MRI. המסכות, שנועדו לקבע את גופם של מטופלים בזמן טיפול, הפכו בידיה לסמל של פגיעות אנושית; רשת ההסוואה שכיסתה אותן ביטאה את הנטייה שלנו להסתיר את הקשיים שאיתם אנחנו חיים. החומרים הרפואיים, הקרים לכאורה, קיבלו משמעות רגשית ואישית. היא עצמה תיארה את היצירה כדרך להתמודד עם החוויה כאקט של ריפוי.
במבט על שלוש התערוכות, מתגלה חוט מקשר: ורטהיימר שבה ועוסקת במה שמסתתר מתחת לפני השטח, בגבולות שבין חשיפה להסתרה ובאפשרות לצמוח מתוך מציאות מורכבת. אם בעבר היו אלה שכבות הצבע המתקלפות של הסירות או המסכות הרפואיות שהסתתרו מתחת לרשת הסוואה, הפעם אלה הגבולות הבלתי נראים שבין בני אדם. ואולי דווקא ההכרה בקיומם היא שמאפשרת את המפגש ואפילו מציעה אפשרויות חדשות של קרבה וחשיבות המגע הפיזי בעולם דיגיטלי מנוכר.
3 מתחמים, 16 סיורים, עשרות יוצרים
כ־50 מעצבות, מעצבים, יוצרות ויוצרים ישתתפו באירוע, שיכלול יותר מ־20 חללי סטודיו, שתי גלריות, 16 סיורים מודרכים, תערוכות, מיצבים בחלונות ראווה, סדנאות יצירה ומפגשים עם הקהל. במרכזו של אירוע העיצוב העירוני תעמוד התמה EDGES, קצוות, שתזכה לפרשנויות שונות, החל בגבולות החומר ובמפגש בין מלאכות יד לעבודה בטכנולוגיות מתקדמות, ועד לשאלות אישיות, חברתיות ופילוסופיות.
סלע מספרת שהפעילות השנה תתפרש על פני שלושה מתחמים בתל אביב־יפו. אחרי חמש שנים שבהן התקיים במתכונת של יום העיצוב הישראלי, המיזם מתרחב לראשונה לארבעה ימים שיתקיימו בין 25 ל־28 בנובמבר במתחם החשמל; במתחם נגה; ובאזור צפון השוק היווני ביפו.
בין המשתתפים בשבוע העיצוב אפשר למצוא את עמרי פיקו כהאן, שיוצר רהיטים מחלקי אופניים ישנים ויציג בחלון הראווה של One Bike Studio; את סטודיו SOOS, המתמחה ברמקולים מודפסים בתלת־ממד וישיק אולם תצוגה חדש; את מעצב התאורה אריאל צוקרמן, שייצור מיצב אור בחלון הראווה שלו ורבים אחרים.
התמה של השנה, קצוות, מגיעה אחרי ROOTS, שורשים, שעמדה במרכז האירוע הקודם. מבחינת סלע, המושגים האלה אינם הוראות הפעלה למעצבים, אלא נקודות מוצא פתוחות. כל יוצר מוזמן לקחת את הרעיון אל עולמו הפרטי ולעתים גם להתרחק מאוד מהפרשנות הראשונית שלו. "יש כאלה שלוקחים את זה למצב האקטואלי, יש כאלה שמדברים על מלאכות יד מסורתיות מול טכנולוגיות מתקדמות ויש כאלה שלוקחים את זה למקומות אישיים יותר", היא מספרת.
סלע, שמבקשת להרחיב את גבולות השיח העיצובי ולהנגיש את היצירה המקומית לקהל רחב יותר, מעידה שאחת משאיפותיה המרכזיות היא להוריד את "הצלופן" מהעיצוב הישראלי, להוציא אותו מהמרחבים שבהם אנחנו רגילים לפגוש אותו – לרוב במוזיאונים ובגלריות - ולהפוך אותו לנגיש בתרבות וביומיום. לשם כך היא נדדה במשך כשמונה חודשים בין חללי סטודיו, חנויות ומשרדים, נפגשה שוב ושוב עם המעצבים, פיתחה איתם רעיונות וחיפשה את החיבורים הנכונים. היא מדמה את התהליך ליצירת שמיכת טלאים. "זו בעצם עבודת האוצרות", היא מוסיפה. "אין צורך להכניס כפית לפה למבקרים. תערוכה טובה צריכה להשאיר לצופה מרחב לגילוי ולפרשנות משלו".
