שרון לוקח אחריות על התכנון

ראש הממשלה, אריאל שרון, בוחן אפשרות להקים אגף לתכנון לאומי במשרדו. הכוונה היא להקנות לתיכנון לאומי עדיפות גבוהה, מתוך ראייה ממלכתית כוללת וארוכת טווח לשיפור יכולת התיאום הבינמשרדי בממשלה. "תיכנון לאומי מתואם, נכון ומקצועי יותר יהווה גם מנוף לצמיחה", אמר שרון בדיון שערך בשבוע החולף בלשכתו, באחת האתנחתאות בין פיגוע אחד לשני.

לנגד עיניו של ראש הממשלה עומדים נושאי התכנון המרכזיים המונחים כיום על סדר היום: המשך סלילת כביש חוצה ישראל צפונה, מציאת אתר חילופי לחוות מיכלי הגז בפי גלילות, השלמת נתב"ג 2000, איתור מקום לנמל תעופה בינלאומי נוסף, הקמת מתקנים להתפלת מי ים, התווית מוביל הביוב הארצי, פתרון לפלישת הבדווים לאדמות המדינה, איחוד רשויות מקומיות, יצירת מלאי קרקעות זמין לבנייה ועוד.

מצב פוליטי נוח

לראש הממשלה נוצרה עתה הזדמנות פוליטית נוחה יחסית: תיק התשתיות בממשלה פנוי (הוא כנראה יימסר לאפי איתם מהמפד"ל, ללא הסמכות על מינהל מקרקעי ישראל); ראש המינהל לתיכנון פנים במשרד הפנים, דינה רצ'בסקי, יצאה לגימלאות וטרם נמצא לה מחליף; ושר השיכון, נתן שרנסקי, הנהנה מגיבוי מלא של ראש הממשלה, יעדיף כנראה לראות את התכנון הלאומי במשרד ראש הממשלה מאשר במשרד הפנים. הוא יעדיף גם שמינהל מקרקעי ישראל יעבור לשם ממשרד התשתיות. שרנסקי בתגובה: "אילו היה הדבר בידי, מקומם הטבעי של המינהל והתיכנון היה במשרד השיכון".

גם שרי ממשלה אחרים יגלו אולי פחות התנגדות מבעבר ויותר הבנה, לכך שלאור המשבר הכלכלי הפוקד את המדינה יש מקום לראייה יותר ממלכתית. "במיוחד כאשר תקציבי התכנון ופיתוח קוצצו באכזריות בהצעת תקציב 2003", כפי שהתבטא אחד השרים המחזיקים בתיק כלכלי חשוב, כאשר נשאל אם יהיה מוכן לוותר על נושאי התכנון במשרדו.

למעשה, תחומי תכנון רבים נמסרו במשך השנים למשרדי הממשלה: הבינוי והשיכון, התחבורה, התעשייה והמסחר, החקלאות, מע"צ, רכבת ישראל ועוד. גם הרשויות המקומיות מפתחות את התכנון העירוני בעצמן (לעיתים בשיתוף בעלי אינטרסים נדל"ניים מובהקים). ובתחום הרחב של התכנון שולט כרגיל הבלגן המאולתר, שהוא אחד מסימני ההיכר של המדינה בכל הממשלות.

"חוק התכנון והבנייה אמור היה לעשות סדר בנושא התכנון הלאומי", אומרת עו"ד תמי רווה, יועצת התאחדות הקבלנים לענייני תכנון ובנייה, "הקמתה של המועצה הארצית לתיכנון ולבנייה, מכח החוק הזה, הפכה את מינהל התכנון במשרד הפנים לגוף מתאם ומאשר תוכניות. מאידך, השפעתו המקצועית כגוף מתכנן הלכה ופחתה עם השנים".

לדברי עו"ד יוסי נאמן, נשיא רשת סנצ'ורי 21, "יוזמות תיכנוניות בעלות חשיבות לאומית התרכזו בידי גופים אחרים, אשר קבעו למעשה את מדיניות התכנון הלאומית לטווח הבינוני והארוך. זה יכול היה להיות טוב בעיקרון, אילולא חומות הבירוקרטיה שעומדות תמיד למכשול".

מאות סעיפים כבר אושרו בממשלה

אריאל שרון מקובל כטקטיקן מעולה, ולפני שיגיש את התוכנית הגדולה להקמת האגף לתיכנון לאומי במשרדו, הוא מבטיח עתה כמה צעדים מקדמיים, כפי שבאו לידי ביטוי בהצעת התקציב לשנת 2003.

בין מאות הסעיפים שאושרו בממשלה: להנחות את משרד השיכון והמינהל לשווק קרקע לבנייה במכרזים פומביים, בהיקף 35 אלף יחידות דיור לפחות, כאשר 70% מהן באזור הביקוש, בכל אחת מהשנתיים הקרובות.

הצעה נוספת שאושרה: לתקן את חוק התכנון והבנייה בענין היוועצות בגורמים מקצועיים - במטרה לקצר ולייעל את הליכי התכנון. הכוונה היא לקבוע מגבלת זמן להיוועצות ולקבלת התייחסות של חברי ועדות התכנון, כדי שעיכוב לא יהווה עילה לדחיית תוכניות בנייה.

סעיף נוסף בהצעת התקציב, שלא ניתנה לו תשומת לב ראויה, נוגע ליישור המחלוקת הבסיסית הקיימת בין משרד השיכון לבין המינהל בנושא תכנון הקרקע. במשרד השיכון נשמו לרווחה כשסעיף זה עבר בממשלה. "אנחנו גוף המופקד על ענף הבנייה", אומר מנכ"ל משרד השיכון, אבי מעוז, "מכאן שאנו אחראים על עיצוב וביצוע מדיניות הבינוי והשיכון, כגאשר חומר הגלם ליישום מדיניות זו היא הקרקע".

לדברי מעוז, משרד השיכון הוא האחראי הבלעדי לאמידת היקף הצרכים, קביעת ההתפלגות הגיאוגרפית של המלאי התכנוני וקידום ופיתוח תשתיות בשכונות מגורים - על פי צרכי השוק ובהתאם למדיניות הממשלה.

במשרד השיכון מנפנפים בדו"ח מבקר המדינה האחרון שקטל את התנהלות המינהל בנושא תכנון הקרקע, ובמיוחד הביזבוז בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים. מנהל המינהל, יעקב אפרתי, הכריז לאחרונה כי הוא מוכן למצוא נוסחת פשרה עם משרד השיכון בנושא הרשאת הקרקע.

בהתאחדות הקבלנים ובלשכת שמאי המקרקעין מגיבים: "פתרונות ביניים הם בבחינת טלאים בלבד. הרעיון של הקמת אגף לתכנון לאומי במשרד ראש הממשלה יכול להוות פתרון אולטימטיבי להרבה נגעים במדינה בתחומי התכנון, בבנייה ובתשתיות"