כשהחלון פותח הזדמנות
אחד הפרויקטים המסקרנים באירוע השנה הוא Windows Gallery, שבמסגרתו יהפכו חלונות ראווה של חנויות, חללי סטודיו ובתי עסק לגלריות קטנות הפונות לרחוב. במקום מוצרים מסחריים יוצגו בהם מיצבים חד־פעמיים שנוצרו במיוחד לשבוע העיצוב, ויציעו פרשנויות אישיות למפגש בין חומר, צורה, חלל ורעיון. העבודות יישארו גלויות לעוברים ושבים גם לאחר שעות הפעילות, ויאפשרו מפגש עם עיצוב עכשווי ללא צורך להיכנס לגלריה או לרכוש כרטיס.
הרעיון נולד, בין היתר, מתוך הרצון של סלע למצוא דרך אחרת להציג עבודות של מעצבים מוכרים. "כשאני מסתובבת בתערוכות עיצוב במילאנו, לפעמים אני מרגישה שאני רואה שוב ושוב את אותם הדברים, רק בצבעים אחרים", היא אומרת.
את האפשרות להשתמש בחלונות ראווה כמדיום תצוגה פיתחה בעקבות שיחות עם כרמית רדליך, מבעלי חנויות העיצוב Prat Living, ולאחר פיילוט שנערך בשנה שעברה. היא מספרת כיצד חיפשה דרך להציג את עבודתה של רחלי שרפשטיין, מסטודיו reish, באופן שיאפשר לקהל לגלות בה משהו חדש. "חלון הראווה הוא מדיום שמספר את הסיפור בצורה שונה ומסקרנת", היא מסבירה. "אנחנו כאילו 'מזיזים את הגבינה'. זו אמנם אותה מעצבת, אותה שפה יצירתית, אבל הקשר אחר לחלוטין". גם מתחם Just a second ברחוב מנחם בגין 34 בתל אביב ישתתף השנה עם אג'נדה ברורה של מיחדוש וחיים חדשים לרהיטים ולכלים שכמעט סיימו באשפה - וזכו לעוד הזדמנות לקשט בית.
לצד המעצבים המנוסים, יקבלו במה גם יוצרים צעירים. בתערוכה המרכזית EDGES, שתתקיים בגלריה Yaara Open Studio ביפו, יציגו יותר מ־20 מעצבי מוצר, שכ־80% מהם נחשפים לראשונה לקהל הרחב. שלושה מהם, שסלע זיהתה בהם, לדבריה, בגרות מקצועית ותפיסתית, קיבלו הזדמנות לעצב חלונות ראווה, נוסף על עבודותיהם בתערוכה המרכזית: מיקה רוטלוי, עומרי פיקו כאהן ורועי בן יהודה. "עומרי ומיקה מציגים בחלונות במתחם החשמל: עומרי בחנות האופניים One Bike Studio ומיקה בחנות התיקים כיסים", היא מספרת. "רועי בן יהודה מציג במתחם נגה ומתארח בחלון של האדריכל שלומי לוין".
כל אחד והמסלול שלו
אחד הדברים החשובים לסלע הוא לאפשר לקהל לחוות את שבוע העיצוב בדרכו. בימים רביעי וחמישי, 26-25 בנובמבר, יתקיימו ערבי "חלונות מוארים", שבמסגרתם יפתחו חללי סטודיו וחנויות את שעריהם לקהל, עם סדנאות מיוחדות, השקות, קולקציות חדשות ומפגשים עם יוצרים. לצד 16 הסיורים המודרכים, יתקיימו בשישי ובשבת מפגשי Window Talks, שיאפשרו למבקרים לפגוש את המעצבים ליד עבודותיהם, לשמוע על תהליך היצירה ולשאול שאלות, ללא תשלום. כך יוכל כל מבקר להרכיב לעצמו מסלול אישי בהתאם לתחומי העניין ולזמן העומד לרשותו.

















